ת"א 16788-10-10 סנטר(1998) 512717547 נ' ח.פ 514160308 ואח'

לפניי תביעה כספית ע"ס 52,580 ₪ שהגישה התובעת, א.פ. פורמייקה סנטר (1998) בע"מ (להלן: "התובעת") בגין חוב נטען שחבה כלפיה הנתבעת 1, משטחי פקיעין בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "החברה") שמקורו בסחורה שסיפקה לה התובעת ושלא שולמה תמורתה.

במסגרת התביעה נתבקש סעד של הרמת מסך ההתאגדות והטלת אחריות אישית על מנהליה ובעלי מניותיה של הנתבעת, הנתבעים 2-3, ה"ה עלי ח'יר וסלמאן ח'יר, שיקראו להלן – "הנתבעים 2-3" או בשמותיהם הפרטיים "עלי" ו- "סלמאן", בהתאמה, וזאת מכוח סעיפים 6 ו- 54 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

ומכאן לכתב התביעה, ביתר פירוט.

לטענת התובעת, אשר עיסוקה בייצור, ייבוא ושיווק מוצרי פורמייקה, לבידים ומוצרי עץ, בין הצדדים שררו יחסי מסחר החל מחודש מאי 2009 ולמשך תקופה ארוכה, במהלכה הזמינו הנתבעים 2-3 מאת התובעת, דרך הסוכן שלה, סחורה ושילמו תמורתה בתנאי אשראי שוטף עד 120.

נטען כי התובעת סיפקה סחורה לנתבעים 2-3, כמפורט בחשבוניות שנשלחו לאחרונים ואלה או מי מטעמם חתמו עליהן ולפיהן התחייבו לשלם את התמורה בעבור הסחורה שהוזמנה וסופקה כאמור.

לטענת התובעת, החל מחודש יולי 2009 או בסמוך לכך, החלו הנתבעים לצבור חוב אצל התובעת עקב אי תשלום התמורה בגין הסחורות שנמכרו להם בהתאם להזמנתם.

משלא עלה בידי התובעת להביא את הנתבעים לתשלום החוב האמור, מסרו הנתבעים 2 ו-3 לתובעת בחודש מרץ 2010 6 שיקים מעותדים משני חשבונות בנק (לאומי וטפחות), שמועד פירעון השיק הראשון היה 20.2.10 והאחרון ביום 20.5.10. ברם, ביום 22.2.10 חזר שיק הראשון המשוך מחשבון בנק מזרחי טפחות מחמת "חשבון מוגבל" ועוד שני שיקים מהתאריכים 20.04.10 ו- 20.05.10 משוכים מאותו בנק מחמת "חשבון מוגבל". גם השיקים הנוספים שנמשכו מבנק לאומי חזרו אף הם מחמת "אין כיסוי מספיק".

התובעת טוענת, כי אף שהנתבעים 2-3 ידעו היטב על מצבה הכלכלי של הנתבעת, הם מסרו ביודעין ובמתכוון לתובעת שיקים שידעו מראש שהם יחוללו. במעשיהם כאמור, פעלו הנתבעים 2-3 בחוסר תום לב, מתוך כוונה להונות את התובעת וליצור מצג שווא בדבר יכולת הפירעון של הנתבעת, והכל במטרה להתחמק מלשלם לתובעת את התמורה המגיעה לה בגין הסחורה שהוזמנה על ידם.

כל פניותיה של התובעת אל הנתבעים לסילוק חובם, לא נענו. מכאן התביעה שבפניי.