ת"א 16772-05-15 עאסלה ואח' נ' חלו ואח'

בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה שהוגשה ביום 18.6.15.

מאחר ובתיק התקיימו עד היום 4 דיונים במהלכם היה ניסיון להביא הצדדים לכדי הסכמה, הושהה הדיון בבקשה לתיקון כתב תביעה לבקשת המבקשים.

נוכח הודעת ב"כ המבקשים כי הליכי המו"מ לא צלחו הרי שאין מנוס ממתן החלטה.

כתב התביעה המקורי בתיק בצירוף בקשה לסעד זמני הוגש ביום 10.5.15.

לאחר שהתקיימו מספר דיונים בבקשה לסעד הזמני הוגשה כאמור ביום 18.6.15 הבקשה לתיקון כתב התביעה.

במסגרת הבקשה עותרים המבקשים לצרף בעל דין נוסף להליך וכן לתקן בהתאמה את הסעדים והעילות שהתבקשו.

המשיבים מתנגדים לבקשה. הנתבעים טוענים כי חל שיהוי בהגשת הבקשה וכי ממילא צירוף בעל הדין הנוסף לא יעלה ולא יוריד מאחר והוא עצמו כבר התחייב להעביר את חלקו שלו למבקשים. עוד נטען כי התצהיר שצורף לבקשה לקוי וכי התנהלות המבקשים נגועה בחוסר תום לב.

לחלופין עותרים המשיבים לחייב המבקשים בהוצאות מתאימות ככל שתתקבל בקשתם.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ומשלא הוגשה תשובה לתגובה עד היום - דין הבקשה להתקבל.

להלן הנימוקים.

ככלל, והדברים ברורים וידועים, בית המשפט מצווה לנקוט גישה ליבראלית ומרחיבה בכל נוגע לעתירת בעלי דין לתיקון כתבי טענות על מנת להעמיד את המחלוקת האמיתית והמלאה להכרעה ולייעל את ההליך השיפוטי.

הכרעה בסוגיית תיקון כתב טענות צריכה לגלם איזון מתאים בין שלושה אינטרסים: אינטרס המבקש - להעמיד את מלוא המחלוקת להכרעה; אינטרס המשיב - שלא להרחיב את יריעת המחלוקת ככל שאין בכך צורך; והאינטרס הציבורי - המגולם ביעילות ההליכים ובחיסכון בזמן שיפוטי ובהתדיינויות מיותרות (ר' לעניין זה א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013) 349-350, להלן - גורן).

בעת בחינת אינטרס מבקש התיקון יש לבחון, בין היתר, את התנהגות בעלי הדין והאם נפל שיהוי ניכר בהגשת הבקשה. עוד נדרש בית המשפט לבחון תמיד האם אי הנוחות שנגרמת למשיב - ככל שמדובר באי נוחות בלבד - יכולה למצוא תיקונה בפסיקת הוצאות.