ת"א 16419-09-16 כץ נ' כץ ואח'

בקשה לתיקון כתב התביעה היא הבקשה שלפני.

הבקשה לתיקון כתב התביעה נולדה בעקבות החלטות בית המשפט העליון בבר"ע 5337/17 שניתנה בעניינם של הצדדים לתובענה דנא, שם נקבע, בין השאר, כי לא ניתן לדון בתובענה במתכונת כפי שהוגשה וכי ככל שהמבקש מבקש לברר את התובענה עליו להגיש "...בקשה לתקן את תביעתו (אם רצונו בכך) בה יתמקד אך ורק בעילות התביעה האישיות" (החלטה מיום 10.8.17).

המבקש אכן הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה אך המשיבים מתנגדים לתיקון כתב הטענות למעט לעניין מחיקת המשיבה 2 מכתב הטענות.

טעמי ההתנגדות בקצירת האומר הם כי ההליכים הותלו ובהעדר בקשה של המבקש לביטול ההתליה יש "לדחות את בקשתו על הסף" (סעיף 3 לתגובה); כי בקשת התיקון והתצהיר המצורף כוללים את אותן הנסיבות שחייבו לתקן את כתב התביעה תחת ציון העובדות שאותן מבוקש להוסיף או לתקן; כי התצהיר חסר את העובדות המקימות לכאורה עילות תביעה אישיות ומשכך הערת בית המשפט העליון כי "עילות התביעה האישיות ועילות התביעה של החברה מהולות זו בזו, אין אפשרות להפריד בין השתיים" נותרה כשהיתה – ואין מקום לאפשר התיקון בהליך חסר תוחלת.

תחילה אציין כי לא ראיתי ממש בטענה כי יש לדחות על הסף את הבקשה מהטעם שהיה על המבקש להגיש בקשה לביטול ההתליה והוא לא עשה כך. אומר כי לאור דברים ברורים של בית המשפט העליון כי על המבקש לקבל את "ברכתו של המפרק ואישורו של בית המשפט הדן בפירוק החברה, להמשיך בניהול התביעה בבית המשפט המחוזי" (רע"א 5337/17 עמ' 17 להחלטה מיום 31.7.17) ובהנתן הדין החל בנסיבות בהן מצויה חברה בהליכי חדלות פרעון, אכן התליתי ביום 2.8.17 את ההליכים.

בהמשך, ביום 10.8.17 דחה בית המשפט העליון את בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטתו תוך שהוא שב ומציין כי "נוכח העובדה שעילות התביעה האישיות ועילות התביעה של החברה מהולות זו בזו, אין אפשרות להפריד בין השתיים" ולכך הוסיף כי "תרופתו של המבקש אינה בפנייה חוזרת לבית משפט זה, אלא בהגשת בקשה לתקן את תביעתו (אם רצונו בכך) בה יתמקד אך ורק בעילות התביעה האישיות".

משכך, מצוייד בדברי בית המשפט העליון – הגיש המבקש את הבקשה לתקן את כתב התביעה במסגרתה ציין בקצרה את התיקונים שערך ושלטעמו מתיישבים עם קביעת בית המשפט העליון כי יש להפריד בין העילות האישיות לעילות של החברה.

לטעמי – יש לראות בבקשה לתיקון כתב התביעה ככוללת מיניה וביה את הבקשה להמשיך את ההליכים ולהפסיק את ההתליה, זאת משהוגשה בקשה שעניינה תיקון כתב התביעה בהתאם להחלטת בית המשפט העליון קרי, באופן שכתב התביעה המתוקן אמור לכלול רק עילות אישיות. שבעתיים כך כשבית המשפט העליון אומר בהחלטתו כי "במתכונתה הנוכחית של התביעה אי אפשר לדון בה ונכון עשה בית המשפט המחוזי שהתלה את הדיון בתביעה", ומשכך המבקש עותר לתקן את "מתכונת" התביעה ואין לדבר על כן על דחיית הבקשה על הסף מחמת שההליכים הותלו.

ואולם אין די בהערת בית המשפט כי נחוץ לתקן את כתב התביעה מאחר ש"עילות התביעה של החברה מהולות זו בזו" וכי יש צורך "להפריד בין השתיים", כדי לאפשר הגשת כתב תביעה שמצויין בו כי תוקן בהתאם לנדרש.

יש מקום לפעול לפי דרישות הדין. הגם שאינני מתכוונת בשלב זה לבחון את הנסיבות הנפרשות בכתב התביעה ובודאי לא לדון בעילות התביעה, הרי שעיון קל בכתב התביעה מגלה כי אף שחלק מהתביעה נמחק, הרי גם החלקים שהושארו מערבים בין עילות אישיות לבין עילות של החברה, ולא ניתן גם בעת הזאת לנתק את העילות אלה מאלה, ולעניין זה גם מקובלים עלי דברי ב"כ המשיב בסעיף 4.3 לתגובה והפסיקה שנזכרת בו.

משכך יש להגיש בקשה רלוונטית ערוכה כדבעי, בהתאם לדרישות הדין, ובה יש להבהיר את הנסיבות ואת הבסיס לעילות האישיות, את התיקונים המתחייבים.

בשלב זה אף סברתי כי ראוי היה שהמבקש יתן את דעתו להעביר את הדיון, כבר בשלב זה ועוד בטרם אדרש לכך, לבית המשפט לענייני משפחה שכן מדובר לכאורה בסכסוך בין שני אחים ובעילות אישיות שבסיסן בקשרי משפחה.