ת"א 16335-10-15

1. לפני כתב תביעה, אשר הוגש על ידי קטין, יליד 22/6/06, בגין התרשלות רפואית אשר גרמה לעיוורון בעינו השמאלית ועיוות צורתה.

2. מכתב התביעה עולה, כי בתאריך 17/2/11, בבדיקת עיניים, אובחן גוש רקמה מאחורי עדשת עין שמאל, בגינה הופנה הקטין לבית החולים.

בבית החולים אובחנה עכירות מאחורי עדשה עין שמאל, וכן אובחנו בצקת פטמות ודימומים בשתי העיניים.

בהמשך נבדק הקטין עוד מספר רב של פעמים ועבר מספר בדיקות, בהן בדיקות הדמייה, ניקור מותני ועוד, כאשר כל הבדיקות נערכו פעם אחר פעם בהרדמה כללית.

בתאריך 23/4/12 נותח הקטין ובוצעה אספירציה של העדשה ואכילת הפלאק בצירוף ויטרקטומיה קדמית, ולבסוף הושתלה עדשה בשק, אולם לא העדשה אשר הוזמנה והומלצה על ידי נתבע 3 – דר' סטולוביץ.

בהמשך נראה, כי הצוות הרפואי הבין כי טעה בחישוב כח העדשה, ודובר על ביצוע ניתוח נוסף לצורך השתלת עדשה רוכבת על העדשה שהושתלה בניתוח הראשון, ועל כן הונחתה אם הקטין, טלפונית, שלא להגיע לבית החולים לצורך הוצאת התפרים שבוצעו בניתוח הראשון, כפי שהונחתה מלכתחילה, שכן חלה טעות בחישוב מספר העדשה שהושתלה, וברצון הרופאים להזמין עדשה אחרת ולהשתילה בניתוח נוסף.

הניתוח יועד להתבצע בתאריך 4/6/02, כאשר יום קודם לכן החל הקטין לסבול מכאבי עיניים. במועד הניתוח אובחן זיהום דלקתי, כנראה כתוצאה מהתפרים, שהוצאתם נדחתה. הקטין נותח, אולם לאחר מכן הידרדרה ראייתו בעין שמאל לתחושת אור בלבד, ולמעשה נותרה עין שמאל עיוורת, מכוערת ומצומקת.

3. התובעים צירפו את חוות דעתו של המומחה בתחום רפואת עיניים – פרופ' בן סירה, המבקר קשות את ההתנהלות הרפואית במהלך הטיפול בקטין. לדבריו, לא קיים הצוות הרפואי דיונים בהתייחס לגישה הטיפולית בקטין, ובדיקות תפקודי הראייה שלו בוצעו ברשלנות ובצורה לא מדוייקת.

ההחלטה על סוג העדשה להשתלה ועל הכח הדיופטרי שלה הייתה שטחית, בלשון המעטה, וגרמה לטעות דיופטרית קשה, אשר אף ללא התפתחות הזיהום, הצריכה ניתוח מתקן להשתלת עדשה מתאימה, דבר העלול לגרום לסיבוכים.