ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1622-08
09/02/2016
|
בפני השופטת:
שרה דותן
|
| - נגד - |
תובעים:
בנק לאומי סניף הסניף המרכזי
|
נתבעים:
1. אס.אמ.אס.השקעות בע"מ
2. אמנון ברזילי
3. אסף ברזני
|
| החלטה |
1.בקשת הנתבע 3 (להלן: "ברזני") להוציא נספחים שצורפו לסיכומי התשובה של התובע מתיק בית המשפט.
הנספחים שברזני ביקש את הוצאתם הם: פסק דין שניתן בת"א 1475/09, שברזני הוא אחד מהנתבעים בו (להלן: "פסק הדין"); וכן, העתק מ"בקשה למתן צו איסור דיספוזיציה (במעמד צד אחד בלבד)" בתיק פש"ר 43920-03-15 (להלן: "הבקשה בתיק הפש"ר"), המתייחסת לנכסיו של ברזני.
לטענת ברזני, למסמכים אלה אין כל רלבנטיות, וכל תכליתם היא "הבאשת ריחו", כלשונו.
2.בתשובה, טען התובע כי פסק הדין הוא חלק מתיק בית המשפט, מאחר ששימש בסיס להטלת עיקולים זמניים בתיק זה, מה גם, שצירופו של פסק הדין היה דווקא לצורך טיעון כלפי הנתבע 2 (להלן: "ברזילי"), ולא כלפי ברזני.
באשר לבקשה בתיק הפש"ר, טען התובע כי הבקשה קשורה במסמך ציבורי, שהינו צו האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה בנכסי ברזני, לרבות אלה המצוינים במבוא לבקשה האמורה.
3. לאחר שהתקבלה תשובת התובע, ביקשו יתר הנתבעים להגיב לבקשה, כשהם מציינים כי הם "שומרים לעצמם הזכות להגיש בקשה למחיקת חלקים שלמים מסיכומי התשובה של התובע".
התובע התנגד לבקשתם, תוך שהוא מציין כי ככל שתוגש בקשה למחיקת חלקים מסיכומי התשובה, הרי ש"שמורה לתובע-הבנק הזכות שבדין להגיב לה, ותגובתו תוגש במועד שייקצב לכך ע"י בית המשפט".
4. בהמשך למתואר לעיל, הודיעו יתר הנתבעים כי הם מבקשים להוציא את הנספחים שצורפו לסיכומי התשובה, וכן למחוק את סעיפים 19-20 וסעיפים 26-38 מסיכומי התשובה של התובע, המתייחסים לנספחים אלה.
משמעות הדברים היא, שיתר הנתבעים ביקשו - בנוסף למסמכים שביקש ברזני להוציא - להוציא גם את פסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 7159/13 אמנון ברזילי נ' מדינת ישראל (להלן: "פסק דינו של בית המשפט העליון"), שבו נדחה, בעיקרו, ערעורו של ברזילי על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בת"פ 51394-12-10 (הוגש וסומן ת/53, ראה עמ' 446 לפרוטוקול).
בדומה לברזני, גם יתר הנתבעים טענו כי הגשת הנספחים היא "ניסיון שקוף להכפיש ולהשמיץ את הנתבעים" ותמהו: "האם בית משפט נכבד זה אמור כלל לעסוק בהשוואה בין שני תיקים שונים ובמסגרת איזה בסיס של סדרי דין וראיות?".
בתשובה לבקשתם של יתר הנתבעים להוצאת הנספחים ולמחיקת סעיפים מהסיכומים, חזר התובע על נימוקיו, כשלעניין פסק דינו של בית המשפט העליון, הסביר כי כל שביקש היה "להראות כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי שהוגש כמוצג – נותר על כנו".
לדברים אלה, ענו יתר הנתבעים כי התובע פעל שלא כדין, שכן לא צירף את פסקי הדין בתור אסמכתאות משפטיות, אלא "כתמיכה לטענות עובדתיות שלו ... בניסיון שקוף להשמיץ ולהשחיר את בעלי הדין שכנגד ולרמוז רמיזות בסגנון של רכילות".