ת"א, בת"ת
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
14680-08-14, 18651-07-15
05/11/2015
|
בפני השופט:
ישי קורן
|
- נגד - |
תובע:
חמד סקב יוסף
|
נתבע:
המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"
|
החלטה |
1.לפניי בקשה לתשלום תכוף שהגיש התובע (בקשה שניה), ומנגד בקשה לסילוק התביעה על הסף שהגישה הנתבעת. על פי החלטה מיום 10/9/15 נדונו הבקשות במאוחד.
רקע והליכים קודמים
2.יסודם של דברים בתאונת דרכים מיום 23/4/2014 בשעות אחה"צ, שבה נפגע התובע בשעה שרכב על קטנוע. על פי הודעת התובע הוא רכב על הקטנוע לכיוון קניון חולון, רכב חתך את נתיב נסיעתו, התובע בלם והקטנוע החליק על הכביש. התובע פונה באמבולנס לבית החולים וולפסון שם התלונן על כאבים בכתף ימין, מרפק יד ימין, וקרסול רגל ימין. עקב תלונות חוזרות בעניין קרסול רגל ימין אושפז התובע ביום 25/5/2014 בבית החולים וולפסון לניתוח לתפירת גיד בקרסול. התובע הוסיף להתלונן על כאבים בכתף ימין, והומלץ לו על טיפול ניתוחי עקב קרע בגיד הסובסקפולרי.
3.במועד התאונה היה הקטנוע מבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת. הביטוח נרכש באמצעות "ביטוח ישיר". עוד זאת, במועד התאונה החזיק התובע ברישיון נהיגה זר שהונפק לו באיטליה.
4.עם הגשת התביעה – בחודש אוגוסט 2014 – הגיש התובע בקשה לתשלום תכוף (להלן – הבקשה הראשונה) (בת"ת 14726-08-14). בתשובתה לבקשה טענה הנתבעת, בין היתר, כי ספק אם יש כיסוי ביטוחי לארוע מחמת שהתובע לא החזיק ברישיון נהיגה תקף כנדרש על פי תקנות התעבורה. בקשת התובע נדונה והוכרעה על ידי כב' הש' לימור בן שמן. בפסק דין מיום 13/11/2014, קבעה הש' בן שמן כי על פי ההלכה הפסוקה טענות הנתבעת בעניין החבות והכיסוי הביטוחי אינן מביאות לדחיית הבקשה לתשלום תכוף. לעצם העניין, קבעה הש' בן שמן כי בהתחשב בצרכי המחייה הבסיסיים של התובע ונוכח פער בהכנסותיו עקב התאונה יש לפסוק לתובע תשלום תכוף בסך 15,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 2,301 ₪.
בקשות הצדדים
בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף
5.הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה על הסף, ואגב כך גם את הבקשה לתשלום תכוף.
לטענת הנתבעת לא היה כיסוי ביטוחי לתאונה מושא התביעה, מחמת שבמועד התאונה נהג התובע על הקטנוע ברישיון נהיגה שאינו תקף. התובע נהג כשברשותו רישיון נהיגה זר בלבד, אך רישיון זה, בהתייחס לתושב חוזר, תקף בישראל למשך שנה מיום כניסתו האחרונה לישראל של התושב החוזר, ובלבד שקודם למועד זה שהה התושב החוזר מחוץ לישראל לכל הפחות משך שנה רצופה אחת. בענייננו מועד כניסתו האחרונה של התובע לישראל היה ביום 28/5/13 אך בשנה שקדמה למועד זה לא שהה התובע בחו"ל משך שנה רצופה, הואיל ושהה בישראל 9 ימים בחודש ינואר 2013 ו-18 יום בתחילת חודש מאי 2013. לשיטת הנתבעת, בנסיבות אלה היה על התובע להמיר את הרישיון הזר ברישיון נהיגה ישראלי, ומשלא עשה כן יש לראותו כמי שנהג ללא רישיון נהיגה בתוקף, וממילא ללא כיסוי ביטוחי. הנתבעת מפנה לפסקי דין שונים בהם נקבע כי רישיון זר אינו תקף במקרה של תושב חוזר שלא שהה שנה שלימה בחו"ל קודם לכניסתו האחרונה לישראל.
6.התובע טוען כי בשובו לארץ נאמר לו במשרד הקליטה וכך נרשם בחוברת של משרד הקליטה כי רישיון הנהיגה מחו"ל תקף למשך שנה מתאריך הכניסה לישראל. דבר לא נאמר לו על החריג הנובע מכניסתו הקודמת לישראל. זאת ועוד, כשרכש התובע את הביטוח באמצעות ביטוח ישיר לא נאמר לו דבר על פגם לכאורה ברישיון הנהיגה הזר שברשותו.