ו.ג. נ' ד"ר דראג'מה

רקע

בפני תביעה בגין רשלנות רפואית בתחום רפואת השיניים.

התובעת, ילידת 1954, פנתה לנתבע בשנת 2016 לצורך טיפול בשיניה ובשיקום הפה. לטענתה, כתוצאה מטיפולו הרשלני של הנתבע נגרמו לה נזקים רבים. התביעה הגישה חוות דעת מומחה מטעמה, ד"ר אבידן לרון, אשר תומך בטענות אלו ואף הגדירה את הסכום שמצריך שיקום הפה לאחר טיפולו הרשלני של הנתבע. ההגנה כופרת בחבות וצרפה חוות דעת מומחה מטעמה, של ד"ר איתן ברנע, שציין שלטעמו לא הייתה כל רשלנות בטיפול אשר ניתן לתובעת על ידי הנתבע, שפעל בהתאם למקובל.

הצדדים ניהלו מו"מ שלא השתכלל לכדי הסכם פשרה והתיק נקבע להוכחות.

בהחלטתי מיום 27.07.20 ומשלא השכילו הצדדים להגיע להסכם פשרה קבעתי כי, כל העדויות הראשיות בתיק יוגשו בתצהירים והעדים יחקרו בחקירה נגדית.

לאחר החלטתי מיום 21.12.20 בה שחררתי את המייצג של הנתבע בתיק, ביקש הנתבע ביום 14.03.21 לדחות את דיון ההוכחות, לתת לו אורכה להגשת תצהירים ולאפשר לו לשלוח הודעה לצד ג', בכדי למצות את זכויותיו הדיוניות. התביעה התנגדה לכך וטענה שהתנהלותו של הנתבע איננה מצדיקה הענקת הסעד המבוקש, ובהעדר פרוטוקול מתומלל מהדיון שהתקיים ביום 22.03.21 דחיתי את דיון ההוכחות שהיה קבוע ליום 11.04.21.

בהחלטתי המפורטת מיום 23.04.21, ובכדי לאזן בין הזכויות הדיוניות של הצדדים, אפשרתי לנתבע להגיש תצהירי עדות ראשית, הוריתי שהנתבע יפקיד 100,000 ₪ בקופת בית המשפט, ישלם 5,000 ₪ הוצאות ללא קשר לתוצאות ההליך, ודחיתי את בקשת הנתבע לשלוח הודעת צד ג'.

הנתבע הגיש בקשת ערעור לבית המשפט המחוזי שהתקבלה בחלקה תוך שהוראת ההפקדה בוטלה ואילו דחיית הבקשה לשלוח הודעת צד ג' ופסיקת הוצאות נותרו על כנן.

בין לבין, ובהעדר בקשה לעיכוב ביצוע, התקיים דיון ההוכחות שנקבע ליום 10.06.21 בו העידו התובעת ועד התביעה מר אהרון זילינסקי, וב"כ התובעת הכריז אלו הם עדי.

ביום 30.09.21 התקיים דיון הוכחות נוסף, ובתחילת הדיון ביקש ב"כ הנתבע להפוך את סדר הבאת הראיות כך, שיתאפשר זימון עדי התביעה לחקירה נגדית במועד מאוחר, וזאת בשל העובדה שהם לא נחקרו בדיון הקודם. התביעה התנגדה לבקשה, וקבעתי כי הדיון יתקיים כמתוכנן ובו יישמעו עדי ההגנה, ולאחר הדיון הנתבע יגיש בקשה מסודרת בכתב בתוך שבעה ימים, ולאחר תגובה בכתב מהתביעה אתן החלטה בבקשה. משלא עשה כן הנתבע, ב"כ התובעת הגיש בקשה ביום 10.10.21 להגשת סיכומים. משנוכחתי כי הנתבע זנח את בקשתו לחקור את עדי התביעה ובכללם מומחה התובעת, קצבתי לצדדים את הזמן להגשת הסיכומים.

הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב, התובעת ביום 09.11.21, והנתבע - לאחר שקיבל 3 הארכות מועד לבקשתו - ביום 21.12.21.

פסק דיני זה יהיה תמציתי כהנחיית תקנה 129 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשס"ח – 2018.

טענות הצדדים

לביסוס טענתה צירפה התובעת לכתב התביעה המתוקן את חוות דעתו של ד"ר אבידן לרון, ממנה עולה כי הרשומות הרפואיות חסרות ולקויות, כי 2 מתוך השיניים שהושארו בפיה של הנתבעת היו אבודות מלכתחילה ולא הייתה סיבה להשאירם, וכי על התובעת לעבור טיפול מתקן, להוריד את הכתרים שהרכיב הנתבע, ולבצע שיקום מחדש.

שן 13 הייתה עם תהליך דלקתי שהודגם טרם תחילת הטיפול, ושן 16 היתה ללא תמיכה מספקת ועם מחלה פריודנטית והיה צורך לעוקרן בתחילת הטיפול. שן 26 שנעקרה הושלמה בשתל שהושאר מתחת לקו החניכיים ולא נעשה בו שימוש לתמיכה בגשר.