ת"א 1403-04-15 בן יצחק ואח' נ' בנק לאומי בע"מ ואח'

בפניי תביעה לצו מניעה קבוע וצו עשה.

מבוא וגדר המחלוקת

1. התובעים 1-2 הגישו כנגד הנתבע 1 תביעה שעניינה נובע מכוונת האחרון להתקין ארבעה מנועי מזגנים על שני קירות חיצוניים של בניין מגורים המצוי ברחוב אוסישקין 3 רמת השרון, חלקה 272 גוש 6418 (להלן - "הבניין"), אשר אמורים לשרת את סניפו של הנתבע 1, המצוי בקומת הקרקע בבניין. שניים מהמנועים, על הקיר המערבי, אמורים להיות ממוקמים מתחת ובסמוך לדירת התובעים 1-2 ושניים על הקיר הדרומי של הבניין.

2. לשיטת התובעים, מנועי המזגנים עתידים לגרום להם נזק רב, לרבות רעש משמעותי, חום, קרינה ועוד, במיוחד בהינתן שחדר השינה של התובעים 1-2 ממוקם מעל שניים מהמנועים. התובעים 1-2 טענו בכתב התביעה המקורי כי המנועים אינם עומדים בתקן, יגרמו מטרד, מכערים את הבניין ומורידים את ערכו. עוד טענו התובעים כי המדובר בהפרת חובה חקוקה שכן הצבת המנועים טעונה היתר בניה.

   בנוסף עתרו התובעים 1-2 לצו עשה לפירוק מנועי המזגנים הקיימים מתחת לדירתם ולמתן צו המורה להעבירם לקומת המרתף שבבעלות הנתבע 1.

3. במקביל להגשת התובענה הוגשה בקשה לצו זמני, ולאחר שניתן צו ארעי והדיון נקבע במעמד הצדדים, הוסכם כי ועד הבית של הבניין יתווסף כתובע נוסף, ואילו בעל הזכויות בחלק בבניין המוחזק ע"י הנתבע 1, חברה קשורה לבנק זה (שיכונה להלן גם – "הבנק"), יתווסף כנתבע נוסף.

   עוד הוסכם באותו דיון כי יתקיים דיון הוכחות בתובענה על סמך החומר שבתיק, וזאת לאחר שהוגשה תגובה ותשובה לבקשה לצו זמני. בנוסף הסכימו הצדדים כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו בתחום האקוסטי, ובהתאם מונה ד"ר מיכאל סורוב.

   כפועל יוצא מכך, חלה תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן "התקנות"), וממילא חוות הדעת שהגישו הצדדים במסגרת הצו הזמני אינן משמשות עוד כראיה.

4. הערה מתודית: בסמוך לאחר דיון ההוכחות שהתקיים ביום 16.7.2015, עתרו התובעים לצרוף תצהיר משלים של גב' חנה דיאמנט, דיירת בבניין, בקשה שהתקבלה, תוך מתן אפשרות לנתבעים להגיש ראיות משלימות בקשר לסוגיות המוזכרות בתצהיר המשלים. אפשרות שנוצלה על- ידי הנתבעים.

   ראיתי לנכון לציין עניין זה כבר עתה בפתח פסק הדין בשל חשיבותו הדיונית:

   בבקשה להוספת תצהיר משלים נטען כי במהלך דיון ההוכחות הצהירו הנתבעים לראשונה כי יש בכוונתם להתקין את מנועי המזגנים בגובה על הקיר המערבי של הבניין, בנוסף לשני מנועים נוספים בקיר הדרומי, "על חשבון החניה" (סעיף 1). התצהיר המשלים התייחס לסוגית "הפלישה" לחניה, כטענת התובעים.

   שבוע לפני הגשת הבקשה, הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן. בהחלטתי מיום 21.7.2015, התייחסתי לטענת הנתבעים לפיה בכתב התביעה המקורי לא נזכר עניין החניה ו"הפלישה" אליה.