ח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

1.התובע יליד 26/4/1983, נפגע בתאונת דרכים ביום 31/3/2011.

2. אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 . המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך

הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל.

3. בעקבות התאונה פנה התובע לבית חולים הלל יפה בחדרה לקבלת טיפול רפואי. שם התלונן על כאבי צוואר, כתף ויד שמאל, קדמת חזה ורגל שמאל. בוצעו בדיקות בבית החולים לרבות צילום עמ"ש לכל אורכו שלא הדגים שברים ואף הודגש בגיליון חדר המיון כי "לא נראו סימני חבלה חיצוניים" –ראו ת/2.

4.מבדיקת ד"ר גרנות בבית החולים ההגבלות בצוואר ובכתף עקב כאבים. בתום הטיפול שוחרר התובע לביתו להמשך מעקב רפואי, משככי כאבים ומנוחה למשך 5 ימים.

5.ביום 1/4/11 פנה שוב לקבלת טיפול רפואי בבית חולים לגליל מערבי-נהריה, עקב התגברות כאבי החזה וכתף. צילומי כתף וחזה שבוצעו היו תקינים, ובתום הבדיקה שוחרר לביתו. הפעם לא התלונן התובע על כאבי בעמוד שדרה!

6.התובע שהה במעקב רפואי הן בתחום האורתופדי והנירולוגי. התובע עבר סדרת טיפולי פיזיותרפיה ואף טופל במסגרת המרפאה לכאב עקב כאבי גב.

7.מומחה בית המשפט ד"ר גלעד רגב , בדק את התובע וקבע בחוות דעתו כי לא נותרה כל נכות צמיתה בעקבות התאונה. המומחה קבעת נכות זמנית כחודשיים מיום התאונה. המומחה לא נחקר על חוות דעתו כלל ועיקר. בנסיבות תיק זה הנני קובע כי לא נותרה כל נכות צמיתה לתובע, והנני מאמץ את קביעת מומחה בית המשפט.

8.המומחה קבע בין היתר כי התרשם משיתוף פעולה לקוי מטעם התובע, וסימני ואדל חיוביים המלמדים על כאב שעיקרו ממקור לא אורגני.