פלונים נ' הפניקס חברה לביטוח

  "מרגע שהעד/ה מתחייב/ת או מוזהר/ת לומר אמת, עולם השיח שלו/ה משתנה באופן רדיקלי. בעולם הכללי אין כל חובה כללית לומר אמת. מלבד בקטגוריות מסוימות, אדם רשאי, במסגרת חירותו הכללית, לשקר. בעולם שמחוץ לאולם בית המשפט אין המשפט מתערב בדרך כלל בהסדרה של אמת ושקר ככאלה. חירות זו נשללת ממנו כעד בחלל בית המשפט, שם אין הוא רשאי לפעול על פי מכלול הסטנדרטים הרגילים המכוונים את פעילותו הלשונית ... מושתת עליו נורמה נרטיבית מכוננת – חובה של אמירת אמת – המוכרת לעד מן העולם החוץ משפטי כפעילות לשונית שאין חובה משפטית בצידה, אך אשר השתת השיח עליה הינה הבסיס להכנסת העד אל אולמו ועולמו של בית המשפט." "שפות של צדק", יונתן יובל, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב (2020), עמ' 309. רקע וטענות הצדדים 

1. בפניי תביעת נזיקין על פי חוק הפלת"ד. תובעת 2, ילידת 1994, נפגעה בתאונת דרכים ביום 13.02.21 ביחד עם בעלה, התובע 1, יליד 1991. לטענת התובעים התאונה התרחשה במהלך נסיעה ב"פקק" תנועה בשביל עפר בנגב, ורכב צד ג' פגע בהם מאחור. הנתבעת – המבטחת של רכב התובעים - כופרת בחבות וטוענת שהתאונה הנטענת לא התרחשה כלל.

    

2. בית המשפט מינה לתובעים מומחה בתחום האורתופדי, ומחוות דעתו עולה כי לכל אחד מהתובעים נותרה נכות צמיתה בשיעור של 2.5% בשל הפגיעה בעמ"ש מותני כתוצאה מהתאונה. כן מונה מומחה בתחום הראומטולוגי, ומחוות דעתו עולה כי לתובעת 2 נכות צמיתה מהתאונה בשיעור של 7.5% (מתוך 15%) בשל מחלת הפיברומיאלגיה. מחוות הדעת בתחום הנוירולוגי עולה כי לתובעת 2 לא נותרה נכות בתחום זה.

    

3. הצדדים הגישו תחשיבי נזק, בית המשפט נתן לצדדים הצעה שלא נשתכללה לכדי הסכם פשרה, והתיק נקבע להוכחות, שהתקיים ביום 02.12.24, בו נחקרו מומחי בית המשפט פרופ' אייל יצחיאק ופרופ' הווארד עמיטל, לאחר מכן העידו ונחקרו התובע, התובעת ועד ההגנה מר יהודה כהן.

    

   הצדדים ביקשו להגיש את סיכומיהם בכתב לאחר קבלת תמלול פרוטוקול הדיון שהוקלט. התביעה הגישה את סיכומיה ביום 20.12.24 וההגנה ביום 26.01.25.

   הצדדים חלוקים הן בעניין החבות והן בעניין הנזק.

    

    

4. תמצית טענות התביעה

    

   לטענת התביעה, יש לקבל את גרסת התובעים שהייתה אמינה וקוהרנטית. עדותו של עד ההגנה, שנהג ברכב הפוגע, לא הייתה אמינה, והוא אף נכח באולם בית המשפט ושמע את החלק העיקרי של עדותו של התובע. יתירה מזו, לא הובאו לעדות נוכחים נוספים שהיו בעת התאונה ברכב הפוגע. כמו כן, הרכב הפוגע שוקל פי כמה וכמה מרכב התובעים, ולכן ייתכן שזו הסיבה שמר כהן לא חש בפגיעה. יצוין שבחקירתם, חיזקו המומחים את טענת התובעים כי הפגיעה יכולה להיגרם גם מתאונה קלה.