ג' נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

1.בפני תביעה לתשלום פיצוים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975. התובע, יליד 6/11/57, תושב הרשות הפלסטינאית, טוען בכתב התביעה כי ביום 27/10/11, בסביבות השעה 13:00, נאסף כ"טרמפיסט" על ידי רכב מסוג סובארו, במהלך הנסיעה מכיוון שבט אבו עשיבה לצומת ערערה בנגב היה הרכב מעורב (לטענת התובע) בתאונת דרכים בה הוא נפגע. התובע מוסיף וטוען כי נהג רכב הסובארו ברח מהמקום מבלי להשאיר לו פרטים ועל כן הוא תובע פיצוי מכוח סעיף 12 (א) (1) לחוק הפיצויים מקרנית.

2.לטענת התובע, כתוצאה מהתאונה הוא פונה לבית חולים סורוקה בבאר שבע שם נבדק בחדר המיון, ושוחרר לביתו, וכי מאז התאונה ועד היום הוא סובל מנכות אורתופדית. במסגרת הליך קודם שנוהל בין הצדדים (ת.א. 4982-10-15) מינה בית המשפט ביום 2/5/16 את ד"ר שרצר אהוד כמומחה בתחום האורתופדי.

יצויין כי הבקשה הראשונה הייתה למינוי מומחים בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי והיא נדחתה ביום 29/12/15 לאחר שבית המשפט מצא כי אין ראשית ראיה הן לנכות והן לקשר הסיבתי, אין תיעוד רפואי לבעיה פסיכיאטרית כלל ויש רק שלוש תעודות המעידות על בעיה אורתופדית. התובע הגיש בקשה לעיון חוזר שנסמכה על חומר רפואי שלא צורף לכתב התביעה ובית המשפט נעתר ביום 25/3/16 לבקשה אולם השית את שכר הטרחה על התובע ולאחר ההפקדת שכר טרחת המומחה בקופת בית המשפט ניתנה החלטת מינוי כאמור.

3.משלא הוגשה חוות הדעת וכן לא נמסרה כל הודעת עדכון לגבי מצב הדברים, מחק בית המשפט את התביעה מחמת חוסר מעש ביום 25/10/16. חוות הדעת התקבלה בבית המשפט ביום 29/10/16 ומאחר ובית המשפט לא הסכים לחדש את התביעה היא הוגשה מחדש כאשר היא מתבססת על חוות דעת זו.

חוות דעת ד"ר שרצר:-

4.בחוות דעתו מציין המומחה כי בגילו של התובע (59 בעת הבדיקה) ניתן למצוא נזק ניווני ברמה קלה, ואף יותר, גם בצוואר וגם בגב. נזק זה מופיע לאיטו עם הגיל, לא נותן אותותיו בדרך של כאב אולם גורם להגבלה בתנועות.

המומחה מוסיף ומציין כי למעשה התובע לא נבדק על ידי אורתופד במשך 5 שנים מאז התאונה וכאשר נבדק הופנה לבדיקת תהודה מגנטית שבוצעה ומצאה ממצאים ניווניים.

5.המומחה קובע כי הסבירות שהתלונות בגב התחתון נובעות מהתאונה נמוכה לאור תיאור התובע את מנגנון התאונה והעובדה שלטענתו היה חגור בחגורת בטיחות - אשר שמרה על הגב - ולכן הוא שולל קשר סיבתי בין מצב הגב התחתון לתאונה.

באשר למגבלה הקלה שנמצאה בצוואר, הרי שהיא מקנה 10% נכות לפי תקנה 37 (5) (א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956, אולם רק מחציתם נובעים מהתאונה, כמו כן ישנה נכות של 5% עקב פגיעה בעצב המדיאני לפי תקנה 31 (4)(א)(I) לתקנות אלו, נכות זו מתבטאת בחולשה באחיזה באצבעות.