פלונית נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

1. התובעת , ילידת 1986, טוענת כי נפגעה בתאונת דרכים מיום 21.8.12 , וכי הנתבעת (מבטחת החובה של הרכב בו נהגה) חבה בפיצויה בעילה שלפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן "החוק"). צורפו אישור משרד הרישוי על רשיון הנהיגה של התובעת בתוקף ליום התאונה, וכן תעודת ביטוח החובה של הרכב שהנפיקה הנתבעת, אף היא בתוקף למועד הרלבנטי.

אין טענת נכות. לאור העובדה שהנתבעת כפרה בחבותה, נקבע התיק להוכחות בשאלות החבות והנזק כאחד. העדויות הראשיות נשמעו בעל פה.

שאלת החבות

2. בסע' 4 לכתב התביעה תוארה התאונה כך: התובעת נסעה (יש להבין שנהגה – י.פ) ברכב, לכיוון נצרת עלית. בשעה 11:45 לערך הבחינה כי הרכב מתחמם. היא עצרה אותו בשולי הדרך, ובעת שפתחה מכסה המנוע כדי לבדוק מים ברדיאטור , התפרצו מים רותחים מן הרדיאטור ופגעו בה. כתוצאה מכך סבלה מכוויות.

3. בהודעה שמסרה התובעת במשטרה נתנה היא תיאור מפורט יותר, אך הוא תואם את התיאור שבכתב התביעה. ליד ככר הדגל בנצרת עלית, תוך כדי נסיעה לתחנת דלק TEN בנצרת עלית כדי לתדלק הרכב, ולהמשיך עמו לטיול (היה זה יום שלישי לחג אלפיטר) – ראתה התובעת שהרכב התחמם. היא עצרה בצד הדרך, פתחה את מכסה המנוע כדי לבדוק אם יש מים ברדיאטור. כשפתחה את "המימיה" (המכסה) של הרדיאטור כדי לבדוק אם יש בו מים – נכוותה ביד ימין ממי רדיאטור רותחים שקפצו.

4. לפי הנטען בסע' 6 לתביעה הגיעה בעל התובעת (להלן "הבעל") למקום התאונה , והסיע רעייתו לבית חולים המשפחה הקדושה בנצרת.

5. מתעודת המיון שצורפה עולה כי השהות בבית החולים היתה קצרה. שעת הקבלה נרשמה כ 13:14 ושעת השחרור 13:30 (מתיישב עם שעת התאונה הנטענת). סיבת הפניה שצוינה היתה "כוויה דרגה ראשונה מעל כף יד ימין, לאחר רדיאטור של רכב התחמם וסמה יד מעליו " (כך במקור). הכויה היתה קלה כאמור, מדרגה ראשונה, ולא נמצאו שלפוחיות. התובעת קבלה משחה נגד כאבים, עם המלצה לחבישה פעם ביום, ומעקב רופא פלסטיקה בקופה .

6. מטעם התובעת העידו היא ובעלה. התובעת העידה שלעת התאונה הייתה עמה ברכב בתה התינוקת. לדבריה התקשרה לגיסה (בעלה של אחותה) ששמו אוסאמה. אוסאמה התקשר להזעיק את בעלה לזירה, כדי שייקח את התובעת לבי"ח. אוסאמה הגיע ראשון לזירה, הזעיק הבעל, ולאחר כמה דקות הגיע הבעל. אוסאמה חנה בשוליים, אחרי רכבה של התובעת שחנה אף הוא כזכור בשוליים. בעלה של התובעת, חנה אחרי רכבו של אוסאמה. בשלב זה, פינה הבעל את התובעת לבי"ח "המשפחה הקדושה" בנצרת כאשר רכבם נותר חונה בשול. אוסאמה, לקח כאמור את התינוקת, בתה של התובעת.

לא היו סתירות בחקירות התובעת בין עדותה בחקירה הראשית והנגדית לבין גרסתה שבכתב התביעה, או הודעתה במשטרה. גרסתה בחקירה הראשית והנגדית הותירה רושם מהימן, רציף ועקבי.