אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תתע"א 7376-10-14 מדינת ישראל נ' עבדאללה

תתע"א 7376-10-14 מדינת ישראל נ' עבדאללה

תאריך פרסום : 15/06/2015 | גרסת הדפסה
תתע"א
בית המשפט לתעבורה באר שבע
7376-10-14
02/06/2015
בפני השופט:
אלון אופיר

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל - לשכת תביעות תנועה נגב
נאשמים:
סובחי עבדאללה
עו"ד רויטגרונדל
הכרעת דין
 

 

בהתאם לעובדות כתב האישום נהג הנאשם ביום 26.10.14 משאית בכביש 90 מכיוון צומת עין חצבה לכיוון צומת הערבה תוך שעקף משאית אחרת. לטענת המדינה, עקיפה זו הייתה כאשר הדרך לא הייתה פנויה במרחק מספיק בכדי לאפשר עקיפה בבטחה. בכך, טוענת המדינה כי גרם הנאשם לסיכון נסיעתו של רכב אחר, בניגוד לתקנה 47(ד) בתקנות התעבורה. בנוסף, לנאשם מיוחסת כתוצאה מאותה העקיפה גם עבירה על תקנה 47 (ה) (1) בתקנות התעבורה, שכן טוענת המדינה כי העקיפה בוצעה כאשר שדה הראייה במקום היה חסום או מוגבל.

במענה לכתב האישום, הודה הנאשם בנהיגה עצמה, וכפר בעובדות כתב האישום.

ראיות התביעה 

בדוח נסיבות שהוגש כת/2 נכתב על ידי השוטר מתן איצקוביץ' (ע.ת 1):

"במהלך משמרת ב' פעילות שגרתית כנגד עבירות תנועה – כאשר אני בנסיעה על כביש 90, ק"מ 161 לכיוון כללי דרום – בניידת (מ – 14-909) יחד איתי מתנדב ירון – רכב הנאשם משאית + גרור (98-897-15) בצבע לבן ונגררים בצבע אפור) הגיע מכיוון כללי אילת ונסע לכיוון כללי צומת הערבה (צפון) כאשר לפניו נוסעת משאית + גרור בצבע שחור (עם נגררים לבנים) לאותו כיוון נסיעה - בק"מ 160 לק"מ 161 כאשר הכביש הוא דו סיטרי (חד מסלולי) המסומן בקו מקוטע אך קטע הכביש עיקול חד ימינה יצא הנאשם לעקיפת משאית שנסעה לפניו וגרם לי לבלום בחוזקה ולרדת לשוליים ובכך מנעתי תאונה חזיתית עמו – לציין שנסעתי על מהירות מותרת ושגרתית כ – 90 קמ"ש תוך שמירה על קשר עין רצוף עם הנהג הנאשם, ביצעתי פרסה במקום והדלקתי כחולים + כריזה – סימנתי לו לעצור בצד בביטחה (ק"מ 162) והסברתי לו את מהות העבירה. לציין מזג אויר נאה. ראות טובה. לא היתה הפרעה בשדה הראייה. נהג לבד ברכב. לציין שעת בין ערביים ועדיין אור יום אך לא חזק. בסיום הרישום ומסירת העתק חזרתי למקום העבירה וערכתי סקיצה לדוח".

 

התביעה הגישה כת/3 סקיצה ובה תיאור של ביצוע העקיפה ע"י הנאשם. המדובר במסמך שהוכן אף הוא על ידי ע.ת 1.

ת/3 כולל תיאור ציורי של תוואי הדרך בין קילומטר 160 ועד קילומטר 161 עת נסע הנאשם מדרום לצפון בכביש 90. מסמך זה כולל מקרא ובו תיאור ציורי של כל כלי הרכב המעורבים באירוע העקיפה כפי שתעד זאת ע.ת 1.

עוד הגישה התביעה את ת/ -4 מזכר נלווה שנרשם ע"י המתנדב ירון גילמור שהתלווה אל רס"ר מתן איצקוביץ' והיה עד להתרחשות האירועים. במזכר נרשם כדלהלן:

"אני ירון גילמור, ליוויתי את השוטר מתן איצקוביץ' בזמן משמרת בקטע כביש מעוקל (90) כאשר השוטר הנ"ל נוהג ואני לצידו, זיהיתי רכב משאית נוסע מולנו באותו נתיב כשהוא מבצע עקיפה של משאיות נוספות, השוטר נאלץ לבלום ולרדת לשוליים כדי למנוע תאונה חזיתית .

לאחר מכן ביצע השוטר פניית פרסה ולאחר נסיעה קצרה סימן למשאית שביצעה את העקיפה לעצור בצד. הנושא טופל ע"י השוטר בעזרת דו"ח שניתן לנהג המשאית".

 

לטענת התביעה בסיכומיה, הנאשם הודה במהלך חקירתו הנגדית וכן בחקירתו החוזרת כי בזמן שעקף את המשאית שנסעה לפניו, לא היה לו שדה ראייה לדרך שלפניו, וכי העקיפה שביצע היא לאחר שנהג המשאית הנעקפת סימן לו עם ידו, כי הדרך לפניו פנויה וכי הוא יכול לעקוף אותו.

בכך טוענת התביעה יש הודאה בשתי העבירות המיוחסות לנאשם, הן העבירה של עקיפה ללא שדה ראייה תקין , והן עקיפה כאשר הדרך אינה פנויה.

עוד טוענת התביעה בסיכומיה, כי העובדה שמדובר ברכבים ארוכים מאוד, כאשר הנאשם נהג על משאית פול טריילר ואילו המשאית הנעקפת הינה משאית עם שני נגררים (עובדות שאין עליהם מחלוקת לפי עדות הנאשם בפרשת ההגנה), כאשר הפרשי המהירויות בין המשאית העוקפת לבין המשאית הנעקפת אינם גדולים, מעידה כי זמן העקיפה, ולמעשה הזמן בו נסע הנאשם בנתיב הנגדי היה זמן רב, כאשר בכל זמן זה היוותה נסיעת הנאשם בנתיב הנגדי סיכון מוחשי למשתמשי הדרך.

עוד ציין התובע בסיכומיו כי אמרת הנאשם לשוטר בזמן קבלת הדוח, כי עשה טעות וכי הוא מצטער, מהווה אף היא חיזוק לגרסת התביעה כי הנאשם אכן ביצע את המיוחס לו בכתב האישום.

התביעה מבקשת כי מעבר לעבירות המופיעות בכתב האישום, ירשיע בית המשפט את הנאשם גם בעבירה של נהיגה ברשלנות בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

מנגד טוען הסניגור כי אין בתיאור של השוטר עורך הסקיצה ודוח הנסיבות, כל תיאור מדויק בדבר גבולות העיקול ומה המרחק המדויק שלו. לשיטת הסניגור מרחקים אלו הם חשובים לצורך הקביעה האם היה לנאשם שדה ראייה מספיק בזמן העקיפה וכן לצורך הכרעה בשאלת אשמתו של הנאשם לפי תקנה 47(ד) בתקנות התעבורה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ