פס"ד הדוחה תביעה לתשלום מזונות

 השאלה המצריכה הכרעת ביהמ"ש:  

1. האם וכיצד תחול הוראות סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה מזונות (להלן: "החוק").

    

   רקע עובדתי בתמצית:

    

2. התובעת והנתבע (להלן שניהם: "הצדדים") נישאו זל"ז כדמו"י ביום 2.3.1995 והתגרשו ביום 21.1.2008, ומנישואיהם נולדו להם שני ילדים, כיום בגירים (להלן: "הילדים"). מאז גירושי הצדדים התובעת מתגוררת בבית המגורים המשותף של הצדדים (להלן: "הדירה"), כאשר הנתבע נשא בכל תשלומי המשכנתא הרובצים על הדירה.

    

3. הצדדים ניהלו ביניהם הליכים רבים בבית משפט זה בשנת 2005 (תמ"ש 4341-05); תמ"ש 4342-05- תביעה רכושית; תמ"ש 4343-05- ועוד מספר בקשות של צווי הגנה ובשנת 2009 (תמ"ש 17201-10-09- תביעה למשמורת והחזקת קטינים). כמו כן התובע הגיש במסגרת תיק תלה"מ 24882-05-20 תביעה רכושית (להלן: "התביעה הרכושית") לביטול ההסכם או לחילופין אכיפתו. ביהמ"ש בפסה"ד שניתן דחה את התביעה לביטול ההסכם והורה על אכיפתו.

    

4. ביום 20.1.2010 ניתן פסק דין (על ידי כב' השופט סארי ג'יוסי) בתיק המזונות (להלן: "פס"ד המזונות") ובתביעה הרכושית. במסגרת פסק הדין בתיק המזונות חויב התובע לשלם לילדיו מזונות בסך כולל של 3,600 ₪ (1,700 ₪ עבור י. ו- 1,900 ₪ עבור ע.) עד הגיעו של כל אחד מהילדים לגיל 18 או עד לסיום לימודיהם התיכוניים, לפי המאוחר מבין מועדים אלה.

    

5. ביום 3/3/2008 חתמו הצדדים על הסכם מכר הדירה, הסכם שקיבל תוקף של פס"ד ואשר הסדיר את כל העניין הקשור בפירוק השיתוף בדירה. בקצרה אציין כי עפ"י ההסכם נקבע כי הנתבע מוכר את חלקו בדירה לתובעת תמורת סכום שנקבע בהסכם.