החלטה בבקשת תובע להורות על הפניית הצדדים לביצוע בדיקה גנטית לבירור אבהות

עניינה של החלטתי זו בבקשת התובע להורות על הפניית הצדדים לביצוע בדיקה גנטית לבירור אבהות;

רקע ועיקר טענות הצדדים:

1. התביעה הוגשה ביום 7.1.16 על-ידי התובע 1 (להלן: "המבקש"), כיום בן כ – 20.7 שנים, באמצעות התובעת 2, אמו (להלן: "התובעת") עת היה קטין כבן 15 שנים.

    

2. הנתבע (להלן: "המשיב"), הכיר את התובעת 2 מתוקף היותו רופא שטיפל בה החל משנת 1995.

    

3. בכתב התביעה ובכתב התשובה מתארת התובעת 2 שמערכת היחסים האישית נרקמה עם המשיב בשנת 1999 לאחר גירושיה; שעה שהמשיב בעל משפחה ביקש לשמור את הקשר הזוגי הרחק מידיעת הכלל. מערכת יחסים זו נמשכה במשך שנים רבות עד סמוך להגשת התביעה וכתוצאה ממנה, לטענתה, נולד המבקש מחוץ למסגרת הנישואין. לגרסתה, בחרה להביא את המבקש לעולם חרף בקשתו של המשיב שתבצע הפלה, וזאת לאור מצבה הרפואי וטיפולי פוריות קשים שעברה.

    

4. לדידה, עם היוודע ההיריון סיפרה למשיב, והאחרון הודיע לה שאין בכוונתו להכיר בעובר שייוולד או להירשם כאביו בשל העובדה שהוא נשוי ומחשש לשלמות התא המשפחתי. נוכח מצבה הנפשי ומתוך חשש שמא יוותר בנה ללא דמות אב קיימה התובעת יחסי אישות עם בעלה לשעבר; שעה שהמשיב סירב לשמש כאב ומאידך בעלה לשעבר הפציר והתחנן, הסכימה שבעלה לשעבר ירשם כאביו של המבקש, אולם, לאחר שנים הצדדים ביצעו בדיקת אבהות עצמאית אשר שללה את אבהותו והמבקש מודע לכך שאינו אביו. עוד מתארת התובעת שבשל בעיות רפואיות, בטרם נולד המבקש ובעודה אם לשניים, פנתה לטיפולי פוריות ותרומת זרע מבעלה לשעבר בזמן שהייתה במערכת יחסים עם גבר אחר על מנת שכל ילדיה יהיו מאותו אב, ובכך הגיעו לעולם תאומים.