החלטה בבקשה למזונות זמניים לבן 17 ותאומים בני 14

לפני בקשה שהוגשה ביום 12.7.26 למזונות זמניים לקטינים, ילדי הצדדים, בן 17 ותאומים בני 14 שנים, שהגישה המבקשת (להלן: "האם") נגד האב (להלן: "האב") במסגרת תביעה למזונות שהגישה האם ביום 24.5.26.

הצדדים הם בני זוג מוסלמים שנישאו בתאריך 22.8.2008 לפי עקד שרעי. מנישואיהם נולדו הקטינים. יחסי הצדדים עלו על שרטון והם נפרדו ביום 2.11.2025.

בין הצדדים התנהל הליך יישוב סכסוך (י"ס 11256-11-25) אשר נסגר ביום 31.12.2025 ללא הסכמות.

בין הצדדים מתנהלת עוד תביעת גירושין בבית הדין השרעי ב[עיר]... ותביעה רכושית בפני בית משפט זה (תלה"מ 72673-04-26), אשר הגישה האם ביום 29.4.26.

טענות הצדדים

טענות האם

האם טוענת כי ביום 18.10.25 האב גירש אותה מהבית על רקע קשר זוגי שניהל עם אישה אחרת, היא חזרה לבית ביום 2.11.25, אך הוא לא שב עד היום והם פרודים מאז.

האם טוענת כי האב לא שילם סכום כלשהו עבור מזונות הקטינים מאז הפרידה, ביטל את כרטיסי האשראי וחסם את גישתה לחשבונות הבנק.

האם טוענת כי הינה מובטלת ואינה עובדת מחודש 06/25, לאחר שהתפטרה מעבודתה כ... בשכר מינימום לפי דרישת האב כדי לעבוד ב[עסק] שפתחו, וכיום היא נסמכת על עזרת בני משפחתה.

האם טוענת כי האב הינו בעלים ומנהל של עסק משגשג ל..., [עסק] ב[עיר] ו[עסק] ב[עיר], והכנסתו הממוצעת מוערכת בכ-200,000 ₪ בחודש, המתקבלת ברובה במזומן.

האם טוענת כי המשפחה והקטינים חיו ברמת חיים גבוהה מאוד שכללה נסיעות לחו"ל מספר פעמים בשנה, בילויים במסעדות ומותגי יוקרה, וכי זכותם של הקטינים לשמור על רמת החיים אליה הורגלו.

האם עותרת לחייב האב במזונות שלושת הקטינים בסך של 4,000 ₪ לחודש עבור כל קטין החל ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך בתאריך 5.11.25, כמו כן ימשיך האב לשלם מלוא הוצאות המדור של בית המגורים שבו היא מתגוררת יחד עם הקטינים.

טענות האב

האב מבהיר בפתח תגובתו כי אין לו כל כוונה להתנער מחובתו כלפי ילדיו, וכי באת כוחו פנתה ביוזמתה לב"כ האם לקבלת פרטי חשבון בנק כדי להסדיר העברת תשלום חודשי מסודר. הוא נכון לשאת במזונות ילדיו בסכום ריאלי וסביר התואם את צורכיהם הממשיים, אך מתנגד נחרצות לדרישת האם. לטענתו, האם לא הציגה כל אסמכתאות, קבלות או פירוט קונקרטי המצדיקים סכום זה, והטענה כי הילדים הורגלו לרמת חיים ראוותנית אינה משקפת את המציאות.

האב טוען כי בתקופת החיים המשותפים חייתה המשפחה ברמת חיים מכובדת וראויה אך לא חריגה, כפי שעולה מתלושי השכר מהעבר שצירף לתגובתו. כמו כן, הוא מבהיר כי ככל שחל שיפור במצבו הכלכלי, הדבר התרחש רק לאחר הפירוד בין הצדדים ואינו מצדיק פסיקת מזונות זמניים מופרזים. בנוסף, הוא מציין כי ילדיו בוגרים יחסית ופונים אליו ישירות מעת לעת, והוא מעביר להם כספים ודמי מחיה באופן שוטף לאורך כל התקופה.

האב טוען כי האם נטלה לידיה סכומים כספיים משמעותיים בסך כולל של כ-180,000 ₪ מחשבונות הצדדים ומאמצעי תשלום הקשורים אליו. סכום זה מורכב מהעברת סך של 80,000 ₪, משיכה בכרטיס אשראי ויזה בסך של 80,000 ₪, והעברה נוספת בסך של 20,000 ₪, המגובות בדפי חשבון בנק שצירף. לטענתו, יש להביא בחשבון כספים אלו אשר כבר התקבלו בידי האם בעת בחינת הבקשה הנוכחית.

האב מתנגד נחרצות לדרישה לחיוב רטרואקטיבי החל מיום 5.11.2025, בטענה שנשא בפועל בתשלומים עבור הילדים והעביר להם ולאם כספים במזומן ובתום לב. הוא מסביר כי רק לאחר שקיבל ייעוץ משפטי הובהר לו שעליו לבצע תשלומים בדרך מתועדת בלבד (העברה בנקאית), וכי חיוב רטרואקטיבי כעת עלול להוביל לכפל תשלום שלא כדין. באשר לרכיב המדור, האב מציין כי האם מתגוררת בבית השייך למשפחתו ללא תשלום דמי שכירות, ואינה נושאת בהוצאות שוטפות כמו חשמל, מים וארנונה המשולמים על ידו ועל ידי בני משפחתו.

לסיכום, האב עותר להעמיד את גובה המזונות הזמניים על סך של 1,300 ₪ לכל ילד, המהווה לשיטתו איזון ראוי בנסיבות העניין. הוא מוסיף כי אין לו התנגדות לשאת בחלקו בהוצאות חריגות או מיוחדות שאינן שוטפות, ובלבד שהאם תגיש בקשה מסודרת המלווה באסמכתה, חשבונית או קבלה מתאימה.

דיון והכרעה

מזונות זמניים הם סעד זמני שמהותו דחיפות. אין הכרח בשלב זה לרדת לעומק הפרטים ולנתח את כל מרכיבי דמי המזונות, ואלו ייבחנו לעומקם בהמשך ניהול התיק ויבואו לידי ביטוי במסגרת פסק דין סופי ולפי שיקול דעת השופט (ראו רמ"ש (חיפה) 19268-03-20 פלוני נ' פלונית (12.3.20)).

תביעת מזונות, ככל תביעה כספית אחרת היא, ויש להוכיחה בראיות ואין זה מתפקידו של בית המשפט לעסוק בניחושים והשערות (ראו: 130/85 סבן כהן נ' כהן, פ"ד מ(1) 69 (1986)).

לצדדים שלושה קטינים, אחד בן 17 ותאומים בני 14. הדין האישי החל על מוסלמים בישראל מכוח סימן 52 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922 הוא הדין השרעי שעקרונותיו באים לידי ביטוי בחוק המשפחה העות'מאנית, לשנת 1917. עפ"י הדין השרעי האדם מחויב במזונות עקב נישואין וקשרי דם. המבחן במזונות קטין הוא מבחן הנזקקות בלבד (ראו פסק דינו של כב' השופט ג'יוסי תמ"ש (נצרת) 2881/03 פלונית נ' פלוני, 29.5.06) והחלטת כב' השופט מאזן דאוד בבש"א (קריות) 791/08 פלונית נ' פלוני, 31.3.08). בדין המוסלמי החיוב הוא ייחודי לאב ואין כל חובה על האם להשתתף עם האב במזונות הילדים.

על פי הדין המוסלמי, יכולתו של אב לשאת במזונות ילדיו, אינה נמדדת רק על פי הכנסתו בפועל, אלא גם על פי פוטנציאל השתכרותו, כאשר הדין המוסלמי מגדיר את מי "שאינו יכול לעבוד ולהשתכר" כאחד מאלה בלבד: א. הסובל ממחלת נפש או מחלה הגורמת לאובדן מוחלט של כושר השתכרות. ב. מחסור בעבודה.

גובה המזונות יוכרע על פי יכולת האב. כאשר האב הוא אמיד ובעל יכולת כספית מוכחת, הרי הוא מחויב במזונות "יסאר" (שפע) ואם האב הוא עני וחסר יכולת, במקרה זה הוא מחויב במזונות "אעסאר" (דוחק), שהם בהשוואה למשפט העברי הצרכים ההכרחיים שהם שווים לכל. (ראו בש"א 791/08 לעיל).

הכנסות הצדדים וזמני השהות

האם: אינה עובדת. טענה כי הייתה עובדת כ... והשתכרה כ-5,000 ₪.

האם מתגוררת עם הקטינים בדירת המגורים של הצדדים, ואינה נושאת בדמי מדור. האם טוענת להוצאות אחזקת מדור ע"ס כ- 2,500 ₪, אותן משלם האב.

האב: האב עובד בחברת "..." ומשתכר כ-8,000 ₪ בהתאם לתלושי שכר שצרף לתגובתו מיום 4.8.26. מדפי החשבון עולה כי בחשבון העסקי הכנסות בסכומים גבוהים.

זמני השהות של הצדדים עם הקטינים: לא הונח בפניי מידע.

לאחר שעיינתי במלוא החומר שנפרש לפניי בשלב זה, התרשמתי כי הסכום שביקשה האם מופרז, ולא הוכח. אני נותנת את ההחלטה לאור גיל הקטינים ויחסי ההכנסות בין הצדדים, כמו כן לאור כך שהאם אינה נושאת בהוצאות מדור, והאב משלם הוצאות המדור. בשלב זה אין לקבוע מסמרות לגביי צרכי הקטינים, הכנסת האב וכושר השתכרותו בפועל, עד לבדיקה מעמיקה יותר.

התרשמתי כי סכום זה, שהוצע על ידי האב, יאפשר לקטינים ולהורים מחייה סבירה עד לבירור מלוא העובדות, שטרם התבררו במסגרת בקשה זו: "בכל מקרה, מדובר במזונות זמניים והיה ויתברר לאחר שמיעת הראיות שנפלה טעות בקביעת המזונות הזמניים, הרי שניתן לקזז סכומים אלה מהמזונות העתידיים" (בע"מ 1078/11 פלוני נ' פלונית (27.4.11)).

האב יישא במזונות הקטינים בסך של 3,900 ₪ לחודש עבור שלושת הקטינים, שישולמו החל מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ועד למתן החלטה אחרת. כל סכום מוכח ששילם האב לאם עבור מזונות הקטינים יקוזז מחוב העבר. חוב העבר ישולם בתשלום אחד עם התשלום הראשון.

1. דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו, החל מיום הגשת הבקשה, ב-10 לכל חודש כאשר בחודש הראשון החיוב יהיה בשיעור יחסי, בהתאם למועד הגשת התביעה. דמי המזונות ישולמו ישירות לחשבון של האישה.

2. הסכום הנקוב בס"ק א' לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה, במזונות חודש ינואר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים וללא מדד שלילי.

3. קצבה ומענק המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין הקטינים, ישולמו לאם בנוסף לדמי המזונות.

   הוצאות רפואה חריגות

4. החל מיום הגשת הבקשה יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים, כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים בכלל זה, אבחונים בגין לקות למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר אינה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופת החולים. בתוך כך גם הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור, אלא אם ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן על ידי הורה אחד בלבד, או אז רק ההורה המממן ייהנה מהחזר זה.

    

5. בכל צורך רפואי על הצדדים לפנות לרפואה הציבורית בלבד, אלא אם קיימת מניעה לעשות כן. פנייה לרפואה פרטית מבלי שקיימת מניעה לקבלת הטיפול ברפואה הציבורית, לא תחייב את הצד השני אלא עד לגובה העלות ברפואה הציבורית.

    

6. כל הוצאה רפואית חריגה כאמור לעיל, תעשה על יסוד אסמכתה מגורם רלוונטי המאשר את נחיצות ההוצאה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק עלויות ונחיצות בתוך 10 ימים ממועד משלוח האסמכתא. הוראה זו אינה חלה במקרה שבו יתעורר צורך רפואי דחוף.

    

7. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה הרפואית החריגה, יכריע במחלוקת רופא המשפחה או רופא הילדים המטפל בקטינים או רופא מומחה רלוונטי. במחלוקת בעניין הטיפול הרגשי, תכריע יועצת בית הספר. לחלופין, יוצאו ההוצאות בהתאם להמלצת מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.

    

   הוצאות חינוך

8. החל מיום הגשת הבקשה יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית ובכלל זה, אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות, ועד כיתה, ועד הורים וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוך ו/או למסגרת החינוכית, בקיזוז מענק חינוך, ככל שישולם כזה, ולאחר מיצוי כל הנחה.

    

9. הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חוגים (עד שני חוגים לכל קטין בעלות מתנ"ס ובכל מקרה עלות שני החוגים לא תעלה על 400 ₪. הוצאה זו בגין החוגים כוללת ביגוד מיוחד, ציוד, מימון תחרויות ואירועים וכל אשר נדרש במסגרת החוג), שיעורי עזר (באופן המוגבל לשלושה שיעורים פרטיים לכל קטין בשבוע. התשלום יהיה על בסיס רישום מהמורה הפרטי אשר יישלח לצדדים אחת לחודש), תנועת נוער (ההוצאה תכלול תשלום שנתי, ביגוד, מחנות, טיולים וכל אשר נדרש), קייטנות (מחזור אחד בקיץ בעלות קייטנת עירייה/מתנ"ס ציבורי) ואבחונים דידקטיים.

    

10. כל החלטה על הוצאה חינוכית מהותית תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר או מחנכת הכיתה או גורם חינוכי אחר המוסכם על הצדדים.

     

11. כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת בס"ק ח'-ט' לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששניהם הסכימו להוצאה זו בכתב באמצעות תקשורת מתועדת.

    הוראות כלליות

12. כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשורת הבאים (להלן-תקשורת מתועדת): תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp) / דוא"ל / דואר רשום.

     

13. ההורה השולח אינו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.

     

14. הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות לעיל (להלן-ההורה המשלם) יקבל מהורה השני (להלן-ההורה החייב) את חלקו כאמור וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת מתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית בדבר התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.

     

15. לחלופין, רשאי ההורה החייב להודיע להורה המשלם בתקשורת מתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.

     

16. חיוב המזונות המפורט בכל הסעיפים לעיל, כולל את השתתפותו של האב בכל צרכי הקטינים, מכל מין וסוג שהוא. על כן, מתחייבת האם להשלים את כל יתר צרכי הקטינים, מכל מין וסוג שהוא, לרבות – ולא למעט: מזון, כלכלה שוטפת, ביגוד והנעלה, רכישת ציוד למסגרת החינוכית, הוצאות רפואיות שוטפות ועוד.

     

החלטה זו הינה החלטה בסעד זמני, ותעמוד בתוקפה עד למתן החלטה אחרת.

ההחלטה תהיה מותרת לפרסום בהשמטת פרטים מזהים ותיקוני הגהה במידת הצורך.

המזכירות תדוור את ההחלטה לב"כ הצדדים, ותסגור הבקשה.

ניתנה היום, י"א אלול תשפ"ו, 24 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.