פס"ד בתביעה למזונות, מדור ואחזקת מדור

לפניי תביעה למזונות, מדור ואחזקת מדור אשר הגישה התובעת, אימן של שתי הקטינות, אשר פרטיהן האישיים רשומים בכותרת פסק דין זה, כנגד הנתבע, אביהן.

רקע כללי

1. התובעת והנתבע, להלן: הצדדים, יהודים, אזרחי מדינת ישראל ותושביה, נישאו זל"ז כדמו"י ביום 10.09.2008 .

2. במהלך חייהם המשותפים של הצדדים נולדו להם שתי הקטינות אשר פרטיהן האישיים מפורטים בכותרת פסד - דין זה.

3. חיי הנישואין של הצדדים עלו על שרטון בשנת 2021 ובעקבות כך עזב הנתבע את דירת המגורים המשותפת ועבר להתגורר בבית הוריו.

4. במהלך חודש יולי 2024 מכרו הצדדים את דירת מגוריהם המשותפת ב** תמורת הסך של - 1,900,000 ₪ (מיליון ותשע מאות אלף ₪) , ולאחר סילוק החובות אשר רבצו על הדירה נותר לכ"א מהצדדים סכום של כ - 550,000 ₪.

5. במהלך חודש יולי 2022 התובעת עברה להתגורר עם הקטינות בעיר ב**, כשנתבע נותר לגור באיזור ***, לסירוגין אצל הוריו ואצל בת זוגו.

6. בין הצדדים התנהלו ומתנהלים מס' הליכים מעבר לתיק זה כדלקמן:

   • תלה"מ: 48178-08-22 - תביעת התובעת למתן צו לרישום הקטינות בית הספר – תיק סגור.

   • תלה"מ: 39188-06-23-תביעת הנתבע להשבת הקטינות ואיסור העתקת מקום מגורים לב"ש - התיק סגור.

   • תלה"מ: 2542-02-24 - תביעת הנתבע לפירוק שיתוף ואיזון משאבים – התיק פתוח.

7. ביום 20.05.22 נקבעו מזונות זמניים על ידי כב' השופטת עינת גלעד משולם בסך של 3,000 ₪ לחודש עבור שתי הקטינות בתוספת מחצית הוצאות רפואיות והוצאות חינוך חריגות. בנוסף, נקבע כי הנתבע יישא בתשלום ש 40% מדמי השכירות שתשלם המבקשת וזאת עד לתקרה דמי שכירות בסך של - 4,000 ₪ לחודש.

8. כמו כן, נקבעו זמני שהות בהתערבות גורמי הרווחה כדלקמן: בימי ד' בשבוע האב יאסוף את הקטינות ממסגרת החינוך וישהה עמן עד השעה 19:00 , וכן בסופי שבוע לסירוגין לרבות לינה כאשר בימי שישי האם תסיע את הבנות ל** והאב ישיבן לבית סבתן, אמה של האם, בכפר סבא במוצאי שבת. זמני שהות אלה קיבלו תוקף בהחלטה מיום- 07/06/2023.

9. בתום הדיון ההוכחות אשר התקיים ביום 08.04.25, סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה והגיעו להסכמה דיונית לפיה תוך 16 ימים יוכל הנתבע לצרף אסמכתאות אודות טענותיו השונות בסוגיית הכנסותיו כעצמאי והשימוש שעשה בכספי התמורה שקיבל ממכר דירת המגורים, לרבות האפשרות להשלמת סיכומיהם בכתב ביחס לאותם מסמכים שיוגשו, ולאחר מכן יינתן פסק דין על יסוד החומר המצוי בתיק. יצויין כי הנתבע לא הגיש דבר לתיק בית המשפט.

10. ביום 10.07.2025 התקבל דיווח בתיק מהעו"ס לס"ד מהמחלקה לשירותי רווחה בעיריית ** ממנו עולה כי בסמוך להגשת הדיווח נתבע פגש את בנותיו לאחר שלא פגש אותן משך 3 חודשים.

    תמצית טענות הצדדים

    תמצית טענות התובעת:

11. היא נישאה לנתבע לאחר שנה של היכרות כשבמשך כל השנים אופיינו יחסיהם בעליות ומורדות, כמספר פעמים בעבר עלתה בפניהם האפשרות של פרידה לאחר שהנתבע נהג לזלזל בה, לקלל אותה לנגד עיניי בני משפחתה, חברותיה ובנותיהן המשותפות, עד שבשלב מסוים הבינה כי החיים המשותפים פוגעים בקטינות, ויש לסיים את מערכת הנישואין. התובעת מוסיפה כי עד למועד הפרידה הנתבע היה אב מסור לקטינות ושימש עבורן דמות משמעותית בחייהן.

12. במהלך שנת 2018, ללא כל סיבה החליט הנתבע על סגירת העסק הפרטי ממנו התפרנס, כשהחלטה זו החריפה עוד יותר את המתחים בבית, כשהיא מצאה עצמה מפרנסת יחידה למשך תקופה מסוימת.

13. התובעת ציינה כי משך כל השנים בהם היה הנתבע עצמאי עמד שכרו ע"ס של 15,000 ₪ לחודש לאחר מכן כשכיר השתכר סך של 10,000 ₪ נטו. לטענתה, כושר פוטנציאל ההשתכרות שלו כמנופאי עומד על סך של 15,000 ₪.

14. במסגרת הסעדים להם עתרה התובעת מבקשת לחייב את הנתבע בכ – 9,089 ₪ לחודש עבור מזונות הקטינות, מדורן ואחזקת מדורן, ובנוסף ביקשה לחייבו במחצית הוצאות חינוך ובריאות וכן הוצאות נוספות כגון: 2 חוגים לכ"א מהקטינות, קייטנות, מסיבת בת מצווה לקטינה מס' 2, לימודי נהיגה.

    תמצית טענות הנתבע

15. כיום איננו עובד מאחר והוא סועד את אביו שחלה במחלת הסרטן בשנת 2022.

     

16. לטענתו חיי הנישואין שלו עם התובעת היו חיים טובים, חיי משפחה כשהוא תמיד תמך בה בכל צעדיה והיה שותף מלא בגידול בנותיו. לטענתו המשבר ביחסיהם ארע כאשר גלה כי התובעת מנהלת רומן עם גבר אחר ואז עזב את דירת מגוריהם ועבר להתגורר בבית הוריו.

17. הנתבע מכחיש את הסכומים אשר לטענת התובעת השתכר כעצמאי, לטענתו שכרו עמד ע"ס 8,000-9,000 ₪ נטו לחודש בממוצע, כשהסיבה לסגירת העסק היית פרוץ מגפת הקורונה אשר הביאה לירידה דרסטית בהיקף עבודתו ובנוסף בלאי והתיישנות הציוד ששימש אותו בעבודתו.

18. הנתבע טוען כי התובעת הגזימה בסכום דרישתה למזונות הקטינות. עוד לטענתו, היא מקבלת מדי חודש סכום של 2,000 ₪ במזומן לסיוע גידול הבנות, וזאת בנוסף לחוג ותשלום שנתי לבית ספר אותם הוא משלם עבור הקטינה ה.ד..

    המיתווה הנורמטיבי - דיון והכרעה

19. הוראות סע' 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) , תשי"ט – 1959 קובעת כי חיובו של אדם במזונות ילדיו הקטינים נבחן על פי הדין האישי החל עליו וכלשון הסע':

    "3. (א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-

    זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו

    על מזונות אלה.

    (ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים  

    של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין

    אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה".

20. הצדדים הינם יהודים ומשכך הרי שמקור חיוב הנתבע במזונות הקטינות הוא בדין העברי.

21. בהתאם לקביעת הדין העברי הרי שמקור החיוב במזונות ילדים קטינים נחלק לשלוש תקופות שונות - שהן למעשה שלוש קבוצות גיל שונות , בזיקה לגילאי הילדים הקטינים הזכאים למזונות, כשאלה נקבעים בהתאמה למקור החיוב, שיעורו, היקפו ואופן זמני השהות של כל אחד מההורים עם ילדיהם המשותפים.

22. שלוש קבוצות הגיל אשר לגבי כל אחת מהן חלים הסדרים שונים הינן כדלקמן:

    • מגיל לידה ועד לגיל שש שנים – אלה מוגדרים "כקטני קטינים" בשל גילם הצעיר.

    • קטינים שבגיל 6 שנים ועד לגיל 15 שנים – החיוב הוא מכח תקנת חכמים. (רלוונטי בעניינו לגבי קטינה מס' 2 ) .

    • קטינים בגיל 15 שנים ועד לגיל 18 שנים – החיוב הוא מדין צדקה וחל על ההורים באופן שווה (רלוונטי בעניינו לגבי קטינה מס' 1 ) .

      ראו: ע"א 166/66 גודלמן נ' גולדמן פד"י כ (2) 533, 536, ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פד"י לו (3) 449, 457 וכן בע"מ 919/15 ובע"מ 1709/15 פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו] מיום 19.7.2017.

23. בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] מיום 19.07.17 נפסק כי יש לפרש את החיוב מכוח תקנת חכמים כדין שווה של חיוב מלא מדין צדקה.

24. בהמשך להלכה אשר נקבעה בבע"מ 919/15 נקבע כי בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה וכלל ככלל בבוא בית המשפט לפסוק מזונות לקטינים עליו לאזן באופן ראוי בין ארבעה משתנים שונים, כשיש לקחת בחשבון לאיזו קבוצת גיל משתייכים הקטינים כאמור כדלקמן: 

    • היכולות הכלכליות של הורי הקטינים, (לא רק הכנסותיהם הפנויות של ההורים, אלא קביעת יכולת כלכלית מכל המקורות העומדים לרשות ההורים , לרבות שכ"ד), ראה לעניין זה פרייס נ' פרייס ע"א 130/83 (נבו).

    • הערכה וקביעת צרכי הקטינים לפי רמת החיים שהורגלו ערב הפרידה (צרכים תלויי שהות כוללים מדור ואחזקתו, צרכים שאינם תלויי שהות וצרכים חריגים), כשבמאמר מוסגר אציין כי לטעמי הערכת צרכי הקטינים בהתאם לרמת החיים שהורגלו ערב הפרידה צריכה להיעשות בראייה רחבה וזהירה יותר ולא דווקנית מן הטעם הפשוט כי לא ניתן להתעלם מן העובדה שבעבר היו שתי משכורות אשר מימנו משק בית אחד ואילו כיום, לאחר הפירוד, ישנן שתי משכורות המממנות שני משקי בית שונים נפרדים.

    • קביעת יחסיות ביכולתם הכלכלית של ההורים , זה מול זה.

    • חלוקת זמני השהייה בפועל , (שקלול הוצאות תלויות שהות, ביחס ליכולתם הכלכלית של שני ההורים וקביעת גובה החיוב בהתאם).

      ראו עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב.

25. יחד עם זאת ועל אף ארבעת הפרמטרים המהווים לכאורה את הפלטפורמה עליה יקבעו דמי המזונות, יש לזכור כי על בית המשפט לבחון את התא המשפחתי הספציפי הניצב בפניו על מנת להטיל את חלוקת הנטל המתאימה והראויה לכל משפחה ומשפחה, וכי אין משפחה אחת הדומה למשפחה אחרת, וכל תוך לקיחה בחשבון של כל השיקולים הרלוונטיים השונים, לרבות התחשבות בהכנסות ההורים, זמני השהות, כשכל אלה ניצבים אל מול עקרון טובת הקטינות ורווחתן.

26. בעניינו, שתי הקטינות במועד מתן פסק דין זה בנות 15 שנים ועשרה חודשים , ו – 11 שנים ושלושה חודשים, לפיכך אבחן עתה את אותם הפרמטרים כאמור ביחד עם כל השיקולים הרלוונטיים השונים המאפשיינים את משפחה זו.

    הכנסות הצדדים 

    הכנסות התובעת

27. התובעת, שכירה בחברת "**" בעיר ב** בתפקיד של קניינית רכש, במשרה מלאה.

28. בהתאם לתלושי השכר אשר הגישה התובעת לתיק עולה כי שכרה החודשי הממוצע ב – 12 החודשים עבור התקופה מחודש 02/2024 ועד 01/2025 עמד על סך של 10,049 ₪ נטו לחודש, כשהחישוב נעשה ע"י קיזוז תשלומי החובה משכר הברוטו.

29. דירת המגורים שהייתה בבעלות הצדדים נמכרה ע"י הצדדים לצד ג' כאשר בסופו של יום לאחר תשלום כל ההתחייבויות בקשר לדירה קיבל כ"א מהצדדים סך של 550,000 ₪.

30. לעניין זה אציין ראשית, לטעמי יש לקחת סכום זה כהכנסה פאסיבית של כ"א מהצדדים, (בהתאם להלכת עמיצור ופרייס), לפיכך ניתן לשער כי סכום זה מניב לתובעת, ובאופן טבעי גם לנתבע, הכנסה פאסיבית נוספת מריבית רעיונית ככל והסכום יושקע, (לפי ריבית שנתית מינימלית של 3% לכל הפחות), כלומר עוד 1,375 ₪ לחודש בקרוב.

31. נוסף, מקבלת התובעת קִצבת ילדים בסך 270 ₪ לחודש וכן הטבות כאם חד הורית מהמוסד לביטוח לאומי כגון: "מענק לימודים" לקראת היערכות שנת לימודים חדשה בסך של 1,100 ₪ בקרוב עבור כל קטינה.

32. לא נעלמה מעיניי העובדה כי ניתן לזהות בתדפיס חשבון הבנק אשר צרפה התובעת הפקדות חודשיות של 3,000 ₪ לחודש ממוצע כעזרה מבן זוגה ומאמה, (ר' עמודים 4-5 שורות 17-29 לעדות התובעת), אולם אינני סבור כי יש לזקוף זאת לזכותה כהכנסה נוספת משני טעמים, האחד - אותו סיוע כלכלי יכול להיפסק בכל רגע נתון, שנית, התגייסות אחרים לסייע לאם אינה פוטרת את האב מחובתו לזון ולפרנס את בנותיו.

33. התובעת צרפה חוזה שכירות בסך של 4,400 ₪ לחודש כאשר הוצאות אחזקת המזור עבור: ארנונה, מים, חשמל, חברת התקשורת וגז עומדות ע"ס של 1,600 ₪ לחודש בממוצע על- פי ראיות שצורפו.

34. על פי עדותה של התובעת יש לה הוצאות עבור הקטינות לכלכלה 2,000 ₪ לחודש (ראה עמוד 8 שורות 26-39 ועמוד 9 שורות 1-15) לחופשות, חוגים, נסיעות, טיפולי שיניים ושיעורים פרטיים (ראה עדותה בעמוד 9 שורות 17-39), והיא נושאת במלוא הוצאות הקטינות, אלה התלויות השהות ואלה שלא תלויות שהות, למעט דמי כיס בן 30-60 ₪ שמעביר הנתבע לקטינות מעט לעת.

35. לאחר ששקלתי את הדברים ועל פי הנתונים אשר הוצגו אני מעריך את סך הכנסותיה החודשיות של התובעת בסל של 11,400 ₪ במעוגל, (10,049 ₪ שכר נטו ממוצע + 1,375 ₪ ריבית רעיונית), ואת הכנסתה החודשית הפנויה בכ - 5,500 ₪ לחודש לפי התחשיב הבא:

    5,400 ₪ = 6,000 ₪ - 11,400 ₪

    הכנסת הוצאות מדור הכנסה חודשית

    פנויה ואחזקתו

    הכנסות הנתבע

36. על פי עדותו הוא מתגורר לסירוגין אצל בת זוגו ובבית הוריו, אין לו הוצאות כלכליות, הוא אינו עובד והכנסותיו נכון למועד הדיון הינן מקצבת מילואים ומענקים, כשלטענתו אין לו מקור הכנסה מעבר לכך מאחר וסועד את אביו. (ר' עדותו עמוד 16 שורות 19- 39 ועמוד 17 שורות 27-34).

37. על פי עדותו ותדפיס המילואים שהציג בפני בית המשפט שנה אחורה (ר' עמוד 18 שורות 1-32 לעדותו) ההכנסות המוערכות מהמילואים הסתכמו בכ – 32,000 שח בקרוב עבור התקופה שמיום14.03.2024 ועד ליום 12.03.2025 כלומר ממוצע של 2,462 ₪ לחודש בלבד.

38. התובעת טענה בסיכומיה כי הנתבע מנהל עסק השייך לו, אולם רשום באופן פורמאלי ע"ש אחייניתו, כשהוא מציג מצג שווא בעניין מאחר ובפועל העסק שייך לו, ולראייה הוא זה אשר מנהל אותו לטענתה. שם העס' "**" ונמכרים בו יינות וסיגרים.

39. מחקירת הנתבע עולה כי הוא אכן מבלה בעסק מדי יום למעט ימי המילואים שעשה, לטענתו הוא עוזר לאחייניתו בעסק פרטי אשר השייך לה (ראה עמוד 19 שורות 29-39 ועמוד 20 שורות 1-5).

40. אציין כי אמנם לא הוכח כי העסק אכן בבעלותו של הנתבע, אך עדותו כי אינו עובד מעבר לימי המילואים שעשה מחד, ומאידך אינו עובד בעבודה מסודרת לפרנסתו או לכל הפחות אינו מחפש עבודה לפרנסתו מאידך, לא עשתה עלי רושם מהימן כלל, התשובות שנתן בחקירתו לעניין ההפקדות והמשיכות של סכומים משמעותיים מחשבון הבנק שלו היו מתחמקות ולא ברורות, (ראו עמודים 24-28 שורה 2 ואילך).

41. אציין כי גם אם אין הנתבע עוסק בעבודה קבועה, אלא "עוזר" כלשונו בעסק של אחייניתו, אני סבור כי בכל הכבוד לרצונו לעזור לאחייניתו הרי שבנותיו קודמות בחשיבותן, במובן הזה שצריך לדאוג להן למזונותיהן לפני כל עזרה לאדם אחר, בפרט עזרה אשר באה על חשבון זמן עבודה בו יכול היה הנתבע להשתכר למחייתו ולהגדיל את הכנסותיו.

    אציין כי הנתבע לא צירף אף ראיה למספר ימי מילואים שעשה או כל אסמכתא בקשר לשיעור המענקים והתשלומים שקיבל בעבור ימים אלו על אף העובדה שניתנה לו ההזדמנות לצרפם.

42. באשר לעדותו כי הכסף שקיבל ממכירת דירת המגורים של הצדדים שולמו לחובות, עזרה להוריו וטיפולים, לא הוכחו ולא הוגשו ראיות לכך כשנתנה לו הזדמנות חריגה לעשות כן בתום דיון ההוכחות, דבר המלמד כי גם כאן עדותו לוקה בחוסר אמון. (ראה עמוד 32 שורות 5-31 לעדותו), ומשבחר שלא להשלים מסמכים הרי שאים לו אלא להלין על עצמו.

    ראו: לעניין זה ע"א 465/88 הבנק למימון מסחר נ' סלימה מתתיהו ואח' פד"י מה (4) , 651 וע"א 795/99 פרנסואה נ' פוזיל פד"י נד (3) 107.

43. יתרה מזו, הנתבע אינו מכחיש בעדותו כי אינו מקיים את זמני השהות שנקבעו וזאת, מתחילתה של המלחמה (07.10.2023). מוסיף ומצהיר כי אינו משלם מזונות זמניים ואיננו מעוניין לשלם מזונות כלל. ( עמוד 18 שורות 36-39)

44. בפסיקה נפסק כי יכולתו של אב לתשלום מזונותיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים אינה נקבעת רק על פי הכנסתו בפועל מעבודתו, אלא גם ממקורות אחרים העומדים לרשותו, לרבות רכוש, פוטנציאל השתכרות, כישורים וכו'. ראו: ע"א 130/93 פרייס נ' פרייס פ"ד לח (2) 721, ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור פ"ד מ (1) 147.

45. על האב חלה חובה להתאמץ עד קצה גבול היכולת ולעשות כל שביכולתו לשם קיום חובותיו כלפי משפחתו, ראו גם ע"א 378/80 יצהר נ' יצהר פ"ד לה (1) 328, 329.

46. לא הובאה בפניי כל ראיה לפיה הנתבע מוגבל מעבודה כלשהי וכי נמנע ממנו להשיא הכנסותיו או לממש פוטנציאל השתכרותו. למעשה ההפך הוא הנכון. עולה מעדותו כי הוא מתנדב במילואים, עוזר בעסק של אחייניתו ואף מצהיר בעדותו כי הוא " יושב בעסק שותה ומעשן בחינם " (עמוד 20 שורות 1- 15 לעדותו), אינו נכה, אדם בריא וכשיר אשר לטענתו "לא מצליח להשתלב במגזר הפרטי כשכיר אחרי שהיה עצמאי". (ראו עמוד 31 שורות 3-19).

47. לעניין זה ראו ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור פ"ד מ(1) 147 :

    " יכולתו של הבעל לשאת במזונות אלה אינה נקבעת רק על-פי הכנסתו, המוגבלת ומצומצמת בנסיבות מסוימות או מטעמים מסוימים, אלא על-פי יכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו, ולא רק מהכנסתו מעבודה אלא גם ממקורות אחרים, כולל רכושו (ראה ר"ע 142/83, [פורסם בנבו] 234[10])."

48. אשר להוצאות הנתבע, לא הוצג דבר. הנתבע העיד כי הוא חי בבית הוריו ובבית בת זוגו לסירוגין, נסמך לשולחנם כאשר אין בידו שום הוצאה כלכלית.

49. מהאמור עולה כי הנתבע, מדעת ומרצון, אינו מצטרף למעגל העבודה על אף היותו בעל פוטנציאל השתכרות ששכרו בצידו כמנופאי מוסמך עם ותק, כשניתן לראות מתלושי השכר שצירף לתגובתו לבקשה למזונות זמניים שבחודש ינואר 2022 עמד שכרו על סך של 9,000 ₪ נטו לחודש, בעוד שלטענת התובעת בכתב תביעתה הוא השתכר כעצמאי בסך של 15,000 ₪ לחודש , (ראה סעיף 8 לכתב התביעה), אולם לכך לא צורפו ראיות.

50. כאמור בסע' 30 לעיל אני זוקף לזכות הנתבע הכנסה פאסיבית נוספת מריבית רעיונית על סכום התמורה שקבל ממכירת דירת המגורים המשותפת של הצדדים בסך של 1,375 ₪ לחודש לאחר שלא הוכח כי הוא עשה שימוש בסכום שקיבל לצרכים כלשהם במובן הזה אשר יהא ניתן שלא להתחשב באותו סכום משמעותי שקיבל.

51. לפיכך ובהתאם לעדותו של הנתבע עצמו יש מקום לקבוע לו פוטנציאל השתכרות.

52. בעמ"ש (מחוזי חי') 28488-09-19 ב' נ' ב' (ניתן ביום 12.3.2020- פורסם במאגרים) קבע כב' השופט ג'יוסי כיצד יש להעריך ולקבוע כושר השתכרות:

    "  19. וכיצד מעריכים את פוטנציאל ההשתכרות?

    בסכסוכי משפחה נהגו בתי המשפט להעריך "פוטנציאל ההשתכרות" על יסוד

    נתונים שונים ובעיקר תוך התחשבות ב-: גיל, עבר תעסוקתי, עבודה נוכחית,

    מקצוע, השכלה ותארים, ניסיון, מוניטין אישי, הכנסה נטו, שעות נוספות

    וכיוצ"ב. רק על ידי שיקלול הנתונים הרלוונטיים, ייקבע שיעור פוטנציאל

    ההכנסה. יחד עם זאת, יש לזכור תמיד כי מדובר בהערכה, ומכאן מחייבת היא

    זהירות רבה בקביעתה, זאת גם לנוכח המשמעויות וההשלכות שתהיינה לה

    בקביעת גובה המזונות שיושתו על אותו הורה ובחלוקת הנשיאה במזונות בין שני

    ההורים. כמו כן זהירות זו מתחייבת משום שאותה הערכה מייחסת לאותו הורה

    יכולת שהוא אינו מממש, והיא מתעלמת מאוטונומית הרצון שלו בבחירת מקצועו

    לרבות היקף עבודתו ועוד, זאת באותם מקרים בהם הבחירה נעשתה שלא על רקע

    רצון להתחמק מתשלום מזונות. על כן, הערכת הפוטנציאל והעמדתו על סכום

    העולה בהרבה על זה המתקבל בפועל תתאפשר במקרים חריגים, ובעיקר כאשר הפער ביניהם הוא משמעותי, שעה שהנתונים השונים מצביעים על יכולות גבוהות בהרבה והדבר נתמך בניסיון העבר – השתכרות בפועל של סכומים גבוהים משמעותית מאלה המתקבלים היום. בהקשר זה ראוי גם להדגיש כי לא כל ניסיון עבר ילמד בהכרח על יכולת השתכרות גבוהה כיום, וככל שניסיון זה הוא מתקופה רחוקה יותר, כך יפחת גם משקלו בהערכת כושר ההשתכרות הנוכחי. כמו כן, יש לבחון משך התקופה בעבר בה הייתה הכנסת ההורה גבוהה משמעותית מזו המתקבלת היום, האם מדובר בתקופת העסקה קצרה, היקף המשרה, האם היתה קבועה או זמנית ונתונים נוספים. כך גם יש לתת את הדעת לשאלה כיצד כלכלו הצדדים את ילדיהם בתקופת החיים המשותפים, והאם הדבר נעשה מתוך אותן הכנסות בפועל המתקבלות גם כיום, שאם כן כי אז יפחת משקלה של אותה השתכרות או הכנסה גבוהה מן העבר, כאשר לאחריה ההכנסה בפועל לתקופה ממושכת הייתה נמוכה.

    שקלול של נתונים אלה ובחינה של מכלול הנסיבות יובילו לקביעת כושר ההשתכרות, וזאת לשם קביעת החיוב במזונות וחלוקת הנשיאה בהם בין ההורים."

53. לפיכך נראה כי ניתן להעריך את הכנסותיו של הנתבע ויכולת השתכרותו פוטנציאלית ע"ס של 11,000 ₪ נטו לחודש ואבהיר.

54. לדעתי סכום זה ראלי לחלוטין בהינתן שהנתבע השתכר בחודש ינואר 2022 סך של 9,000 ₪ נטו עפ"י תלושי שכר אשר הוא עצמו צרף לתגובתו לבקשה למזונות זמניים, ובהנחה כי שכר המנופאים התעדכן מאז, (חלפו כ – 4 שנים בקרוב), בצרוף שנות הותק שצבר הנתבע נראה כי הערכת פוטנציאל השתכרותו במקצועו כמנופאי הינה סבירה מאוד בנסיבות העניין.

55. לפיכך אני מעריך את הכנסותיו החודשיות של הנתבע בסך של 12,375 ₪ נטו לחודש:

    12,375 ₪ = 1,375 ₪ - 11,000 ₪ לחודש נטו

    פוטנציאל הכנסה פאסיבית הכנסה חודשית – פוטנציאלית

    השתכרות מריבית רעיונית מעבודה המיקצועו כמנופאי.

56. לאחר שקבעתי את פוטנציאל הכנסותיו של הנתבע יש לקבוע את הכנסתו הפנויה, ובהתאם להצהרותיו בחקירתו ובכתבי בי-הדין אשר הוגשו על ידו הוא טוען כי אין לו הוצאות, אזי ניתן לכאורה לקבוע כי הכנסתו הפנויה היא בשיעור פוטנציאל הכנסותיו.

57. אולם מאחר ובית המשפט בתוך עמו יושב, והטענה כי אין לו הוצאות אינה סבירה בעיני, נראה כי אין להשית חיוב במזונות על הנתבע ללא התחשבות במינימום שיישאר עבורו לקיום שלו ולסיפוק הצרכים ההכרחיים שלו.

    באשר להותרת מינימום הכרחי לקיום של האב, פסיקת בית המשפט העליון קבעה בשורה של פסקי דין שניתן להותיר לאב פחות מ-2,000 ₪ לקיום שלו ראו בע"מ 1715/07 פלוני נ' פלונית ואח', [פורסם בנבו].

58. לעניות דעתי הרי שתמיד עדיפה קביעה עניינית וקונקרטית באשר לגובה הסכום הנחוץ לאב כדי להתקיים ולו בדוחק, על פני קביעות עקרוניות כאמור. קשה לראות, כיצד האב יוכל לשרוד בנסיבות העניין עם פחות מ - 2,500 ₪ לחודש שכן עליו לרכוש לעצמו תרופות, אחזקת מדור וכלכלה ככל והוא יפסיק להיתמך ע"י הוריו או בת זוגו.

59. בהתאם לאמור לעיל אני קובע כי הכנסתו הפנויה של האב עומדת ע"ס של: 9,875 ₪ לחודש :

    9,875 ₪ = 2,500 ₪ - 12,375 ₪

    הכנסה פנויה סכום מינימלי למחייה פוטנציאל הכנסות של הנתבע

     

60. קביעת יחס ההכנסות נעשית על יסוד ההכנסה הפנויה של כל צד לפיכך יחס ההכנסות בין הצדדים הוא:

    התובעת / האם: % 35 

    הנתבע / האב : % 65

    צרכי הקטינות:

61. התובעת פרטה סכומים שונים עבור אותם רכיבי הוצאה בכתב התביעה ובתצהיר עדותה הראשית כגון: מזון - בתע"ר דרשה התובעת סך של 1,200 ₪ לחודש, ואילו בכתב התביעה דרשה עבור אותו רכיב - 1,000 ₪ לחודש.

    בנוסף, ישנם רכיבים אשר לא נדרשו / פורטו בתצהיר העדות הראשית מבלי ליתן לכך הסבר או התייחסות, לפיכך אניח כי ההוצאות אשר הופיעו בכתב התביעה ולא הופיעו בתצהיר עדותה הראשית של התובעת נזנחו על ידה. ראשית, מכיוון שחזקה שהדרישה האחרונה היא הרלוונטית והעדכנית מה גם שהפער בדרישות לא הוסבר, שנית, לא צורפו אסמכתאות כי אותן הוצאות נוספות אכן שולמו על ידי התובעת.

62. בתצהיר עדותה הראשית ביקשה התובעת להעמיד את מזונות הקטינות, מדורן ואחזקת מדורן ע"ס של 9,089 ₪ לחודש, (ללא הבחנה בין צרכים תלויי שהות וצרכים אשר אינם תלויי שהות), והכל עד הגיע כ"א מהן לגיל 18 כאשר לאחר גיל זה ועד גיל 20 יעמוד סכום זה על שליש כשעבור כ"א מהקטינות פרטה התובעת את הוצאותיהן כדלקמן: מזון - 1,200 ₪, ביגוד והנעלה - 500 ₪, ביטוח בריאות - 60 ₪, תרבות ובילוי - 500 ₪, חינוך - 200 ₪ נסיעות – 500 ₪ , קוסמטיקה וטואלטיקה - 300 ₪.

    בנוסף עתרה התובעת לחייב את הנתבע במחצית ההוצאות החריגות כדלקמן: חינוך, חוגים, קייטנות, הוצאות רפואיות חריגות לרבות טיפולי שיניים ואורתודנטיה, חגיגות, טיולי בית ספר ולימודי נהיגה, כשהנתבע מצידו טוען שההוצאות הנדרשות על ידי התובעת עבור הקטינות מופרכות ומוגזמות.

63. תביעת מזונות היא תביעה כספית וככזו מוטל על התובעת להוכיח את הסכום הנתבע ולגבותו בראיות ביחס לכל רכיביה , עמ"ש (מחוזי ת"א-יפו) 4385-01-23 פלונית נ' אלמוני (7.1.2024)), ולעניין זה יש לציין כי לגבי מרבית ההוצאות אשר תבעה התובעת צורפו אסמכתאות, אם על ידי צרוף חשבוניות ואם על ידי צרוף תדפיס ח-ן בנק בו ניתן לראות חיובים שונים או פירוט תשלום כרטיס אשראי אשר מלמדים כי הוצאותיה החודשיות אכן עולות בקנה אחד באופן כללי וסביר עם הסכומים להם היא עותרת בתצהיריה, כשברע"א 324/88 אדר נ' אדר פד"י מב(3) 347, 351 נקבע כי על הורי הקטינים לספק לילדיהם את רמת החיים אליה הורגלו.

    מזונות מעל גיל 6

64. לגבי קטינים שגילם מעל גיל 6 שנים כמו בעניינו, כלל החיוב הינו מדין צדקה , היינו על פי היחס שבין הכנסותיהם הפנויות של ההורים , חלוקת זמני השהות ופרמטרים נוספים, כשיש לחלק את סכום הצרכים לצרכים תלויי שהות ולצרכים שאינם תלויי שהות.

    חלוקה זו נדרשת מאחר ורכיבים שהם תלויי שהות של קטינים, נושא בהם בעין ההורה אצלו שוהים הקטינים וזאת ביחס ישיר לזמן השהות של הקטין בביתו ולהיפך; זאת להבדיל מצרכים שאינם תלויי שהות שכן אין קשר בין צרכים אלו לבין שהותם של הקטינים בביתו של ההורה.

65. בבע"מ 919/15 נפסק כי יש לפרש את החיוב מכוח תקנת חכמים כדין שווה של חיוב מלא מדין צדקה, וכך נפסק שם, מפי כב' מ"מ נשיא בית המשפט העליון , כב' השו' ע. פוגלמן בפסקה 77 סיפא לפסק הדין:

    "..ומכל הנימוקים שיובאו בהרחבה להלן, סבורני כי הפרשנות אשר תטיב להלום את ערכי היסוד של שיטתנו המשפטית היא זו, שלפיה, בגילאי 6-15 החיוב במזונות הוא מדין צדקה, החל במידה שווה על שני ההורים, כתוצאה מכך, הדין לא יחייב עוד את חיובו הבלעדי של האב במזונות הכרחיים, ויחתור לחלוקה נטל הוגנת ושוויונית יותר בין ההורים תוך הבטחת טובת הילד..".

    בסעיף 3 לפסק הדין נפסק כי:

    "הוחלט פה אחד כאמור בחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן.

    בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. יישום עקרון זה במקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת, ייעשה ברוח העקרונות האמורים בפסקה 61 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז, כברירת מחדל שניתן לסטות ממנה. בצד האמור, על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל את שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה".

66. במסגרת פסקי דין בסוגיית מזונות קטינים שניתנו במהלך שנים נקבעה רשימה, (להבדיל מרשימה סגורה), רשימה של צרכים הכרחיים מינימליים, כשבמסגרתם נכללו צרכים כגון: מדור, מזון, ביגוד והנעלה, חינוך בסיסי ציבורי, כיסוי ביטוחי בריאות וביטוח במסגרת קופת החולים.

67. בבע"מ (י-ם) 789/05 נקבע כי במקרים בהם לא כל הצרכים מוכחים הרי שיש לפעול בהתאם וכאמור בפסיקה, צרכיו ההכרחיים של קטין שאינם דורשים ראיות מפורטות ואשר מצויים בידיעה כללית שיפוטית הועמדו בטווח סכומים רחב, אשר נע בין 1,350 ₪ ועד לסך של 1,900 ₪ לחודש, ראו עמ"ש (חי') 44496-10-20, עמ"ש (חי') 6409-10-18,עמ"ש (חי') 32385-11-18 , ללא הוצאות מדור וללא הוצאות חינוך.

68. כאשר על סכומים קרובים לאלו חזרו בפסיקה במספר פסקי דין שעסקו בקטינים שהורגלו לרמת חיים "רגילה" ושאינם מתגוררים בשני בתים. ראו עמ"ש (ת"א) 12792-10-19 ע.נ. נ' ע.ע.נ. מיום 27.10.2020 ; עמ"ש (מר') 65692-11-19 ד.ס. נ' ל.ס.צ סעיפים 22-23 לפסה"ד מיום 22.09.2020 ; עמ"ש (חי') 56000-10-18 פלוני נ' פלונית סעיף 47 לפסה"ד מיום 31.01.2019.

69. כאשר לסכומים אלו יש להוסיף אתם חלקם היחסי של הקטינות ברכיב המדור של שני ההורים, דהיינו שכר הדירה ואת עלויות אחזקת המדור, כאשר יש לזכור כי לנתבע אין הוצאות מדור ולא הוצאות אחזקת מדור.

70. עוד נפסק כי אין מדובר בנוסחאות אריטמתריות קשיחות ונוקשות ועל הסתמכות על נתונים יבשים. ראו לעניין זה עמ"ש (ת"א) 32172-11-17.

71. לאחר שבחנתי את הנסיבות ואת צרכי הקטינות כשאני מתרשם מכתבי הטענות ומפירוט הצרכים בכתב התביעה כי הצדדים חיו ברמת חיים מעל הממוצע לאור השתכרות הצדדים אולם לא כזו שניתן להגדירה "כגבוהה".

72. בהינתן שמדובר בשתי קטינות ובהתאם להלכות החדשות אעמיד את צרכי כל אחת מהן ע"ס של 1,500 ₪ לחודש ללא הוצאות מדור ואחזקת מדור.

73. כאמור יש להפריד את צרכיהן של הקטינות לצרכים תלויי שהות ולצרכים שאינם תלויי שהות כאשר אלו יחלקו הצדדים לפי יכולתם הכלכלית, זמני השהות, מדור ואחזקתו ושאר הנסיבות שיפרטו.

74. בהינתן רמת החיים הלכאורית וזאת מתוך צרכי הקטינות המוערכים על ידי כאמור בסך של 1,500 ₪ לחודש אני אומד את צרכי הקטינות שהן הוצאות תלויות שהות בסך של 1,000 ₪ והוצאותיהן שאינן תלויות שהות סך של 500 ₪.

    חלוקת זמני השהות של כ"א מהצדדים עם הקטינות  

75. בהתאם להחלטה מיום 07.06.2023 נקבעו זמני השהות של האב עם הקטינות באופן מצומצם כדלקמן: פעם בשבוע בימי ד' ללא לינה משעה 14:00 ועד לשעה 19:00 בערב, האב מגיע ל** , ובכל סופ"ש שני משעה 14:00 עד מוצאי שבת (בשעה 20:00) כאשר האם מחויבת להביאן עד השעה הזו ל** ובמוצאי השבת האב מחזיר עד ל**(לבית הורי האם).

76. אלא שבמקרה דנן לא מתקיימים זמני שהות בין האב ובין הקטינות כפי שנקבעו, המדובר בקשר אשר אינו קיים הלכה למעשה, היתר בשל סירובו של האב, כפי שטען בעדותו ובסיכומיו, להגיע ממקום מגוריו ב** ל** שם מתגוררת התובעת עם הקטינות, בכדי לפגוש אותן, כשהפועל היוצא מכך הוא שכל נטל גידול הקטינות רובץ על כתפיה של האם, התובעת, או לכל הפחות רובו המכריע.

77. לפיכך, הלכה למעשה הרי שיש להביא בחשבון את העדר זמני השהות בין הנתבע לקטינות בעת פסיקת שיעור החלקים במזונות, ועל כן חלקו של האב במזונות הקטינות יקבע בהתאם לכך. כאשר משמעות הדבר היא שלא רק שאין להפחית מהצרכים תלויי השהות בהם יש לחייב את האב, שכן הוא אינו נושא בעין בצרכים תלויי שהות, אלא שיש להוסיף איזון בין הדברים לנטל חלקו, שכן האם נושאת בנטל שאינו רק כלכלי אלא גם רגשי, נפשי וטיפולי כמעט ולבד אם לא לבד.

78. יש לציי כי על פי דיווח מהמלש"ח ב** מיום 10.07.2025 עולה כי הנתבע ראה את בנותיו פעם אחת בסמוך לדיווח לאחר שלושה חודשים בהם לא ראה אותן. משכך הם פני הדברים אעריך את זמני השהות של הנתבע עם בנותיו במספר שעות, לצערי, ולא יותר, וטענתו כי הוא אינו רואה אותן בשל מחדל של התובעת אינה יכולה להישמע, שכן אף אם אומנם כך הם פני הדברים הרי שדלתו של בית המשפט פתוחה לטיפול דחוף ומיידי בסוגיה זו ככל ויש בה ממש.

79. בהנחה כי האב רואה את הקטינות פעמיים בחודש משך 5 שעות כל פעם , סה"ב 10 שעות מתוך 360 שעות (מחצית מהחודש) הרי שהדבר מהווה % 3.6 מהזמן בלבד !

80. במצב דברים זה, יחס זמני השהות של הצדדים הוא שיעור של 96% האם ושיעור של % 4 (במעוגל).

    חישוב המזונות בהתאם ליחס ההכנסות וזמני השהות.

    שיעור חיוב האב במזונות.

81. חיוב האב במזונות יבוצע בהתאם לנוסחה אשר הוצעה ע"י כב' השו' וילנר בעמ"ש (חי') 42513-09-14 א.ש. נ' י.ש. כשלצורך נוחות והבנת המודל המוצע, נקבעה הנוסחה מתמטית הבאה תוך הצבת הנתונים הבאים תוך אבחנה בין הוצאות תלויות שהות לבין הוצאות לא תלויות שהות:

    A = צרכי הקטין

    B1 = הכנסתו של הורה א

    B2 = הכנסתו של הורה ב

    C1 = משך השהייה אצל הורה א

    הוצאות תלויות שהות עבור כ"א מהקטינות

    732 ₪ = [ 100 / 4 - 15,275 ₪ / 9,875 ] X 1,200 ₪

    לקטינה אחת שיעור משך   סה"כ שכר שכר האב צרכים תלויי שהות

    שהיית כ"א מהקטינות הצדדים הכנסה פנויה של כ"א מהקטינות

    אצל ההורה האחר

    הוצאות שאינן תלויות שהות עבור כ"א מהקטינות

82. בשל עובדה כי הנתבע מתנער מאחריות ולא מקיים את זמני השהות עם הקטינות התרשמותי היא כי התובעת היא זו אשר דואגת לצורכי הקטינות וכך, נהגה מאז שנפרדו הצדדים לפיכך אני קובע כי :

     195  ₪ = [15,275 ₪ / 9,875 ] X 300 ₪

    לקטינה שכר האב צרכים לא תלויי שהות

    הכנסה פנויה של כ"א מהקטינות

83. לפיכך אני קובע כי על הנתבע לשאת במזונות כ"א מהקטינות בסך של 927 ₪ ובסה"כ כ – 1,854 ₪ כמזונותיהן לפי הפירוט הבא:

    1,854 ₪ = 2 X  927 ₪ = 195 ₪ + 732 ₪

    מזונות עבור קטינות מזונות עבור כ"א הוצאות שאינן הוצאות תלויות

    שתי הקטינות מהקטינות תלויות שהות שהות

    מדור ואחזקתו

84. התובעת שוכרת דירה ב** כאשר עלות שכ"ד הוא 4,400 ₪ לחודש - צורף הסכם שכירות, והנתבע הצהיר כי הוא מתגורר אצל בת זוגו ואצל הוריו לסירוגין.

85. לגבי הוצאת אחזקת המדור של התובעת– צורפו חשבוניות תשלום חשמל מחודש 1/24 עד 12/24 כאשר הממוצע עבור שימוש בחשמל לחודש עומד על 500 ₪, ביצוע תשלום עבור גז על סך 60 ₪, חשבונית ארנונה עבור חודשים 03-04/2025 על סך 1006 ₪ לחודשיים כלומר , 803 ₪ לחודש, כבלים ואינטרנט חשבוניות עבור חודשים 02/25 - 02/24 ועבור חודש - 03/23 כאשר הממוצע הוא 200 ₪ לחודש.

    בהתאם לאסמכתאות אשר צורפו אני מעריך את הוצאות אחזקת המדור של האם בסך של 1,600 לחודש (חשמל, גז, מים, אינטרנט ארנונה וועד בית).

86. לפיכך , לתובעת הוצאות חודשיות קבועות בגין דמי מדור והוצאות אחזקתו ע"ס של – 6,000 ₪ לחודש (לפי הפירוט הבא - 4,400 ₪ שכירות + 1,600 ₪ הוצאות אחזקת מדור).

87. לגבי אחזקת מדור של הנתבע – לאב לעומת זאת אין הוצאות חודשיות קבועות בגין דמי מדור ואחזקתו, וזאת לפי הצהרתו ועדותו (ראה עמ' 17 שורות 28-37). לכן אין לזקוף לזכותו קיזוז הוצאות מדור ואחזקת מדור.

88. חלקן של הקטינות בגין הוצאת המדור ואחזקתו שמשלמת האם יעמוד על סך של % 40 כמקובל, היינו ע"ס של : 2,400 ₪ לחודש - לפי החישוב הבא : 2,400 ₪ = % 40 X 6,000 ₪.

89. לפיכך יישא האב בהוצאות המזונות, מדור ואחזקת המדור של כ"א מהקטינות בסך של 4,254 ₪ כלומר 2,127 ₪ לכל אחת מהקטינות . (2,400 ₪ + 1,854 ₪)

90. מכל המקובץ לעיל ניתנות בזאת ההוראות הבאות באשר לדמי מזונות , מדור ואחזקת מדור הקטינות כדלקמן:

    • עד לחודש מרץ 2025 תחול החלטת כב' השו' עינת משולם – גלעד למזונות זמניים.

    • החל מחודש אפריל 2025 יישא האב במזונות, מדור ואחזקת מדור הקטינות בסך של 4,254 ₪ (2,127 ₪ עבור כ"א מהקטינות), עד הגיע כל אחת מהן לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון ו/או מועד גיוס לצה"ל או שירות לאומי, לפי המאוחר מביניהם, להלן: גיל הבגרות.

    • ככל שהקטינות ישרתו בצה"ל שירות סדיר ו/או בשירות הלאומי/שנת שירות, ימשיך האב לשלם את מזונותיהן עד לתום תקופת שירות החובה ו/או השירות הלאומי ו/או שנת השירות כאמור או גיל 20 לפי המועד המאוחר מביניהם, כשסכום המזונות יעמוד על שליש מהסכום אשר שולם בהגיען לגיל הבגרות, בערכו הצמוד כאמור בס"ק ב' לעיל.

    • דמי המזונות כאמור ישולמו מידי חודש בחודשו בכל 20 לכל חודש קלאנדרי, החל מיום 20.11.2025 - ישירות לחשבון הבנק של האם, אשר תעביר לידי האב את פרטי ח-ן הבנק שלה בהודעה כתובה, וככל שפרטיו ישתנו בעתיד יהא זה באחריותה לעדכן את האב בהתאם ובאותה הדרך.

    • הסכום הנקוב בס"ק ב' לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה, במזונות חודש ינואר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים וללא מדד שלילי.

    • קצבה הילדים תועבר לידי האם ולא תחשב כחלק מהמזונות.

      הוצאות רפואה

    • החל מחודש אפריל 2025 יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים, כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים בכלל זה, אבחונים בגין לקות למידה לרבות יישומם, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר אינה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופת החולים. בתוך כך גם הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור, אלא אם ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן על ידי הורה אחד בלבד, או אז רק ההורה המממן ייהנה מהחזר זה.

    • בכל צורך רפואי על הצדדים לפנות לרפואה הציבורית בלבד, אלא אם קיימת מניעה לעשות כן. פנייה לרפואה פרטית מבלי שקיימת מניעה לקבלת הטיפול ברפואה הציבורית, לא תחייב את הצד השני אלא עד לגובה העלות ברפואה הציבורית.

    • כל הוצאה רפואית חריגה כאמור לעיל, תעשה על יסוד אסמכתא מגורם רלוונטי המאשר את נחיצות ההוצאה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק עלויות ונחיצות בתוך 10 ימים ממועד משלוח האסמכתא. הוראה זו אינה חלה במקרה שבו יתעורר צורך רפואי דחוף.

    • במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה הרפואית החריגה, יכריע במחלוקת רופא המשפחה או רופא הילדים המטפל בקטינים או רופא מומחה רלוונטי. במחלוקת בעניין הטיפול הרגשי, תכריע יועצת בית הספר. לחלופין, יוצאו ההוצאות בהתאם להמלצת מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.

      הוצאות חינוך

    • החל מיום 01.04.2025 יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית ובכלל זה, אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות, ועד כיתה, ועד הורים וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוך ו/או למסגרת החינוכית, ציוד למסגרת החינוך בתחילת השנה בקיזוז מענק חינוך, ככל שישולם כזה, ולאחר מיצוי כל הנחה.

      הוצאות ייחודיות

    • הצדדים יישאו בחלקים שווים בתשלום הוצאות, חוגים, שיעורי עזר, תנועת נוער (ההוצאה תכלול תשלום שנתי, ביגוד, מחנות, טיולים וכל אשר נדרש), קייטנות (מחזור אחד בקיץ בעלות קייטנת עירייה / מתנ"ס ציבורי) ואבחונים דידקטיים ויישומם, להלן: ההוצאות הייחודיות.

      כל החלטה על הוצאה חינוכית מהותית תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים

      ובהסכמתם. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת

      בית הספר או מחנכת הכיתה או גורם חינוכי אחר המוסכם על הצדדים.

    • כל הוצאה חריגה/ייחודית אחרת שלא נכללת בס"ק יב לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששניהם הסכימו להוצאה זו בכתה באמצעות תקשורת מתועדת.

      הוראות כלליות

    • כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשורת הבאים (להלן-תקשורת מתועדת): תקשורת סלולרית (כגון: What'sApp או הודעות כתובות) / דוא"ל / דואר רשום.

      ההורה השולח אינו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו

      באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח

      להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.

    • הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות לעיל (להלן-ההורה המשלם) יקבל מהורה השני (להלן-ההורה החייב) את חלקו כאמור וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת מתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית בדבר התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר משלושים יום לאחר ההוצאה.

      לחלופין, רשאי ההורה החייב להודיע להורה המשלם בתקשורת מתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.

91. לפנים משורת הדין אינני מחייב את הנתבע בהוצאות משפט וכל צד יישא בהוצאותיו.

92. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

93. ניתן לפרסם ללא פרטים מזהים.

    ניתן היום, י"ד שבט תשפ"ו, 01 פברואר 2026, בהעדר הצדדים.