פס"ד המכריע בשאלת צביון המסגרת החינוכית של קטין

פסק הדין מכריע בשאלת המסגרת החינוכית של הקטין, אשר צפוי להתחיל כיתה א' בשנת הלימודים הקרובה. המחלוקת נעוצה בצביון של המסגרת החינוכית.

לאחר בחינת הטענות, הנסיבות ועמדות הגורמים האובייקטיבים המעורבים בהליך, יש להורות כי הקטין ילמד בבית הספר "הממלכתי-דתי" בעיר בה מתגורר, להלן יפורטו נימוקי פסק הדין.

1. הצדדים (להלן: האם והאב בהתאמה) הם הוריו של הקטין, יליד 2019, בן שש וחצי (להלן: הקטין). האם מבקשת לבצע רישום של הקטין לבית ספר ממלכתי-דתי, בעוד האב מבקש לרשום את הקטין לבית ספר הממלכתי, בתי הספר בעיר מגורי הקטין.

2. שני הליכים נפתחו על ידי האם: האחד, תביעת מזונות, בגדרה נקבעו מזונות זמניים בהתאם להחלטה מיום 7.8.2025. פסק דין למזונות הנסמך על הסכמות הצדדים ועל החלטת המזונות הזמניים ניתן ביום 16.6.2026.

השני, ההליך שבכותרת. בכתב התביעה עתרה האם לקבוע זמני שהות של האב עם הקטין ללא לינה. עם קבלת עמדות הצדדים, נקבעו זמני שהות של האב עם הקטין בהחלטה מיום 23.7.2025 כדלקמן:

בימים א' ו-ד' מסיום המסגרת החינוכית ועד למחרת חזרה למסגרת החינוכית ובסופי שבוע לסירוגין מיום ו' עם סיום המסגרת החינוכית ועד ליום ראשון חזרה למסגרת החינוכית.

בקשת האם לעיכוב ביצוע החלטה זו מפאת אורח החיים הדתי שלה ושל הקטין נדחתה, עת נקבע כך: "דומה כי השוני בין ההורים באורח חייהם היה עוד בעת שהשניים גרו יחד שכן האם ציינה במפורש כי האב כיבד את אורח חייה (סעיף 28 לכתב התביעה) וממילא עתירת האם לקביעת זמני שהות בכתב התביעה הכוללים נסיעה לביתה לאחר כניסת השבת ותוך חילול השבת רק כדי שהקטין לא ילון בבית האב...".

בדיון שהתקיים זה מקרוב, הסכימו הצדדים כי החלטת זמני השהות מיום 23.7.2025 תהיה לקבועה, לצד הוראה שלפיה כשאין מסגרת חינוכית איסוף והשבת הקטין תעשה מבית האם בשעה 16:00 לצד הגשת טבלה מוסכמת לחלוקת זמנים בחגים ובחופשות.

3. אם כן על המדוכה נותרה מחלוקת אחת ויחידה היא המסגרת החינוכית של הקטין.

לשם בחינת המחלוקת הוזמן תסקיר בעניינה של המשפחה וכן מונתה אפוטרופא לדין לקטין. כמו כן נקבע דיון במעמד הצדדים. בדיון זה שטחו הצדדים את טענותיהם באריכות.

4. חרף ניסיונות לקדם הסכמה בנדון, לאחר שיח ארוך עם הצדדים, הדבר לא הסתייע. משכך, ובהתאם להסכמה הדיונית, עמדת האיש שהוגשה בבוקר הדיון תשמש לסיכומיו, בעוד טענות האם כפי שנשמעו בדיון לסיכומיה. מכאן שפסק הדין ניתן על יסוד בחינת עמדות הצדדים הן בכתבי הטענות והן בעל פה, נסיבות חייהם ועמדות הגורמים הטיפוליים והאובייקטיביים.

דיון

5. עקרון טובת הקטין הוא "עקרון על" המשמש כמנחה בעת קבלת החלטות הקשורות בקטין כגון זו שלפניי. בית המשפט נדרש לצקת תוכן במונח "טובת הקטין" וליישמו לגבי הקטין הקונקרטי בעניינו הוא דן, בהתאם לנסיבות, תוך הסתייעות במומחים וגורמי מקצוע (עמ"ש (מחוזי ב"ש) 30516-10-18 י.ר נ' ש.ר (2.6.2019), סעיף 34).

קביעת המסגרת החינוכית על צביונה היא החלטה הנתונה להורי הקטין. אולם, כאשר מתעוררת מחלוקת בין ההורים ובהתחשב בכך שעסקינן בקטין בן שש וחצי, הרי שאין מנוס מהכרעת בית המשפט (ראו סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962).

ההכרעה במחלוקת נעשית על בסיס הנסיבות הקונקרטיות של המשפחה ושיקולים שונים העומדים בזיקה ישירה עם טובת הקטין (לסקירת השיקולים הנבחנים ראו דברי כבוד השופט סארי ג'יוסי, רמ"ש 31227-03-17 ג.מ.מ. נ' ה.י. (23.4.2017)).

ההכרעה הנוכחית לוקחת בחשבון את ההכרח ביציבות חיי הקטין, המורגל היטב לכך שיש לו שני הורים שאוהבים אותו אך אורח חייהם שונה, בהינתן שהקטין גדל הלכה ולמעשה בשני בתים בבית האם שבו ישנה אוריינטציה דתית ובבית האב שבו אין אוריינטציה דתית; ההכרעה מתחשבת בחלוקת זמני השהות כפי שהתקבעו והשפעתם על קביעת המסגרת החינוכית; הבטחת השתלבות הקטין במסגרת החינוכית והחברתית בעתיד כפי שעלה מעמדת העובדת הסוציאלית בתסקירה; התייחסות לצרכיו ההתפתחותיים של הקטין וכן עמדת הקטין.

6. הקטין מתחנך כיום בגן חובה חילוני ועתיד לעלות לכיתה א', הוא סובל מעיכוב התפתחותי וזקוק "לסל מענים אישי", אשר בהתאם לעמדת הגננת יכול להינתן לו בשני בתי הספר.

האם כאמור עותרת כי הקטין יירשם למוסד חינוך ממלכתי דתי, האב מבקש כי הקטין יירשם לבית ספר ממלכתי.

האם מבקשת לרשום את הקטין לבית הספר הנמצא במרחק של כ-200-150 מטרים מביתה. האם מציינת כי אינה ניידת. לטענתה, בבית הקטין סופג חינוך מסורתי דתי ובית הספר הממלכתי-דתי מחנך לערכים יהודיים בלבד ואינו בית ספר "חרדי", חבריו מהגן עתידים לעבור לבית הספר הממלכתי-דתי עמו והקטין הביע התרגשות ממעבר לבית ספר זה. האם מוסיפה כי לטעמה התנגדות האב נובעת מסכסוך הורי ולא נעוצה בטובת הקטין.

לעומתה, האב מבקש לרשום את הקטין לבית ספר שאינו דתי, בטענה כי הקטין התחנך עד כה במסגרות חילוניות, חבריו חילונים ולכן הוא עותר לשמר את הרצף החינוכי. לדבריו, ממצאי סקר שערך בקרב הורי הגן מצביע על כך שמרבית הילדים (9 מתוך 11) צפויים לעבור לבית ספר הממלכתי באופן שיספק לקטין רצף חברתי. האב הביע חשש כי מעבר הקטין למסגרת דתית יערים קשיים חברתיים על הקטין לנוכח נסיבותיו, שעלול לחוש חריג מפאת אורח החיים החילוני שבביתו, המתבטא באי חבישת כיפה וציצית. בדיון הביע גם חשש שמא רישומו לבית ספר הממלכתי-דתי יוביל לניכור הורי כלפיו.

7. הוזמן תסקיר בנוגע למחלוקת דנן. העובדת הסוציאלית לסדרי דין המליצה לקבל את בקשת האם דהיינו לאפשר את רישום הקטין לבית הספר הממלכתי-דתי.

תסקירה מתבסס על שיחה משותפת עם ההורים, פגישה עם הקטין ושיחה עם הגננת המלווה את הקטין בשנתו השנייה בגן.

העובדת הסוציאלית הדגישה, כי ממילא לא ברור האם בית הספר שעתר לו האב נמצא באזור הרישום של הקטין בציינה כך: "ההורים ציינו מסגרות ספציפיות אולם לא ברור לנו האם המסגרת הממלכתית אותה מבקש האב אכן נמצאת באזור הרישום של הקטין ולכן הדיון יתמקד במסגרת ממלכתית או ממלכתית דתית". ובמקום אחר ציינה כך, "האב מבקש לרשום אותו לבי"ס הממלכתי – בי"ס ממלכתי אשר מרוחק מבתי שני ההורים ואינו בהכרח שייך ברישום אליהם" (ההדגשה הוספה). עניין זה לא הובהר דיו בעמדות האב בעל פה ובכתובים, עם זאת לא מטעם זה בקשתו בנדון לא תתקבל אלא מפאת הנימוקים הנוספים כמפורט להלן.

אשר לבחינת הטענות בפן של צביון המסגרת החינוכית, סוקר התסקיר בפרק הדיון את טענות כל אחד מההורים בעניין זה, בתוך כך הודגשה החשיבות במתן החלטה באופן שהקטין ימשיך להידרש לו.

צוין בתסקיר, שהאב סבור שהקטין יתקשה לעמוד במסגרת חינוכית דתית משום שאינו הולך עם כיפה וציצית ומשום שחי עמו בבית חילוני שעלול להציב פער מול חברים שיגיעו מבתים דתיים, לדידו עלייה של הקטין לבית ספר ללא חברים תקשה עליו. מנגד האם תיארה קושי בניידות ובהגעה בזמן לבית ספר מרוחק, כשאיחורים עלולים לשבש את שגרת יומו בפרט לנוכח נסיבותיו של הקטין כמי שסובל מקשיים שונים.

העובדת הסוציאלית מציינת בתסקירה כי "בשיחה שהתקיימה עם הקטין הועבר ממנו המסר בדומה לתיאורי הגננת (מה שמספר בגן לחברים) כי הוא הולך לבי"ס הממלכתי-דתי , הוא סיפר בהתרגשות כי יש לו חברים שם ולא הביע קושי בפרידה מחבריו הנוכחיים בגן. הקטין תיאר כי שני הוריו תומכים בהליכתו לבי"ס זה והביע חוסר רצון ללכת לבי"ס הממלכתי כי בעת ביקור שם ראה ילדים מרביצים. התרשמתי כי הקטין מתרגש לקראת העלייה לכיתה א', מזהה את ביה"ס העתידי שלו- בממלכתי-דתי. התרשמות זו תואמת את התרשמות האפוט' לדין.

טענת האב שממנה השתמע כי המפגש עם הקטין היה קצר ולא משקף אין בה ממש. מעבר לכך שקולו של הקטין נשמע גם על ידי האפוטרופא לדין כפי שיפורט להלן, אזי עיון בתסקיר מצביע על כך שהוא נסמך הן על שיח עם הקטין עצמו הן על נתונים נוספים כגון שיח עם הגננת שליוותה את הקטין בשנתיים האחרונות במסגרת החילונית דווקא, משמעות הדבר שההמלצה של הגורם הטיפולי האובייקטיבי איננה נעשית רק על יסוד שיח עם הקטין.

בהקשר זה יצוין, מעמדו של תסקיר הוכר בפסיקה כשווה ערך לחוות דעת מומחה, ונקבע, זה מכבר, כי בית המשפט ייטה לאמץ את ממצאיו, זאת בהעדר ראיות כבדות משקל לסתירת האמור בהם (רמ"ש (חיפה) 45241-09-21 פלוני נ' אלמונית (4.10.2021), פסקה 18; רמ"ש (חיפה) 16708-05-20 פלוני נ' פלונית (18.5.2020), פסקה 24 וההפניות שבה). בענייננו, אין יסוד לסטות מהכלל בדבר אימוץ המלצות התסקיר.

8. האפוטרופא לדין אישרה אף היא כי הקטין הביע בפניה התרגשות ללכת לבית הספר הממלכתי-דתי. בדיון האב הביע ספקות בדבר מידת ההבנה של הקטין של מהי המשמעות של הליכה לבית ספר זה או אחר. עם זאת מפאת גיל הקטין (שאינו מקטני קטינים עוד) ולנוכח העובדה כי עמדתו הובעה באופן ברור ולא רק לאוזני העו"ס, לא ניתן לבטלה.

קול הקטין הוא קול משמעותי בהכרעה וחזקה שלו האפוטרופא לדין הייתה סבורה כי הקטין מושפע או אינו איתן בדעתו הדבר היה משוקף היטב.

כלל נקוט בפסיקה קובע, שיש לתת מקום ומשקל לרצון הקטין (רמ"ש (חיפה) 22320-03-20 פלוני נ' פלונית, (14.4.2020), פסקה 30, שם בהקשר של חלוקת זמני שהות). בענייננו מדובר בקטין בן שש וחצי שנים. כעולה מהתסקיר מדובר בקטין שיודע להביע את רגשותיו ומחשבותיו. רצונו הובע והוא מתיישב עם טובתו. יש לתת משקל ראוי לרצונו לבטח כאשר זה מתיישב עם בחינת גורמי המקצוע והמסקנות המתגבשות.

9. האב אמנם טוען ובצדק, כי הקטין התחנך עד כה במסגרת חילונית ורישומו לבית ספר דתי מהווה שינוי באופי וברצף החינוכי, אולם טענה זו נלקחת בחשבון, כמו גם חשש האב שמא הקטין ירגיש חריג בבית הספר הדתי וכי הליכתו לבית ספר זה עלולה לגרום לניכור הורי.

טענותיו זכו להתייחסות ולביטוי מפורש בתסקיר (תחת טענות האב בעמוד 2 לתסקיר), חרף זאת נמצא לנכון להמליץ על רישום הקטין לבית הספר הממלכתי-דתי. בתוך כך ציינה העובדת הסוציאלית ברורות כי הקטין "מכיל בתוכו גם אורח החיים החילוני וגם אורח חיים מסורתי/דתי ולא עלה כי ירגיש חריג במסגרת חינוך ממלכתי דתי". והוסיפה כי המעבר לבית ספר דתי ניתן לאישור משום שאורח החיים הדתי של האם היה נוכח מאז ומתמיד, וכי המעבר למסגרת דתית שבה לומדים ילדים מסורתיים תאפשר לקטין להמשיך ולקיים קשר רציף עם שני הוריו ואורחות חייהם.

לצד זאת לא ניתן לבטל את העובדה שהקרבה הפיזית של בית ספר הממלכתי-דתי לבית האם היא בחינת שיקול נוסף, בהינתן שהקטין נמצא יותר בביתה מבחינת זמני השהות. בתגובתה הטעימה האם כי המרחק בין מגורי הקטין בביתה לבית הספר הממלכתי הוא 5 ק"מ וכי הקטין ייאלץ לחצות כבישים ראשיים, מרחק זהה הוא מבית הספר השלישי וגם אליו ייאלץ הקטין לחצות כבישים ראשיים. בעוד בית הספר הממלכתי-דתי סמוך מאוד לביתה. אין מחלוקת שהאם אינה ניידת והקטין שוהה יותר בביתה משכך שיקול לוגיסטי זה מהווה טעם משמעותי בהבטחת רציפות ונוחות הגעת הקטין למוסד החינוכי.

סיכום ותוצאה

10. בחינת טענות הצדדים בכתובים ובעל פה ובהתחשב בעיקרון טובת הקטין מצדיקים את קבלת עמדת הגורמים האובייקטיבים המצדדים בבקשת האם.

לצד זאת הרושם הוא שעמדת הקטין מתבססת על רצונו ותחושת שייכות לבית ספר הממלכתי-דתי. הקטין מכיל את העולם הדתי והחילוני בבית הוריו ולכן בחירת המסגרת החינוכית לא תאיין זאת.

זה המקום לציין, כי האב הצהיר בדיון שילווה את הקטין ויעשה את מירב מאמציו לתמוך בו אף אם ילך לבית הספר הממלכתי-דתי. האם הצהירה שתמשיך ללמד את הקטין לכבד את אורח החיים של שני הוריו. נמצא לנכון להדגיש את הנאמר לשבחם של ההורים.

לפיכך, אני מורה כי הקטין יירשם למוסד החינוכי ממלכתי דתי, הרישום יבוצע באופן מיידי על מנת להבטיח לקטין את זכויותיו.

לנוכח טיב ההכרעה, אין צו להוצאות.

ניתן היום,  ט"ז אב תשפ"ו, 30 יולי 2026, בהעדר הצדדים.