פס"ד המקבל תביעה להקטנת מזונות

 לפניי כתב תביעה הנושא את הכותרת "תביעה לביטול / הקטנת מזונות" שנקבעו בהסכם גירושין ויחסי ממון בין הצדדים אשר ניתן לו תוקף שלפסק דין ביום 15.09.2013, להלן ההסכם.

רקע כללי על הצדדים.  

1. התובע והנתבעת, להלן: הצדדים, נישאו כדמו"י בישראל ב 2006 והתגרשו זמ"ז בג"פ ב 2013, כשלצדדים נולדו שני ילדים, קטינה, ילידת 2008 קטין, יליד 2010 והם מתגוררים באותו היישוב.  

    

2. ביום 15.09.2013 אישרו הצדדים הסכם הסכם יחסי ממון וגירושין בבית משפט זה בפני כבוד השופטת הדס גולדקורן, הסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין, להלן: ההסכם, פסק הדין מיום 15.09.2013.  

    

3. ביום 05.01.2023 ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים במסגרתו הוסדרו זמני השהות של כל אחד מהצדדים עם הקטינים בזו הלשון: "הילדים ע' ומ' יהיו במשמורת משותפת ובאחריות הורית משותפת וזמני שהות שוויוניים כמפורט...". 

    

4. ביום 07.09.2023 עתר התובע לבית המשפט בתביעה לביטול מזונות או הקטנתם כנגד הנתבעת.

    

5. יש לזכור כי כחודש ימים בקירוב לאחר הגשת התביעה פרצה מלחמת "חרבות ברזל". עובדה זו רלוונטית לענייננו מאחר והתובע היה איש צבא הקבע בעברו ומיד עם פרוץ המלחמה בחודש אוקטובר 2023 גוייס לשירות מילואים פעיל.

6. הצדדים הסכימו כי לפרק זמן של כארבעה חודשים ברציפות, מפרוץ המלחמה בחודש אוקטובר 2023 ועד לאמצע חודש פברואר 2024  לא התקיימו זמני שהות כפי שהיו אמורים להתקיים בהתאם לפסק הדין מיום 05.01.2023 והקטינים שהו ברציפות ובאופן מלא אצל הנתבעת על כל המשתמע מכך.

    

7. בתיק זה התקיימו לפניי שלושה דיונים בפרק זמן קצר מאוד יחסית, כשהדבר התאפשר בשל פניות יומני באופן יחסי וגם בשל הרצון לסיים את התיק בהקדם בשל תחושת אי הנוחות בניהול תיק בידיעה שהתובע הינו קצין בכיר בשירות מילואים פעיל במלחמה טרוד בהליכים משפטיים, דבר אשר גרם כאמור לתחושה מאוד לא נוחה ולהבנה של הצדדים ובאות כוחם כי יש לסיימו בהקדם.

    

8. במהלך הדיון השני לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית בצרוף אסמכתאות על הכנסות הצדדים, התברר כי משך כל תקופת שירות המילואים של התובע הוא מקבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי אשר בסופו של יום שילשו את הכנסותו החודשית, ועל כך לא הייתה מחלוקת, אולם התובע הצהיר כי הדבר צפוי לקרות משך כל זמן שמלחמה נמשכת והוא מגוייס ובכל מקרה הדבר מתוכנן עד לחודש דצמבר 2024, שאז הוא אמור לקבל פטור משירות מילואים פעיל.

    

9. בכל כתבי בי-הדין והדיונים עידכנו או הלינו הצדדים, כל צד טוען אחרת, כי התנהל ביניהם שיח ארוך וממושך משך שנים.... והכל במסגרת ניהול מו"מ בניסיון להגיע לכדי הסכמות בדבר עידכון תשלום דמי מזונות, ניסיונות שלא צלחו בסופו של יום, כשכל צד מאשים את רעהו בכישלון המשא ומתן, והתובע טוען כי הגשת התביעה הייתה בבחינת המוצא האחרון מבחינתו בלית ברירה.

    

   תמצית טענות התובע

    

10. התובע טוען כי על אף העובדה שרק ביום 05.01.2023 ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים בדבר עדכון זמני שהות שלו עם הקטינים הרי שבפועל הוא מקיים זמני שהות שוויוניים עם הקטינים עוד משנת 2018, ומאז הוא מנסה להגיע להבנות עם האם בדבר עדכון דמי המזונות בשל הרחבת זמני השהות, אולם ללא הצלחה.

     

11. הוא מוסיף וטוען כי מאז פרידת הצדדים הנתבעת שילשה את שכרה , מחד, ומאידך שכרו הופחת מאז שפרש, ויש בכך בכדי להוות שינוי נסיבות מהותי המזכה אותו בהפחתת דמי המזונות שנקבעו בהסכם, אולם למרות זאת ובשל העובדה כי הקטינים שוהים אצל האם יום אחד נוסף כל שבועיים, הוא הציע להעביר לה סך של 500 ש"ח עבור כך כל חודש והוא מוכן לחזור ההצעה הזו בצירוף רשימת הוצאות רחבה מאוד בהן יישאו הצדדים בחלקים שווים, כשהוא מצייין שהייתה הסכמה בעניין ואף נקבעה לשם כך פגישה במשרדה של ב"כ הנתבעת אשר חזרה בה מהסכמתה באותה הפגישה והעלתה דרישות חדשות.

     

12. התובע מעלה טענה נוספת וטוען כי הוא איש צבא קבע לשעבר אשר מילא תפקיד בכיר בתפקידי שדה כשעד שנת 2018 הוא נעדר מהבית רבות, אולם מאז ובשל השינוי בתפקידו בכלל ומאז פרישתו בפרט הרי שזמינותו לקטינים גדלה באופן משמעותי, מפעם בשבוע – 3 שעות לכדי זמני שהות כמעט שווים, והדבר מצא ביטוי בהסכם אשר עידכן את זמני שהות ואושר כפסק דין בין הצדדים ביום 05.01.2023.

     

13. התובע מוסיף ומציין כי הנתבעת בחרה שלא לעבוד או לעבוד במשרות חלקיות משך תקופת חייהם המשותפת, גם טרם הולדת הילדים ובהחלטה משותפת של שניהם הוחלט כי הוא ימשיך בתפקידי השדה על מנת להשלים את פערי הכנסה.

     

14. התובע טוען כי שינוי זמני השהות שלו עם הקטינים כיום מהווים שינוי נסיבות מהותי נוסף המזכה אותו גם כן בהפחתת דמי המזונות בהם חוייב במסגרת ההסכם.

     

15. התובע מציין כי הוא אב לשלושה קטינים נוספים עם אישתו הנוכחית, כשהצעירה שבהם נולדה במהלך חודש יוני 2024, מעבר לשני הקטינים המשותפים עם נתבעת.  

     

    תמצית טענות הנתבעת

     

16. הנתבעת טוענת כי כתב התביעה מקומם והתובע גומל לה רעה תחת טובה, מאחר ובמסגרת ההסכם נקבע כי לתובע ניתנה זכות להלין את הילדים בביתו גם באמצע שבוע, ודווקא היא זו אשר נלחמה כל השנים על קיומו של הקשר בין הקטינים לתובע, והוספת ימי לינה בבית האב אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת מזונות היות והצדדים צפו במועד אישור ההסכם שכך יהיה בעתיד .

     

17. עוד טוענת הנתבתע כי במסגרת הסכם הגירושין שאושר כפסק דין כאמור היא ויתרה על זכויותיה בקרן הפנסיה של התובע ויתור משמעותי ששוויו נאמד במאות אלפי שקלים, ומאחר וסעיפי ההסכם שלובים זה בזה לא ניתן לנתק היום את ויתורה של האישה מדמי המזונות שכן במידה ורכיב אחד בהסכם ישונה הרי שהדבר יוביל לפגיעה חמורה במארג האיזונים המופיעה בהסכם ובהסתברות של הנתבעת על כלל ההתחייבויות המופיעות בהסכם. כשיובהר כבר כעת כי טענה זו לא הוכחה.

     

18. הנתבעת טוענת כי יציאתו של התובע לפנסיה מהצבא היתה ידועה בזמן אמת, כלומר במועד אישור ההסכם ועמדה לנגד עיניו בעת החתימה.

19. היא מוסיפה ומצייינת כי התובע הינו בעל שני תארים אקדמאיים ולאחרונה סיים את לימודי המשפטים ועל פי מיטב ידיעתה הוא מועסק כשכיר כעורך דין במשרד עורכי דין של אחיו שהוא עורך דין ותיק כך שפוטנציאל השתכרותו גבוה משלה.  

     

20. עוד טוענת הנתבעת כי הצדדים הגיעו להסכמות בדבר הפחתת דמי מדור לאחר שהיא נכנסה לקשר זוגי עם בן זוג חדש וילדה ילד נוסף, כך שדמי המדור הופחת בהסכמה מסך של 1,600 ₪ - לכדי 1,100 ₪ לחודש ודי בכך.

     

21. עוד מלינה הנתבעת כי התובע אינו מצמיד את דמי המזונות למדד המחירים לצרכן בניגוד לסעיף 44 להסכם וכי יש לו חוב מצטבר למזונות כלפיה והיא שומרת לעצמה את הזכות לפעול בעניין.

     

22. טענה נוספת שמעלה הנתבעת כלפי התובע שהוא מסתיר את כלל הכנסותיו ויש בכך ללמד על חוסר תום לב מצידו, כאשר בעוד הוא טוען להפחתה בשכרו הרי שעל פי המסמכים שהוא עצמו צירף נראה כי משכורתו עלתה באופן משמעותי.

     

23. הנתבעת טוענת כי היא משתכרת סך של 12,000 ש"ח נטו בקירוב כחודש וזאת במסגרת עבודתה במשרה מלאה ובהיותה זמינה 24/7 כמנהלת אזור ב***** ומאחר והיא בעלת תואר ראשון ושני הרי שבחודש יולי 23 היא קיבלה מלגת לימודים בסך של 8,000 ש"ח , כשבחודש דצמבר 23 היא קיבלה מענק חד פעמי בסך של 2,500 ₪.

     

24. הנתבעת טוענת כי מיד עם פרוץ המלחמה בחודש אוקטובר 2023 שהו אצלה הקטינים ברצף למשך 4 חודשים על כל המשתמע מכך.

     

25. הנתבעת עוד מציינת כי בכל יום הקטינים מגיעים לביתה על מנת לקחת בגדים וציוד לימודי, וכשמדובר בסוף שבוע שהילדים לנים אצל התובע אביהם הם יגיעו במהלך השבת על מנת להצטייד בביגוד ובציוד לימוד, כשאותה התנהלות קיימת גם בימי החופש של הילדים במסגרת החינוך והם מגיעים אליה באופן חופשי בעיקר שהוא פתוח עבורם תמיד לצורך הצטיידות.

     

26. הנתבעת מדגישה כי בהיותה זמינה ונגישה לילדים בכל יום ומכל בחינה, לארוחות, כביסה או טיפול רפואי חלילה, ולמעשה לכלל צרכיהם, לרבות ימי מחלתה חו"ח, הרי שביתה מהווה הלכה למעשה כבית העיקרי שלהם , כשהיא מציינת כי יש לה בן נוסף בן 8 מנשואיה הנוכחיים והיא מבקשת למחוק את התביעה.

     

     

    הכלל המשפטי לבחינת הטענה להפחתת מזונות בשל שינוי נסיבות:

     

     

27. הכללים להפחתת דמי מזונות ידועים.  בתמצית יאמר כי פסק דין למזונות, אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש ההתדיינות, וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בקשה לנושא המזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית. 

     

28. את המושג "שינוי נסיבות" בהקשר זה נהוג לפרש באופן דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי חיים ולמצבי חיים משתנים בין של הצד הזכאי להן, ובין של הצד החייב בהם  [ראו: בע"מ 3148/07 פלונית נ' פלוני].

     

29. המצב שהיה קיים בעבר, בעת מתן פסק הדין למזונות, הוא נקודת המוצא המחייבת, ויש לבחון האם מאז חל שינוי מהותי שמצדיק את שינוי פסק הדין [ראו: ע"א 315/78 לוי נ' לוי; ע"א 552/83 מבורך נ' טייב ; ע"א 381/86 אבין נ' אבין.

     

30. על הנסיבות החדשות המצביעות על השינוי המהותי לרדת לשורשו של פסק הדין שניתן, כדי לאפשר את בחינת שיעור המזונות אשר נפסק [ראו: תמ"א 957/93 פלונית ואח' נ' אלמוני פ"מ תשנ"ד (3) 133].

     

31. אין די להוכיח שינוי כשלעצמו, אלא יש צורך בהוכחת שינוי נסיבות מהותי שיצדיק התערבות במזונות שנקבעו ושינוי כזה ייעשה במקרים נדירים בלבד ובכפוף לשלושה תנאים מצטברים: הצדדים השאירו פתח במפורש או מכללא לשינוי נסיבות, כי מבקש השינוי פעל בתום לב וכי עקב השינוי המהותי בנסיבות לא היה זה צודק להשאיר את פסק הדין על כנו [ראו: ע"א 442/83 קם נ' קם].

     

32. בע"א 4515/92 סילביה מרתה שטיין קומרוב נ' לדיסלאו שטיין נקבע כי: " כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים." במקרים אלו, דרוש שכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם.

     

33. בית המשפט אינו בודק מהו סכום המזונות שהיה פוסק היום, אילו הנתונים דנן הובאו בפניו במסגרת תביעת מזונות חדשה, אלא יש לבחון האומנם חל שינוי נסיבות מהותי  [ראו: ע"מ 1080/01 י.ש נ' נ.ש [פורסם במאגרים המקוונים]. 

     

34. נטל ההוכחה להוכיח את שינוי הנסיבות – חל על התובע, והמבחנים להוכחה הינם עובדתיים. על התובע להוכיח כי חל שינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש  [ראו: ע"א 472/78 אשתר נ' אשתר פ"ד לד (1) 57, 60] .  העיקרון הניצב מאחורי האפשרות לשינוי פסק דין למזונות הנו שכאשר מתקיים שינוי נסיבות מהותי, המשך קיומו של פסק הדין עלול להפוך לבלתי צודק.  המטרה הנה מניעת עיוות דין  [ראו ספרם של גריידי ושלם, מזונות ילדים].

     

35. בבג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים, פ"ד סו(1) 369 נדרש בית המשפט העליון, בין היתר, להבחנה בין תביעה עצמאית של קטין בדבר מזונותיו ותביעה לשינוי מזונות אשר מהווה חריג לכלל של מעשה בית דין ולגביו יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי סכום המזונות (ראו גם בע"מ 57-08 פלוני נ' פלוני).

     

36. בעמ"ש (חיפה) 53288-03-18 פלוני נ' פלונית סיכם בית המשפט המחוזי את עיקרי ההלכה בעניין דיון מחדש בגובה דמי מזונות. בית המשפט הבהיר, כי ניתן לחזור ולפנות בבקשה בנושא מזונות שנפסקו בכפוף להוכחת תנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית; כי שינוי נסיבות המצדיק בחינת המזונות בשנית נדרש להיות מהותי; וכי הבחינה היא מהמועד בו ניתן פסק הדין.

    בית המשפט באותו העניין סיכם וקבע, כי שינוי בשיעור המזונות יעשה בכפוף לשלושה תנאים

    מצטברים:

    (1) הצדדים השאירו פתח מפורש או מכללא לשינוי נסיבות; (2) מבקש השינוי פעל בתום לב; (3) עקב השינוי המהותי בנסיבות, לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין על כנו, אחרת עלול להיוותר עיוות דין.

    לעניין פסיקת המזונות לאחר הוכחת שינוי הנסיבות הובהר, כי בית המשפט אינו בודק איזה סכום מזונות היה פוסק היום אילו הנתונים הובאו בפניו במסגרת תביעת מזונות חדשה אלא האם חל שינוי נסיבות מהותי ביחס לתנאי פסק המזונות המקורי.

    (ראו גם עמ"ש (חיפה) 47200-12-20 א. נ' ב).

     

    מאחר ובענייננו מדובר במזונות אשר נקבעו בהסכם אבחן את משמעות קביעת המזונות בהסכם בהקשר של דיון מחדש בגובה המזונות

37. בפסק הדין המנחה בענין זה, ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3) 187 קבע בית המשפט, כך:

    "לצורך העניין שלפנינו אין נפקא מינה, אם פסק הדין הקודם ניתן על יסוד הסכמה, אליה הגיעו הצדדים, או על יסוד הכרעה, המתבססת על העדויות, שנשמעו במשפט.

    בשני המקרים גם יחד תמה בכך ההתדיינות בין הצדדים בשלב הקודם האמור, ונקבע סכום המזונות, להם זכאי מי שתבע אותם.

    בכך גם נוצרה נקודת המוצא, הפסוקה לכל תביעה עתידה: כידוע, פסק-דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתה פלונית בקשר למזונות, אך זאת בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני, שחל שינוי מהותי בנסיבות.

    אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים  בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות. עיקרו של דבר, מבחינה זו אין שוני בין פסק-דין, שהושג על יסוד הסכמה בין הצדדים, לבין פסק-דין, שהכריע בפלוגתאות על יסוד הראיות."

     

    בתי המשפט השונים חזרו, פעם אחר פעם, על הלכה זו.

     

38. כך למשל, בעמ"ש (חיפה) 47200-12-20 א. נ' ב. הבהיר בית המשפט כי בסוגיה של דיון מחדש בגובה המזונות בשל שינוי נסיבות מהותי אין שוני בין פסק דין שהושג על יסוד הסכמה בין הצדדים ובין פסק דין שהכריע בפלוגתאות על יסוד הראיות.

     

39. בעמ"ש (חיפה) 45821-03-20 פלונית נ' פלוני ציין בית המשפט כי אבחנה דיכוטומית בין מזונות שנקבעו בהסכם ולבין פסק דין בהקשר של תביעה להפחתת מזונות אינה נטועה בדין וציין את הדווקנות הנדרשת ביחס לשינוי נסיבות מהותי בפתיחת דיון מחודש בתיקי מזונות.

     

40. כך, ההלכה היא שאין הבדל בין הסכמה של הצדדים ופסק דין שקבע מזונות לאחר דיון שבחן את הדברים לגופם והתבסס על ראיות, וכי שינוי הנסיבות הנדרש בשני המקרים הוא מהותי וקיצוני.

     

41. יתר על כן, כאשר מדובר במזונות שנקבעו בהסכם שאושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין החילה הפסיקה מעמד מיוחד וקבעה, כי השינוי של המזונות יעשה רק במקרים חריגים וראויים בין היתר מאחר והסכם גירושין ממצה מכלול הסדרים, ויתורים ואיזונים אשר אינם פרושים בפני בית המשפט; בהתבסס על שיקולים של יציבות וודאות; ומאחר וההסכם מבטא את ההסכמה לגבי צרכי הקטינים (תלה"מ (ת"א) 28665-02-19 ש.ר. נ' א.פ. ).

     

42. עוד אדגיש, תוך הסתמכות על עמ"ש (חיפה) 45821-03-20 שהוזכר לעיל, כי גם כאשר נקבע שחל שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינת הדברים מחדש, "אין בית המשפט פועל בחלל ריק הואיל והמצב שהיה קיים בעבר הוא נקודת מוצא מחייבת ויש להידרש רק לאותה סוגיה בה חל שינוי הנסיבות האמור" על כן "אין לו לבית המשפט לבחון את הנתונים מבראשית".

     

43. אם כן, בנקודה זו אסכם - הנטל להוכחת שינוי הנסיבות מוטל על התובע, המדובר בנטל כבד ועליו להוכיח שינוי נסיבות מהותי והבחינה ביחס לשינוי הנסיבות היא ביחס לנקודת הזמן בו ניתן פסק הדין.

    האם טענות התובע בדבר שינוי נסיבות בהיבט הכלכלי ובהיבט שינוי היקף זמני השהות עולות בכדי שינוי נסיבות מהותי המצדיק דיון מחודש בסוגיית מזונות הקטינים ?

     

    הטענה בדבר ירידת הכנסות התובע

44. עיון בפרוטוקול דיון אישור ההסכם בין הצדדים מיום 15.09.2013 מעלה כי התובע הצהיר באותו הדיון ששכרו עומד ע"ס של 15,000 ₪ נטו לחודש, כשבסע' 46 לתע"ר אשר הגיש בתיק זה טען כי במעמד חתימת הסכם בשנת 2013 עמד שכרו על סך של 17,000 ₪ נטו לחודש, ואילו כיום בהיותו פנסיונר של הצבא אשר משתכר סך של 11,500 ₪ נטו לחודש בצרוף חלק מהוון של כספי הפנסיה שלו הרי שהוא משתכר סך של 14,000 ₪ נטו לחודש.

     

45. להכנסה זו יש להוסיף סך של 7,000 ₪ לפחות, סכום אותו אני מעריך יצליח התובע להשתכר כעו"ד צעיר לכל הפחות בשנתיים – שלוש הקרובות, (ככל ולא יתגייס לימי מילואים בתקופת הפטור, וככל שיתגייס ישתכר יותר – אפרט בעניין במעלה פסק הדין), כשיש לזכור כי המדובר בתקופה משמעותית בה ישתנו גילאי הקטינים, הקטינה תהפוך בגירה, והקטין יחצה את גיל 15, גילאים משמעותיים בקביעת דמי מזונות.

     

46. עיון בנספח 6 אשר צורף לתע"ר התובע מעלה כי הוא קיבל תשלומים משמעותיים מהמוסד לביטוח לאומי עבור שירות מילואים פעיל כמפורט להלן, כשתשלומים אלה מצטרפים לתשלומי הפנסיה ע"ס 14,000 ₪ נטו בקרוב כדלקמן:

     

    חודש 10/23 – 26,183 ₪ נטו. (כולל 3 ימים עבור חודשים קודמים). 

    חודש 11/23 – 36,605 ₪ נטו.

    חודש 12/23 – 37,825 ₪ נטו.

    חודש 01/24 – 39,670 ₪ נטו.

    חודש02/24 – 2,560 ₪ נטו.

    חודש 02/24 – 30,712 ₪ נטו.

    חודש 03/24 – 39,670 ₪ נטו.

    חודש 04/24 – 38,390 ₪ נטו.

    חודש 05/24 – 39,670 ₪ נטו.

    בהשלמת המסמכים שצרף התובע עולה כי שכרו עד לחודש 12/2024 כולל היה כדלקמן:

    חודש 06/24 – לא צורף .

    חודש 07/24  – 38,826 ₪ נטו.

    חודש 08/24 – 53,500 ₪ נטו + 40,120 ₪ נטו + 10,354 ₪ נטו

    חודש 09/24 – 29,767 ₪ נטו.

    חודש 10/24 – 38,826 ₪ נטו.

    חודש 11/24 – 40,120 ₪ נטו.

    חודש 12/24 – 36,237 ₪ נטו.

     

47. על פניו ובאופן פרדוקסאלי נראה דווקא כי מאז הגשת כתב התביעה ובשל המלחמה שפרצה בדיוק כחודש לאחר הגשת התביעה, דווקא השתפר מצבו הכלכלי של התובע לעין שיעור כשהכנסותיו עלו באופן משמעותי.

     

48. באחד הדיונים אשר התקיימו לפניי עלתה כבדרך אגב סוגיה זו שמא התביעה הקדימה את זמנה, אולם לאחר שהתובע הבהיר כי הוא מתעתד לפרוש משירות מילואים פעיל בהגיעו לגיל 45 שאז הוא אמור לקבל פטור , יש מקום להמשיך את ברור התביעה.

     

    בהקשר זה אציין כי העובדה שהנתבעת לא עתרה בבקשה ספציפית בעניין ביחד עם העובדה כי עד למועד ההוכחות היו לתובע עוד חודשיים ימים בלבד לשרת כקצין מילואים פעיל עד למועד קבלת הפטור משירות המילואים היו שיקולים להמשך ניהול ההליך.

     

49. אציין כי ההכרעה בתיק זה אינה פשוטה וקשה שבעתיים כאשר אחד הצדדים להליך הינו קצין מילואים לוחם פעיל במלחמת "חרבות ברזל", יחד עם זאת אדגיש כי היותו לוחם לא מעניקה לו יתרון כלשהו בעיני בית המשפט, אולם תחושת אי הנוחות הורגשה בהחלט באולם בית המשפט, כשב"כ הנתבעת ציינה זאת בהגינותה ראו עמ' 2 שורות 8 – 5 לפרוטוקול הדיון מיום 02.06.2024.

     

50. ההחלטה האם לזקוף לאדם הכנסה אשר הוא מקבל בשל יציאתו לשירות המדינה למלחמה כשקיים סיכוי שהוא לא ישוב ממנה חלילה, והוא מתוגמל כפי שהוא מתוגמל הינה לא פשוטה ומורכבת מאוד.

     

51. במובן הצר של המילה (או ליתר דיוק במובן הצר של "חשבון הבנק...") , התשובה היא חיובית, ניתן לראות את שירות המילואים הפעיל כעבודה אשר שכר בצידה לכל דבר ועניין, המאפשרת לתובע להגדיל את הכנסותיו באופן משמעותי, אולם יש לזכור כי לא בכל עבודה קיים הסיכוי הממשי בסבירות גבוהה שלא לשוב ממנה.....

     

    לעומת זאת במובן הרחב של המילה הקושי המוסרי גדול. האם אותו לוחם אשר מתגייס לשירות מילואים פעיל ומגן על המדינה ואזרחיה, שהנתבעת הינה אחת מהם, התגייסות הכרוכה בסיכון חיים ממשי, אמור לאבד את זכותו להליך להפחתת דמי המזונות שהוא משלם גם אם לצורך העניין הדבר משפר את מצבו הכלכלי ? האם לצד השני יש בכלל זכות להנות או להתערב במכלול השיקולים שלקח התובע בעת שהתנדב ? אני סבור כי התשובה לשאלה זו אינה פשוטה כלל ומורכבת מאוד, אולם יש לזכור כי לנגד עיניו של בית המשפט עומדת תמיד טובת הקטינים כשיקול עיקרי וראשוני ביחד עם שיקולים נוספים כמובן המגיעים כשיקולים משניים.

     

    בהקשר זה אציין כי בחקירתו של התובע בדיון ההוכחות הצהיר כי הוא "מקווה לעשות כמה שיותר שירות מילואים...." (ראו עדותו של התובע בעמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 10.10.24 שורות 36 – 33 ), כשכוונתו הייתה לשירות מילואים לאחר גיל הפטור, גיל 45.

     

52. אסכם נקודה זו ואומר כי לדעתי יש לראות תקבולים אשר מתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי במהלך תקופת שירות מילואים פעיל בגיל חובת שירות המילואים ככאלה האמורים להיכלל ולהיחשב במסגרת הכנסותיו של התובע, אולם הכנסות אשר יתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי עבור תקופת שרות מילואים פעיל בתקופה בה הוא זכאי לקבל פטור משירות מילואים פעיל, כפי שמסתמן שהולך לקרות בתיק זה מחודש 01/2025, לא ייחשבו כהכנסה שיש לזקוף לחובתו בחישוב דמי המזונות, ובהתאם למיתווה זה יינתן פסק הדין.

     

53. בהנחה כי החל מחודש 01/2025 יוכל התובע להתפנות ולעסוק בעריכת דין, אניח כי הוא יוכל להשתכר לכל הפחות כעו"ד מתחיל סך של 7,000 ₪ נטו לחודש בקרוב, (שהם 14,000 ₪ ברוטו לצורך העניין, אולם סביר להניח שיגיע למדרגת תיאום מס של % 47 בקרוב), וככל שיבחר להמשיך ולעשות שירות מילואים פעיל לאחר גיל הפטור הרי שלבטח יקבל סכום גבוה יותר אולם כאמור זו כבר החלטה שלו, ובכל מקרה לא ייזקפו לו כחלק מההכנסה לצורך חישוב הכנסה פנויה.

     

54. לפיכך, ובהתאם למיתווה לעיל נראה כי עד לחודש 12/2024 כולל , לא רק שלא קיימת עלייה בשכרו של התובע אלא ההיפך הוא הנכון, ישנה עלייה משמעותית בהכנסותיו לעומת מועד אישור ההסכם, אולם , כפי שקבעתי לעיל אראה בעליית השכר המתקבל משירות מילואים פעיל כהכנסה נוספת אך ורק עבור התקופה בה הוא נמצא בגיל שירות מילואים פעיל, קרי עד לחודש 12/2024 כולל.

     

    החל מחודש 01/2025 לכשיקבל התובע פטור משירות מילואים פעיל וככל שיבחר ויוכל לעשות ימי מילואים לא אראה בכך כהכנסה כאמור מהנימוקים שציינתי לעיל, כשבמקביל לא ניתן יהא להתעלם מהולדתם של שלושה ילדים נוספים לתובע מאישתו השנייה, כשהפועל היוצא היא שאותו שכר, (תגמולי הפנסיה + פוטנציאל שכרו כעו"ד לכל הפחות ) אמור "להאכיל" מס' נפשות גדול יותר לעומת העבר מה שמבחינה הגיונית ומתמטית פשוטה מלמד כי ישנם "פיות" רבים יותר הנוגסים "באותה עוגת ההכנסה", כשקיים ספק האם התובע ימשיך לשרת במילואים.

     

55. עיון בתדפיסי חשבון הבנק אשר צרף התובע מחודש 01/2023 ועד לחודש 12/2024 מלמד כי הנתונים המופיעים בהם לעומת הכנסותיו כפי שדווחו בכתבי בי-הדין אשר הגיש ובחקירתו אכן מתכתבים ביניהם והם תואמים באופן כללי, ובזיקה לאמור בסע' 57 לעיל אני מעריך את הכנסותיו של התובע החל מחודש 01/2025 בכ – 21,000 ₪ לחודש נטו. (14,000 ₪ נטו מקיצבת פנסיה + 7,000 ₪ נטו הכנסה פוטנציאלית מעריכת דין).

     

    מובהר כי ככל שיחליט התובע להמשיך ולעשות מילואים לאחר חודש 12/2024 משיקולים השמורים עימו, הרי שלצורך החישוב יחושב פוטנציאל הכנסתו סך של 7,000 ₪ נטו נוספים בלבד, למרות שסביר להניח כי התשלום שיקבל עבור דמי המילואים גבוה פי כמה, כאת דעתי בעניין הבעתי לעיל.

     

56. התובע ציין בחקירתו כי אישתו השנייה משתכרת סך של "11,000 – 10,000 ₪ נטו לחודש", ראו פרוטוקול הדיון מיום 10.10.24 בעמ' 12 שורות 20 – 17, הוא לא ציין הוצאות עבור שלושת ילדיו מאישתו השנייה, ואילו עיון במסמכים החשבונאיים אשר צורפו לתיק ניתן ללמוד כי שכרה עומד ע"ס של 12,000 ₪ נטו בחודש בקרוב.

     

57. הוצאותיו של התובע עבור ילדיו המשותפים עם הנתבעת פורטו בתצהיר עדות הראשית ועל אף שצורפו אסמכתאות הן הוגשו כמיקשה אחת ללא אבחנה בין תשלומים עבור הקטינים המשותפים לצדדים ובין יתר ילדיו של התובע.

     

58. התובע ציין בתצהיר עדותו הראשית כי הוא משלם סך של 6,300 ₪ לחודש עבור משכנתא, כשבחקירתו השיב כי לאחרונה הם מכרו את בית המגורים שלהם ורכשו יחד בית מגורים חילופי על מנת לשפר את איכות החיים של כל חמשת ילדיו, (ראו פרוטוקול הדיון מיום 10.10.2024 עמ' 12 שורות 25 – 24), ולצורך העניין אניח כי התשלום עבור המשכנתא נותר כפי שהוא עם המעבר לבית החדש.

     

    בנוסף ומאחר ולא צורפו מסמכים לעניין אחזקת המדור באופן מובחן כאמור אני מעריך את הוצאות אחזקת המדור של התובע עד דרך האומדנא בסך של 1,900 ₪ לחודש, וכפועל יוצא מכך את הכנסתו הפנויה בסך של 16,900 ₪ לפי החישוב הבא:

     

    ₪ 16,900 ₪ = ( 2 /1,900 ₪ + 2 /6,300  ₪) –  21,000 ₪ .

    הכנסה פנויה הוצאות אחזקת מדור תשלום משכנתא הכנסות חודשיות (פנסיה + עיסוק בעריכת דין)

     

    תשלומי המשכנתא והוצ' אחזקת המדור מתחלקים ב – 2 על מנת לשקף את השתתפות האישה נוכחית בהוצאות המשכנתא ואחזקת המדור.  

     

     

    חישוב הוצ' מדור + הוצ' אחזקת מדור של התובע עבור הקטינים בהתאם לנתונים העדכניים:

     

    2 /1,900 ₪ + 2 /6,300 ₪ = 4,100 ₪ X % 40 = 1,640 ₪

    הוצאות אחזקת מדור תשלום משכנתא  

     

    הטענה בדבר עליה בהכנסותיה של הנתבעת

     

59. התובע טוען כי במקביל לירידה בשכרו מאז אישור ההסכם הרי ששכרה של הנתבעת עלה באופן משמעותי משמע שגם בכך יש להוות שינוי נסיבות מהותי נוסף.

     

60. הכנסותיה של הנתבעת במועד אישור ההסכם עמדו ע"ס של 5,500 ₪ נטו ואילו במועד הגשת התביעה עמדו ע"ס של 12,000 ₪ נטו לחודש.

     

61. יש לציין כי לנתבעת ילד נוסף מזוגיות נוכחית, כיום בן 8 שנים כשהתובעת העריכה את הוצאותיו בסך של 3,000 ₪ לחודש מבלי לצרף אסמכתאות בעניין (סע' 16 לתע"ר מטעמה).

     

62. הנתבעת ציינה בחקירתה מיום 10.10.24 כי הכנסות בן זוגה עומדים ע"ס של 11,000 ₪ (כפי הנראה נטו), כשמתדפיסי הבנק שצורפו עולה כי שכרו עומד ע"ס של 12,000 ₪ נטו בקרוב.

     

63. עיון בתדפיסי חשבון הבנק אשר צרפה הנתבעת מחודש 01/2023 ועד לחודש 12/2024 מלמד הנתונים המופיעים בהם לעומת הכנסותיה כפי שדווחו בכתבי בי-הדין אשר הגישה ובחקירתה גם כן מתכתבים ביניהם והם תואמים באופן כללי, לפיכך אני מעריך את הכנסותיה החודשיות בסך של 12,000 ₪ נטו בממוצע לחודש.

     

64. לפיכך נראה כי טענת התובע כי מאז אישור ההסכם בין הצדדים ועד היום שכרו הופחת ושכרה של הנתבעת עלה, הוכחה.

     

65. הנתבעת ציינה בתצהיר עדותו הראשית כי היא משלמת סך של 6,200 ₪ לחודש עבור דמי שכירות לבית מגורים בו היא מתגוררת עם בן זוגה הנוכחית ובנם המשותף בן ה – 8 ומנגד קבלת דמי שכירות עבור נכס הנמצא בבעלותה בסך של 3,000 ₪ לחודש כשמנגד היא משלמת סך של 2,200 ₪ עבור משכנתא על אותו הנכס.

     

    בנוסף ומאחר ולא צורפו מסמכים לעניין אחזקת המדור אני מעריך את הוצאות אחזקת המדור של הנתבעת עד דרך האומדנא בסך של 1,700 ₪ לחודש, וכפועל יוצא מכך את הכנסתה הפנויה בסך של 8,850 לפי החישוב הבא:

     

    8,850 ₪  = ( 2 /1,700 ₪ + 2 /6,200 ₪) – 12,800 ₪ .

    הכנסה פנויה הוצאות אחזקת מדור תשלום שכ"ד הכנסות חודשיות (שכר + הכנסה משכ"ד)

     

    תשלומי השכירות והוצ' אחזקת המדור מתחלקים ב – 2 על מנת לשקף את השתתפות בן הזוג הנוכחי בהוצאות השכירות והוצ' אחזקת המדור.  

     

    חישוב הוצ' מדור + הוצ' אחזקת מדור של הנתבעת עבור הקטינים בהתאם לנתונים העדכניים:

     

    2 /1,700 ₪ + 2 /6,200 ₪ = 3,950 ₪ X % 40 = 1,580 ₪.

    הוצאות אחזקת מדור תשלום משכנתא  

     

    בחינת טענת התובע בדבר השינוי בזמני השהות

     

66. לגבי זמני השהות טוען התובע כי במסגרת ההסכם אשר גובש בהליך גישור , הסכם אשר אושר כפסק דין ביום 25.08.2013 נקבעו זמני השהות בסע' 3.5 להסכם כדלקמן:

     

    " 3.5 הסדרי ראייה של האב עם הקטינים הינם כדלקמן:

     

    3.5.1 בכל יום ג' בשבוע יקח האב את הקטינים מבית האם בשעה 18:00

    וישיבם לבית האם בשעה 21:00 .

     

    3.5.2 בכל סוף שבוע שני יקח האב את הקטינים ישירות מהמסגרת

    החינוכית בה ישהו (או ישירות מבית האם בשעה 10:00 בתקופת

    החופשות. ביום ו' יקח הבעל את הילדים ישירות מהמסגרת

    החינוכית או מבית האם בתקופת חופשות וישיבם במוצאי שבת

      לבית מגורי האם בשעה 21:00.

     

    3.5.3 בחגי ומועדי ישראל ישהו הילדים לסירוגין פעם אצל האם ופעם אצל

    האב , ובלבד שבכל שנה ישהו הילדים אצל אחד הצדדים באותו החג

    אשר בו שהה בשנה הקודמת אצל הצד השני. בראש השנה הבא עלינו  

    לטובה ישהו הקטינים עם האם.

     

    3.5.4 למען הסר ספק , חגים ומועדי ישראל הכוונה לערב החג והחג עצמו.

     

    3.5.5 בחופשי חול המועד סוכות, פסח וחנוכה יחולו במועדים אלה סדרי

    ראייה רגילים.

     

    3.5.6 בחופש הגדול ינהגו הצדדים עפ"י הסדרי הראיה הנהוגים בימי חול

      של השבוע ובנוסף, יקח האב את הילדים לרשותו למשך שבוע ימים

      במהלך חודש אוגוסט ולמעט בשבוע האחרון של החופש הגדול.

     

    3.5.7 לאב שמורה הזכות בתיאום מראש עם האם להלין את הקטינים

    בביתו גם באמצע השבוע.

     

    3.5.8 מוסכם על הצדדים כי נוכח שירותו הצבאי של האב , ככל שלא

    יתאפשר לאב לצאת לחופשה באמצע השבוע ובכך שלא לקחת את

    הילדים לביקורים אצלו, לא יהא בכך כדי לחייבו בתשלום כל שהוא

    ו/או קנס לדיי האם ובלבד שנמסרה הודעה על כך לאם מראש

    לפחות 24 שעות קודם לכן ולמעט במקרי חירום.

     

    3.6 הסדרי הראייה ניתנים לשינוי בהסכמה בין הצדדים נוכח עיסוקו של

    האב שהינו איש צבא קבע בצה"ל והכל בהתחשב בטובת הקטינים,

     במסגרות החינוכיות בהם הילדים ישהו לרבות חוגים, קייטנות

     וכיוצ"ב. "

     

67. התובע ממשיך וטוען כי ביום 05.01.2023 אושרה בין הצדדים הסכמה נוספת אשר קיבלה תוקף של פסק דין במסגרתה הורחבו זמני השהות באופן משמעותי ביותר וכדלקמן:

     

    "אב, 

    זמני השהות של הבת*** עם האב יהיו בימי שלישי וחמישי כולל לינה וכן בכל סופ"ש שני לסירוגין עד יום ראשון.

     

    זמני השהות של הבן*** עם האב יהיו בימי שני וחמישי כולל לינה וכן בכל סופ"ש שני עד ליום ראשון.

     

    אם,

    זמני השהות של הבת ** עם האם יהיו בימי ראשון, שני רביעי כולל לינה וכן בכל סופ"ש שני עד יום ראשון.

     

    זמני השהות של הבן ** עם האם יהיו בימים ראשון, שלישי, רביעי כולל לינה ובכל סופ"ש שני עד ליום ראשון. "

     

68. לא בכדי ציטטתי באריכות את זמני השהות כפי שהם הופיעו בפסק הדין מיום 15.09.2013 ומיד לאחר מכן את זמני השהות החדשים אשר קיבלו תוקף של פס"ד ביום 05.01.2023 , מאחר ועיון בשני ההסדרים מוכיח ללא ספק כי השינוי בזמני השהות של התובע עם ילדיו הקטינים מאז שנת 2018 או לכל הפחות מאז 05.01.2023 לכל הפחות, הינו משמעותי מאוד עד כדי כך שהוא עולה לטעמי לכדי שינוי נסיבות מהותי המהווה פלטפורמה נוספת לבחינת דמי המזונות מחדש.

     

    התייחסות להקמת תא משפחתי חדש

     

    71. לאחר הגירושין, קשר התובע גורלו עם בת זוגו הנוכחית, הקים עמה בית ומשפחה ולהם שלושה ילדים משותפים.

         

69. הקמת תא משפחתי חדש אינה אירוע בלתי צפוי, וניתן היה להניח, בבחינת ציפייה סבירה וידועה מראש כי כל אחד מהם יבקש להוסיף ולהקים תא משפחתי נוסף.

     

70. כך אף נפסק בפרשת "שטראוס" כי- "נישואיו השניים של המשיב והחובות החמריות הנוספות שהמשיב קיבל על עצמו בעקבות נישואיו אלה היו בגדר הצפוי מראש" (ע"א 259/75‏ ‏ שטראוס, פ''ד ל(2) 358, 364).

     

    בפרשת "אבין" פסק בית המשפט העליון כי - "יכולות ללא ספק להיווצר נסיבות בהן גם הסכם גירושין שניתן לו תוקף של פסק דין מצדיק בחינה חוזרת, אולם אין לצאת מתוך ההנחה כי כל שינוי בהרכב המשפחתי החדש יש בו אוטומטית כדי להשליך על סכום המזונות" (ע"א 381/86 אבין) .

     

71. יוצא אפוא, שהקמת תא משפחתי חדש, או לידתו של ילד נוסף לאחד הצדדים לאחר הגירושין, אינם מהווים שינוי נסיבות כשלעצמם, אלא אם יוכח קשר סיבתי בין כך ובין פגיעה מהותית ביכולת הכלכלית של ההורה - "אלא באם יוכח במקביל ירידה חדה ומשמעותית במצב הכלכלי" (תלה"מ (קריות) 31041-02-19 ת.ב נ' ש.נ).

     

72. אולם יש לזכור כי במקרה שלפנינו מדובר בהולדתם של שלושה קטינים צעירים מאוד בגילם. כך שניתן לומר לדעתי כי ככל שהקמת משפחה חדשה הייתה צפויה הרי שהולדת שלושה ילדים נוספים מעבר לשניים המשותפים לצדדים, ספק רב אם יכלו להיות צפויים בעת חתימת ואישור ההסכם.

     

     

    סיכום ביניים

     

73. לאחר שהשתכנעתי כי שינוי השכר של התובע (באופן שבא לידי ביטוי בהרחבה משמעותית של המשפחה החדשה), שיפור משמעותי בהכנסתה של הנתבעת, ביחד עם שינוי משמעותי מאוד בזמני השהות של התובע עם ילדיו הקטינים עד כדי חלוקה שווה כמעט , ביחס של 6/8 לילות בשבועיים לטובת הנתבעת, מהווים שינוי מהותי המקנה את הזכות לדיון מחודש בדמי המזונות, אבחן את המקרה ביחס לתנאים אשר נקבעו בפסיקה להפחתת דמי המזונות.

     

    תנאי I - הצדדים השאירו פתח מפורש או מכללא לשינוי נסיבות.

     

74. עיון בהסכם הראשון מיום 15.09.2013 מעלה כי הצדדים לקחו בחשבון את העובדה כי התובע הינו איש צבא הקבע כשזמני השהות נקבעו בהינתן שמדובר באב שהינו איש צבא קבע, הדבר נרשם במפורש בסע' 3.5 + 3.6 להסכם.

     

75. אולם ההתייחסות הצדדים לזמני השהות בהסכם הייתה אך ורק לתקופה בה הוא ישרת בצבא הקבע בתפקיד אשר לא יאפשר לו לקיים זמני שהות עם ילדיו, ולא כללה התייחסות למקרה בו האב יפרוש מהצבא, או לכל הפחות ישנה תפקיד אשר יאפשר לו גמישות וזמינות רחבה יותר לילדיו, נתונים שיכולים או אמורים היו להילקח בחשבון במסגרת ההסכם, אולם לא מצאו בו ביטוי, כשיש להניח כי לכל אחד מהצדדים היו שיקולים משלו לכך שהדבר לא נלקח בחשבון באותה נקודת זמן.

     

    תנאי II – מבקש השינוי פעל בתום לב.

     

76. על פניו שכרו של התובע עלה משמעותית מאז חודש אוקטובר 2023 ויש בכך בכדי להעיד על חוסר תום לב לכאורה. אולם יש לזכור שני נתונים.

     

77. עד לחודש ספטמבר 2023 אכן הייתה ירידה בשכרו של התובע, זו עובדה. (תגמולי פנסיה + עבודתו כעו"ד צעיר בשכר של 2,500 ₪ לחודש בקרוב).

     

78. נתון נוסף אשר לא ניתן להתעלם ממנו הוא שכתב התביעה הוגש כחודש לפני פרוץ המלחמה, (09/2023), והתובע לא יכול היה לדעת כי המלחמה בפתח ושכרו יעלה כפי שעלה, ביחד עם קביעתי כי השינוי בדמי המזונות יחול רק מחודש ינואר 2025 (אז הוא פטור משירות מילואים פעיל) ולא מאז הגשת כתב התביעה, נראה כי ניתן לומר שהתובע פעל בתום לב המקנה לו את האפשרות לדון מחדש בדמי המזונות שנפסקו, כשאין מחלוקת בין הצדדים כי זמני השהות הורחבו באופן משמעותי החל משנת 2018, ואילו התובע בחר לעתור לבית המשפט רק בחודש 09/2023 כאמור.

     

    תנאי III – עקב השינוי המהותי בנסיבות , לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין על כנו, אחרת עלול להיגרם עיוות דין.

     

79. אני סבור כי על סמך העובדות והנתונים הפרוסים לפניי בתיק זה לא יכול להיות ספק כי הותרת פסק הדין מיום 15.09.2013 על כנו תיגרום לעיוות דין כלפי התובע, כשהתרשמתי שגם הנתבעת עצמה סברה כך כל השנים ולראייה הסכימה לשינויים בדמי המדור, ואף הייתה הידברות לגבי הפחתת מזונות , כך שהרעיון הכללי וההבנה כי יש לבצע הפחתת מזונות לא היה זר לה, אלא שהסכומים לא היו מקובלים, אולם בכל מקרה ההבנה כי יש להפחיתם הייתה קיימת כל הזמן..

     

    טענת הנתבעת בדבר הסתמכותה על פסק הדין

     

80. ענייננו כאמור במזונות קטינים אשר נקבעו בהסכם בין הצדדים, אשר היוו נדבך אחד מתוך שלל הסכמות שהצדדים קבלו על עצמם בהסכם.

     

81. יש להניח כי שני הצדדים, שקלו סכום המזונות שנקבע בהסכם, כראוי לקטינים וצרכיהם בנסיבות העניין והתובע השכיל לבחון ולקבל את הסכום עליו הוסכם ביודעו כי הוא מתיישב עם יכולותיו בכלכליות, ביחס לשיעור השתכרותו ולהוצאותיו אף בראייה לעתיד.

     

82. עלינו גם לזכור כי מזונות הנקובים בהסכם יצרו רכיב הסתמכות משמעותי מצד הנתבעת. אין המדובר בסכום שנכפה על התובע הר כגיגית, כי אם בסכום אותו התחייב לשלם וחזקה עליו כי סבר שיכול לעמוד בו. מאפיינים אלה מאבחנים מזונות שנקבעו בהסכם ממזונות שמקורם בפסק דין, וככאלה, שינוים כרוך בנטל ראיה משמעותי שרובץ על התובע:

     

    "אולם, כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים [...] יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין" (ע"א 4515/92 קומרוב נ' שטיין).

     

    ובמקרה אחר ציין בית המשפט:

     

    "כאשר מדובר במזונות שנקבעו בהסכם שאושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין, החילה הפסיקה מעמד מיוחד וקבעה, כי שינוי המזונות יעשה רק במקרים חריגים וראויים, זאת מאחר והסכם הגירושין ממצה את כל מכלול ההסדרים, ויתורים ואיזונים אשר אינם פרוסים בפני בית המשפט, בהתבסס על שיקולי יציבות וודאות ומבטא את ההסכמה לגבי צרכי הקטינים [...] יש לעשות זאת במסורה, וזאת בשל ציפייתם של הצדדים כי כלל ענייניהם של הצדדים הוסדרו כמכלול [...]" (תה"ס (נצ') 18041-08-19 י.ר נ' ד.ר)

     

83. בתלה"מ (חי) : 42487-03-18 קבע סגן הנשיאה, כב' השו' טל פפרני, כי לרכיב ההסתמכות יש משמעות כלכלית כלשהי אשר יש לזקוף לחובת מבקש השינוי בבואנו לפסוק את המזונות מחדש.

     

84. עמדה זו מקובלת עליי אולם אני סבור כי כנגד עיקרון ההסתמכות והיציבות ההסכמית אמורים לעמוד שינויי הנסיבות המהותיים אשר הביאו לבחינת דמי המזונות מחדש, ועל בית המשפט לערוך את איזון הראוי בין השניים כפי שאעשה בפסק דין זה.

     

    פסיקת המזונות לאחר שהוכח שינוי נסיבות מהותי

85. ביום 19.7.2017, ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, שניתן בהרכב שופטים מורחב ודן בסוגיית חלוקת נטל דמי המזונות בין הורים לילדים בגיל 6-15 המצויים במשמורת משותפת. 

     

86. פסק הדין שינה את ההלכה אשר הייתה נוהגת ונקבעה הלכה חדשה אשר הובילה לרפורמה בחלוקת נטל החיוב במזונות בין שני הורים החולקים משמורת משותפת. בהתאם, נפסק כי במקרה של משמורת משותפת, יקבע החיוב במזונותיהם של קטינים בגילאי 6-15, על פי דיני הצדקה ויחול במידה שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת הנטל ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות ולכושר השתכרותם היחסי. הלכה זו, הקבילה למעשה את הדין החל בגילאים אלה לדין החל בגילאי 15-18. בית המשפט העליון, סיים את פסק הדין בציינו את הקביעות הבאות (עמ' 125 לפסק הדין):

     

    "הוחלט פה אחד כאמור בחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן:

    בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, בשים לב למכלול נסיבות המקרה. יישום עקרון זה במקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת, ייעשה ברוח העקרונות האמורים בפסקה 61 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז, כברירת מחדל שניתן לסטות ממנה. בצד האמור, על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל את שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה".

     

     

     

     

87. בסעיף 61 לחוות דעתה, סיכמה כבוד השופטת ד' ברק-ארז את העקרונות אשר אמורים לחול לשיטתה, בכל הנוגע לנשיאה בחוב מזונות לילדים בגילאי 15-6 המצויים במשמורת משותפת:

    "במשמורת משותפת יישא כל הורה בעין בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים ולכן הוצאות אלה "יתקזזו" ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים (לפי אחוז מסוים משיעור המזונות שעליו יורה בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לגילם של הילדים ולהערכתו את העלויות הכרוכות בהוצאות קיום שוטפות אלה מתוך כלל צורכיהם המגולמים במזונות). ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, אלא "צרכים אחרים" (כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד). ברגיל, יהיה זה מנגנון של הורה מרכז שיקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר (במצב של השתכרות שווה). לצד זאת, ניתן לחשוב על פתרונות נוספים כמו חשבון בנק משותף של ההורים, הכול לפי שיקול דעתה של הערכאה הדיוניות על-פי הנסיבות המשפחתיות. בהעדר קביעה אחרת, ההורה המרכז יהא זה אשר בית המשפט לענייני משפחה ימצא כי שימש עובר לגירושין כמטפל העיקרי בילדים.

    ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם ובהתאם למנגנון שייקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.

    כל הורה יישא בעין בהוצאות המדור של הקטינים, בכפוף לכך שהערכאה הדיונית תקדים ותבחן המבקשת העול הכפול של נשיאה במדור המתאים לילדים אינו פוגע ביכולתם של ההורים לעמוד בתשלום המזונות שלהם נזקקים הילדים".

     

88. בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, החלו בתי המשפט למשפחה, ובעקבותיהם בתי המשפט המחוזיים לדון בסוגיית מזונותיהם של ילדים, תוך יישום הכללים שנקבעו בהלכת בע"מ 919/15 על המקרה הקונקרטי הנדון בפניהם. כאשר המגמה הנראית הינה, כי ניתן ליישם את הכללים שהותוו על ידי בית המשפט העליון גם במקרים בהם אין מדובר במשמורת משותפת, וגם במקרים בהם אין מדובר בחלוקת זמן שווה. לעניין זה, ראה דברי כבוד השופט שאול שוחט בפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק עמ"ש (ת"א) 14612-10-16. כמו כן, ראה דברי כבוד השופט ג'יוסי בעניין עמ"ש (חי') 21269-05-17, שם קבע כדלקמן:

     

    "... לאור הלכת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (19.7.2017), לפיה בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם צריכה להיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, חלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה."

89. ברמ"ש (חי') 41433-04-18 קבע כבוד השופט שרעבי הדברים הבאים:

     

    "בהמשך הרחיבה הפסיקה, בעיקר בערכאות הדיוניות (אם כי גם בערכאת הערעור בבית משפט מחוזי), וציינה כי ניתן להחיל את הלכת בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] גם על מזונות קטינים שחיובם מדין צדקה, הגם שאין מדובר במשמורת משותפת, תוך בחינת הפרמטרים הבאים שצויינו בבע"מ 919/15 [פורסם בנבו] כדלקמן:

    הערכת וקביעת צרכי הקטינים. קביעת היכולות של הצדדים מכל מקור שהוא. קביעת יחסיות ביכולת בכלכלית של ההורים זה מול זה. חלוקת המשמורת בפועל."

     

90. בתי המשפט בחנו האם תחולתה של הלכת בע"מ 919/15 היא רטרואקטיבית ביחס לפסקי דין חלוטים למזונות שניתנו קודם אותה הלכה, ורוב רובם סברו כי אין תחולה רטרואקטיבית. גישה זו נבעה הן מתוך הרצון לשמר את חופש החוזים וההנחה כי בעת הסכמתם ידעו הצדדים כי אפשר שהדין ישתנה, הן בשל כך שהסכם הגירושין הוא הסכם מורכב הכולל הסכמות תלויות שבמרחק הזמן לא ניתן לבודד ביניהן ובסיבה שהביאה לגיבושן והן בשל החשיבות בשמירה על יציבות משפטית [ראו: עמ"ש (מרכז) 62263-10-17 ע.ל. נ' ס.ק].

     

    דיעה אחרת הושמעה על ידי כבוד השופט ע' אליאס בתמ"ש (פ"ת) 4542-03-16 א. נ' ב. אשר סבר כי הלכת בע"מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות שיש להידרש בעטיו לשיעור המזונות, גם אם מופיע כשינוי נסיבות יחיד, ולדבריו:

     

    "...לא נכון לומר כי "בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] חל על תיקים שהסתיימו" אלא נכון יותר לומר כי "ככל שתיק שהסתיים בו הדיון מגיע לבית המשפט בתביעה לשינוי המזונות בשל שינוי נסיבות של דין חדש שחל, יש להידרש לו ובמקרים מסויימים יכולה נסיבה זו בלבד להביא לשינוי בשיעור המזונות". בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] לא חל איפוא על תיקים שהסתיימו מכח תחולה רטרוספקטיבית של דין חדש על עניינים שהסתיימו, אלא הוא חל מכח היותו, לכשעצמו, שינוי נסיבות המצדיק שינוי בשיעור המזונות, ועפ"י הכללים הרגילים הנהוגים לעניין שינוי נסיבות."

     

91. כבוד השופט צ' ויצמן מבית המשפט המחוזי מחוז מרכז קבע בתיק עמ"ש (מרכז) 62263-10-17 ע.ל. נ' ס.ק. את הדברים הבאים (פסקה 35 לפסק הדין):

     

    " אם נבוא לסכם הדברים – כאשר עסקינן בתביעה להפחתת מזונות שהוסכמו במסגרת הסכם גירושין כולל, מטעמים של שינוי נסיבות, לא תשמש הלכת 919/15 כעילה יחידה לשינוי הנסיבות אלא אך ורק באם יוכח ראשית דבר, שינוי נסיבות עובדתי אשר בית המשפט יסבור כי יש בו להצדיק את שינוי שיעור המזונות הוא יוסיף ויבחן לצורך אומדנם גם את השפעת הלכת 919/15 על שיעור המזונות. בחינת שינוי הנסיבות העובדתי תעשה, מחד, באופן קפדני פחות, ומאידך, תוך הקפדה על דרישת תום ליבו של המבקש."

     

92. כבוד השופט ח' שרעבי חזר בתיק עמ"ש (חי') 14599-05-18 פלוני נ' אלמונית על הגישה המסתמנת בפסיקה ביחס לקביעת מזונות שנקבעו בהסכם שאושר, כמפורט בפסק דינו של כבוד השופט צ' ויצמן בעמ"ש 62263-10-17.

     

    מן הכלל אל הפרט

     

93. את צרכי קטינים יש לראות כצרכים עליהם הסכימו הצדדים במסגרת ההסכם, שכן בעניין זה לא חל שינוי נסיבות והדבר לא נטען, דהיינו דמיי המזונות עומדים ע"ס של 4,400 ₪ לחודש, (3,900 ₪ המשולמים + 500 ₪ שהופחתו בגין דמי המדור).

     

94. לא נעלמה מעיניי העובדה כי הצדדים הגיעו להסכמות בדבר הפחתת דמי המדור בכ – 500 ₪ לחודש (במקום 1,600 ₪ שולם 1,100 ₪) ], אולם ככל שהדבר לא עוגן בהחלטה שיפוטית או לכל הפחות בהסכמה מפורשת בכתב ובפרט כשנראה כי הצדדים מנהלים הליכים בלשכת ההוצל"פ במסגרת תיק מזונות, אין לי אלא להיצמד להסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין והתייחס לסכום אשר קיבל תוקף של פסק דין כנקודת מוצא לצורך עריכת התחשיבים.

     

95. בנוגע להכנסות הצדדים, בהתאם לתחשיבי ההכנסה הפנויה שפרטתי לעיל, הרי שהכנסתו של התובע בהיבט המספרי גבוהה יותר משל הנתבעת, אולם לא ניתן להתעלם מן העובדה כי לתובע שלושה ילדים קטנים מאישתו הנוכחית, בגילאים צעירים מאוד כשהצעירה ביניהן בת שישה חודשים בקרוב, ואילו לנתבעת בן צעיר נוסף בן 8 שנים מבן זוגה הנוכחי, כששני בני הזוג החדשים של הצדדים משתתפים בניהול משק הבית המשותף ומשתכרים שכר זהה, כ - 12,000 ₪ נטו בקרוב.

     

96. בהינתן שצרכי הקטינים – מזונות, מדור ואחזקת מדור - עומדים ע"ס 4,400 ₪ לחודש, וזמני השהות כמעט שווים, (הנתבעת שוהה עם הקטינים 2 לילות יותר מהתובע בחודש), וככל שיש לייחס לתובע יתרון כלכלי, אין מקום לחלק בין הצדדים באופן שווה את החובה לשאת במזונות הקטינים, כשיש לקחת בחשבון את עיקרון ההסתמכות של הנתבעת אליו התייחסתי קודם, גילאי הקטינים המשותפים של הצדדים, האחת ילידת2008 (בת 16 שנים ושישה חודשים בקרוב) והשני יליד 2010 (בן 14 שנים ושישה חודשים בקרוב).

     

97. יחס ההכנסות בין הצדדים לצורך חישוב מזונות הקטינים הינו 33,800 ₪ לחודש (לפי התחשיב - האב 21,000 ₪ + האם 12,800 ₪).

     

    היחס בין ההכנסות הינו: % 38 לאם ו - % 62 לאב.

    חלוקת זמני השהות של כ"א מהצדדים עם הקטינים

     

98. בהתאם להסכמות הצדדים אשר קיבלו תוקף של פסק דין ביום 05.01.2023 נקבעו זמני שהות כל אחד מההורים עם הקטינים כלדקמן:

     

1. בהתאם לטבלה כאמור הרי שיחסי זמני השהות של כ"א מההורים עם הקטינים הינו כדלקמן:

    

   האם: % 57 = 8/14 האב: % 43 = 6/14 , כלומר - מתוך 14 ימים הרי ש- 8 ימים שוהים קטינים עם אימם ו – 6 ימים שוהים הקטינם עם אביהם.

    

    

2. חישוב המזונות בהתאם ליחס ההכנסות וזמני השהות.

    

   1. קביעת החיוב בהתאם ליחס ההכנסות:

       

      האם: - (3,178 ₪ +  1,580 ₪ + 1,640 ₪ ) = 6,398 ₪  X  38  =   2,431 ₪.

      מזונות +  הוצ' אחזקת מדור 

       

      האב: - (3,178 ₪ +  1,580 ₪ + 1,640 ₪ ) = 6,398 ₪  X  % 62  =  3,967 ₪.

      מזונות + הוצ' אחזקת מדור

       

       

   2. קביעת החיוב בהתאם לזמני השהות:

       

      בשהייה אצל האם: 6,398 ₪ X % 57 = 3,647 ₪

       

      בשהייה אצל האב: 6,398 ₪ X% 43 = 2,751 ₪

       

       

       

       

3. בהתאם לתחשיב המפורט לעיל הרי שעל התובע - האב לשלם לנתבעת - האם כמזונות, מדור והוצ' אחזקת מדור עבור שני הקטינים המשותפים להם, בהתאם ליחס ההכנסות ובקיזוז ההוצאות שמוציא האב בעת שהקטינים שוהים עימו, סך של 1,216 ₪, מדי חודש ( 1,152 ₪ = 2,751 ₪ - 3,967 ₪), קרי 608 ₪ לכ"א מהקטינים החל מחודש ינואר 2025 .

    

4. יחד עם זאת הלכה פסוקה היא כי אין לעשות שימוש דווקני בנוסחה המתמטית לפסיקת מזונות, שכן היא מהווה כלי עזר בלבד.

    

5. הנוסחה אינה מאיינת את שיקול דעת בית המשפט והיא לעיתים נסוגה מפני הנסיבות הקונקרטיות כך למשל, כשישנו פער בהכנסות (ראו דברי כבוד השופטת וילנר בעמ"ש (חיפה) 54256-09-14 א.כ. (קטין) נ' ב.כ. פסקה 9 וכן ממלא מקום הנשיאה כבוד השופט פוגלמן, בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית פסקה 64 ו-126, עוד לעניין זה ראו בהרחבה דברי כבוד השופטת אלון בעמ"ש (חיפה) 20634-04-18 פלוני נ' פלונית פסקאות 20-17 וסקירת הפסיקה שם), או כשיש נסיבות ראויות אחרות לעשות כן לטעמי, כגון עיקרון ההסתמכות אשר לא ניתן להתעלם ממנו.

    

6. לפיכך ומפאת העובדה כי אני סבור שיש לתת ביטוי לעקרון ההסתמכות עת נחתמים הסכמים מחד, ומאידך היות החיים דינמיים ובלתי צפויים באופן אשר לא מאפשר הסתמכות אבסולוטית על מצג או ההסכם, מצאתי לנכון שלא להורות על קיזוז קיצבת הילדים המשולמת לאם ע"י המוסד לביטוח לאומי מדמי המזונות בהם חוייב התובע בפסק דין זה, כלומר קיצבת הילדים המשולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי עבור שני הקטינים תועבר במלואה ליד הנתבעת בנוסף לדמי המזונות.

    

7. מכל המקובץ לעיל ניתנות בזאת ההוראות הבאות באשר לדמי מזונות הקטינים כדלקמן:

    

8. סע' 4.1 , 4.2 , 4.6 לפסק הדין מיום 15.09.2013 מבוטלים ותחתם יבואו ההוראות הבאות: 

    

   1. החל מחודש ינואר 2025 ישלם האב לידי האם סך של 1,216 ₪ עבור מזונות, מדור והוצ' אחזקת מדור עבור שני הקטינים, (608 ₪ לכ"א מהקטינים).

       

   2. עד לחודש דצמבר 2024 כולל יחולו הוראות פסק הדין מיום 15.09.2013.

       

       

       

       

       

   3. יתר הוראות פסק הדין ההסכם יוותרו על כנן.

       

   4. קצבת הילדים המשולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי בגין הקטינים תועבר לאם בנוסף לדמי המזונות ולא תחשב כחלק מהם.  

       

9. כל צד יישא בהוצאותיו.

    

10. המזכירות תמציא לצדדים ותסגור את התיק.

     

11. ניתן לפרסם ללא פרטים מזהים.

     

     

    ניתן היום, ח' טבת תשפ"ה, 08 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.