הסדרי ראיה בליל הסדר
|
בית דין רבני אזורי אשדוד |
1136987-7
6.4.2022 |
|
בפני הדיינים: 1. הרב מיכאל צדוק - אב"ד 2. הרב עידו שחר 3. הרב אלימלך וסרמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: פלוני עו"ד יעקב בלס |
הנתבעת: פלונית |
| פסק דין | |
לפנינו בקשת האב לקבוע את חלוקת זמני השהות של ילדי הצדדים בחגי ישראל ותגובת האם.
הבקשה והתגובה הוגשו בכתב, ובדיון האחרון שהתקיים לאחר מכן, הבהיר ביה"ד לבקשת האב שההחלטה תינתן על פי החומר שבתיק.
הבקשה מתייחסת לכל חגי ישראל. האב מבקש לקבוע חלוקה שוויונית של ימי החג והמועד. האם מסכימה לחלוקה שוויונית עם הסתייגות בעניין לינה רצופה של הילדים אצל האב בימי חול המועד.
ליבת המחלוקת בין הצדדים היא בעניין שהיית הילדים בליל הסדר. האב דורש במפגיע שבכל שנה הילדים ישהו אצלו, על מנת שיוכל לקיים מצות עשה מהתורה 'והגדת לבנך', שלפי הבנתו היא מצוה מיוחדת המוטלת על האב לספר לילדיו את סיפור יציאת מצרים. האם מאידך, לדעת כמה פוסקים אינה מחויבת במצוה זו, ואף לדעת הפוסקים שהאם חייבת, יש סוברים שהחיוב אינו אלא מדרבנן, ואת אותו חיוב יכולה האם לקיים בביתה מקשר קודם שהיה לה. עוד טוען האב, שיש לו יתרון על פני האם מפני שהוא מחויב במצות חינוך הילדים, ומפני שהרמה הרוחנית בביתו גבוהה יותר. ביחס לבן טוען האב שיש להעדיפו מטעם נוסף, שמעיקר הדין הבן מגיל שש אצלו, ומסיבות שונות בתי הדין מותירים את המשמורת בידי האם, ויש לפצותו על כך בליל הסדר בכל שנה.
האם משיבה שאין לתת לאב יתרון בליל הסדר. לטענתה, לדעת הרבה פוסקים מצות סיפור יציאת מצרים אינה מהתורה. ואף לפוסקים שסוברים שהיא מהתורה, יש אומרים שהיא איננה מצוה עצמית אלא חלק ממצוות אכילת מצה. ואף לסוברים שהיא מצוה עצמית, יכול האב לקיימה עם אחרים ולאו דווקא עם ילדיו, שאין לאב חובה מוחלטת לספר לילדיו אלא דין קדימה בעלמא.
בסיפא של תגובתה, מבקשת האם מביה"ד לעיין שנית בהחלטתו בעניין הסדרי הקבלה וההחזרה של הילדים, ובענין לינת הבת בבית האב.
בקשה זו צריכה להיבחן בנפרד לאחר מתן החלטה בבקשה דנא.
האב טען כאמור שילדיו צריכים לשהות אצלו כל שנה בליל הסדר כדי שיוכל לקיים שתי מצוות חשובות ויסודיות להנחלת האמונה ועיקרי האמונה לילדי הצדדים, מצות 'והגדת לבנך' ומצות חינוך הילדים. האם השיבה לטענותיו, ושילבה בדבריה נימוקים הלכתיים.
לנוכח מרכזיותה של סוגיא זו, ו'קוצר המצע' בפסקי הדין שראו אור עד עתה, נרחיב את הדיון בהחלטה זו לכל הסוגיות ההלכתיות המסתעפות מהנדון שלפנינו. בחלקן נדון בהרחבה יתרה, ובחלקן בקצרה ובתמצית, לפי העניין ולנוכח קוצר הזמן.
וזה החלי:
-
מצוות סיפור יציאת מצרים
הרי"ף (פסחים כ"ז ע"ב מדפיו) הרמב"ם (חו"מ פ"ו ה"א) והרא"ש (פסחים פ"י סי' ל"ז) פסקו כדעת רבא (פסחים ק"כ ע"א) שאכילת מצה בזמה"ז מהתורה. ומבואר בגמ' (שם קט"ז ע"ב) שלדעת רבא אף סיפור יציאת מצרים בזמה"ז מהתורה. וכ"כ הרמב"ם (עשין קנ"ז) והחינוך (מצוה כ"א) והסמ"ג (עשין מ"א). וכתבו האחרונים שמוני המצוות שהשמיטו מצוה זו, בוודאי לא פליגי על דין הגמ', אלא סבירא להו שמצות סיפור יציאת מצרים אינה מצוה בפני עצמה, אלא היא חלק ממצות מצה. וזאת מפני שלדעתם, למדים מהמדרש (פסחים קט"ו ע"ב): 'לחם עוני', שעונים עליו דברים הרבה, שמצות סיפור יציאת מצרים אינה מהתורה אלא כשיש מצה לפני המספר.
סיפור יציאת מצרים לשיטת הרמב"ם
והראשונים נחלקו בגדרה ובדרך קיומה של מצות סיפור יציאת מצרים. הרמב"ם (שם פ"ז ה"א) כתב:
מצות עשה של תורה לספר בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר, שנאמר: "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים" כמו שנאמר "זכור את יום השבת". ומנין שבליל חמשה עשר, תלמוד לומר: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים", בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>