אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תיק הוצל"פ פלוני נ' אלמוני

תיק הוצל"פ פלוני נ' אלמוני

תאריך פרסום : 01/08/2017 | גרסת הדפסה

לשכת ההוצאה לפועל אשקלון
000000
01/01/0001
בפני הרשמת :
מירב גולדנר

- נגד -
המבקש:
פלוני
משיב:
אלמוני
החלטה

 

מונחת לפני בקשת כונס הנכסים לאשר לו לחתום בשם החייב על בקשה לפטור ממס שבח בגין מכירת הנכס כהגדרתו להלן.

 

השתלשלות העניינים:

 

  1. התיק שלפני הינו תיק לגביית חוב מזונות שנפתח על ידי הזוכה ביום 23.6.05. במסגרת הליכי הגביה, עתרה הזוכה למינוי כונס נכסים על זכויות החייב בנכס המזוהה כגוש _______ חלקה _____ תת חלקה _____ (להלן: "הנכס").

 

יובהר כבר עתה כי מלוא הזכויות בנכס רשומות ע"ש החייב וכי אין המדובר בדירת המגורים של הצדדים טרם הפירוד.

 

  1. ביום 21.6.09 ניתנה החלטת כב' הרשמת (כתוארה אז) עפרה גיא בדבר מתן צו מינויו של עו"ד תומר יחיא ככונס נכסים על הנכס וזאת מכוח עיקול שהטילה הזוכה על הנכס. הליכי הכינוס התנהלו כסדרם וביום 25.10.15 אושרה מכירת הנכס לרוכשת, ה"ה __________, תמורת סך של 450,000 ₪. 

 

נוכח האמור, עותר הכונס לאשר לו לחתום בשם החייב על בקשה לפטור ממס שבח בגין עסקת המכר וזאת על מנת להשלים רישום הזכויות ע"ש הרוכשת.

 

  1. בקשת הכונס הומצאה לחייב לשם קבלת תגובתו אולם החייב לא עשה כן. אשר על כן, ונוכח השלכותיה של בקשת הכונס, קבעתי את הבקשה לדיון בפני ביום 13.1.16. החייב קיבל זימון לדיון במסירה אישית ביום 5.1.16 וחרף האמור לא התייצב לצורך מתן עמדתו.

 

  1. במהלך הדיון הבהיר כונס הנכסים כי עסקינן בחוב מזונות עבר. שיעור החוב נכון להיום בתיק הינו כ 168,765 ₪. כן טען הכונס כי לחייב אין דירה נוספת ובכל מקרה יהיה זכאי לפטור ממס שבח בקטגוריה חלופית.

 

עוד הובהר במהלך הדיון כי על הנכס לא הוטלו עיקולים נוספים ואף לא הוטלו עיקולים על כספי המכר אצל הכונס.

 

בבקשה משלימה אשר הוגשה בהליך מס' 18 טען הכונס כי  ככל שתידחה בקשתו ויחויב במס שבח מלא הרי שהתשלום לרשויות המס יעמוד על סך של כ - 169,000 ש"ח וברי כי הוצאה זו תופחת מדמי המזונות להם זכאית הזוכה במסגרת התיק. ודוק - מסכום התמורה יש לקזז תחילה את הוצאות הכינוס ושכ"ט שאושרו על ידי בסך של כ – 86,000 ₪ (סכום מינימאלי) ומהיתרה שתיוותר לפרוע תחילה את חוב המזונות בתיק שלפני בסך של 168,765 ש"ח וחוב המזונות בתיק המל"ל העומד היום על סך של 158,500 ₪. דהיינו, ככל שתידחה בקשת הכונס וישולם מס שבח במלואו לא תיוותר תמורה מספקת לשם פירעון חובות המזונות.

 

הסוגיה העומדת לפתחי:

 

  1. מס שבח הינו מס המוטל על מכירת זכות במקרקעין וזאת בגין השבח - קרי - הסכום שבו עולה שווי המכירה על יתרת שווי הרכישה כהגדרתה בחוק מסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ"ג - 1963 (להלן :"חוק המסוי"). משמכר הכונס נכס מקרקעין חובה עליו לשלם את המס בגין השבח שנוצר בין הפרשי המכירה והרכישה.

 

  1. סעיף 49 לחוק המסוי מתווה חלופה של פטור מתשלום מס שבח בגין העסקה בהינתן תנאים מסוימים כגון מכירת דירת מגורים של אדם פרטי.

 

  1. סוגיית מעמדו של חייב לפטור ממס שבח במסגרת הליכי כינוס נכסים עולה לרוב בהליכי כינוס למימוש משכנתא. כונס נכסים הממונה בהליך זה מכוח שטר המשכנתא מוגבל למימוש הזכויות המשועבדות בלבד. זכות הלווה לקבלת הפטור אינה שייכת לכונס הנכסים מתוקף תפקידו שכן אינה משועבדת אלא אם הוסכם אחרת בשטר המשכון (זאת להבדיל ממימוש נכס בהליכי פש"ר שאז לנאמן מוקנות מלוא זכויות החייב בנכסיו).

 

פסק הדין המרכזי אשר ניתן בסוגיה זו הינו פ"ד בעניינו של עו"ד בויאר במסגרת רע"א 7816/06, עו"ד יעקב מ. בויאר בתפקידו ככונס נכסים נ' עזבון המנוח מר דוד מרמלשטיין ז"ל ואח' (פורסם בנבו, 1.10.09) במסגרתו קבע בית המשפט כי זכות החייב לפטור ממס שבח הינה זכות אישית ואינה מהווה זכות "צמודה" לנכס. עם זאת, כאשר החייב מסמיך את הכונס לעשות שימוש בזכות לקבלת הפטור רשאי הכונס לעשות כן. קרי, נדרשת הסכמת החייב.

 

בהערת שוליים יצוין כי במסגרת הליכי כינוס המתנהלים מכוח שעבוד הרי שלרוב ניתנת הסכמת החייב מראש במועד חתימת הסכם המשכון מול הבנק ולפיה ככל שימומש הנכס במסגרת הליכי כינוס רשאי יהיה הכונס העתידי לעשות שימוש בזכות החייב לפטור ממס שבח.

 

הליך הכינוס המתנהל בתיק שלפני הינו מכוח צו עיקול שהוטל על הנכס וממילא לא נתנה הסכמת חייב מראש וכאמור לעיל אף לא במועד המימוש עצמו.

 

יוצא איפוא כי לפני הצורך להכריע בין זכותו האישית של החייב לפטור ממס שבח ומנגד זכות הזוכה לפירעון חוב המזונות כלפיה בשיעור מקסימלי.

דיון והכרעה:

 

  1. טרם הכרעה יש לעמוד על טיבן וטבען של הזכויות המתחרות. אפתח בזכות לגביית חוב מזונות. החוק והפסיקה הכירו בחוב המזונות כחוב בעל מעמד מיוחד ועדיפות עליונה בהיותו דמי המחיה והכלכלה שחב החייב כלפי ילדיו הנגזרת מזכותם לקניין וזכותם לכבוד. כך לדוג', ברע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו (פ"ד נה(3), 360 (פסקה 13):

 

"חוק ההוצאה לפועל במקורו העניק מעמד מיוחד לחוב פסוק ממזונות...המזונות הם בעלי אופי מיוחד...בשל מצבם המיוחד ורגישותם של הזוכים במזונות....שמחייתם וחייהם היום יומיים תלויים בהם...".

 

עליונותו של חוב המזונות זוכה לביטויים שונים. כך לדוג' חוק ההוצאה לפועל מאפשר מאסר חייב בחוב מזונות בלבד, חוב המזונות מקבל עדיפות בחלוקת כספים בין זוכים שונים, חוב המזונות גובר על שיעור השכר המוגן ועוד.

 

אף במלאכת האיזון החוקתי בבית המשפט זוכה חוב המזונות למעמד מיוחד אשר בכוחו להכריע את הכף לטובת הזוכה/ התובע. כך לדוג' במסגרת בר"ע (י-ם) 3284/07 פלמן נ' פלמן (פורסם בנבו, 14.3.08) (סעיף 254):

 

"...סבור אני כי הזכות החוקתית של הקטינים לגביית מזונות מאביהם - שכפי שהסברתי בהרחבה כוללת היא שתי זכויות חוקתיות (לקניין ולכבוד האדם) ומשקפת את ערכיה היהודיים והדמוקרטיים של המדינה - "מתגברת" על הזכות החוקתית ליציאה לחו"ל של אביהם, החייב במזונותיהם".

 

  1. מנגד, עומדת זכותו האישית של החייב למימוש הפטור ממס שבח. ראינו לעיל כי הפסיקה הכירה בזכות זו כזכות אישית של החייב – קרי "צמודה" לחייב ולא לנכס וממילא נדרשת הסכמת החייב לשימוש בה.

 

הרציונל למתן הזכות לפטור ממס שבח הינו רצונה של המדינה כריבון לסייע ולהגן על התא המשפחתי ומקורה בטעמים סוציאליים כלכליים המבקשים להקל על המשפחה הנדרשת להחלפת מקום מגוריה ולהטבת תנאי מחייתה. במסגרת פסק הדין שניתן בפש"ר (ת"א) 1494/00 לוי יצחק בפשיטת רגל נ' כנ"ר (פורסם בנבו, 1.9.03) עמד בית המשפט המחוזי על תכליתו של הפטור, ואלו דבריו (פסקה 12):

 

"....פטור ממס שבח במכירות דירת מגורים מזכה, איננו במהותו אלא סוג של פטור ממס, אשר בא כדי להקל על תא משפחתי המעוניין להעתיק את מקום מגוריו. לא זו בלבד, כי פטור זה הינו "אישי" מעצם מהותו, אלא שהינו במידת מה "מעין סובסידיה" שמעניקה המדינה לתא משפחתי העומד בתנאי סטטוס מסויימים וזאת מטעמים שבסיסם סוציאלי וקשור במדיניות חברתית כלכלית".

 

וכן בע"א 3489/99 מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נ' עברי, פ"ד נז(5), 589 (פסקה 9):

 

"על ההיגיון שבהענקת הפטור לתא המשפחתי ניתן ללמוד מן האמור בהצעת החוק בעמ' 143: "הגישה החדשה המוצעת מבוססת על העיקרון שדירת המגורים של המשפחה, המשמשת למגורי הקבע שלה, היא נכס פרטי לשימושם האישי של בעליה ולא נכס השקעה, ומשום כך אין להטיל מס במכירתה...". תכופות מופנית התמורה, המתקבלת ממכירת דירת המגורים, לרכישתה של דירת מגורים חלופית. תכופות, באה רכישת דירת המגורים החדשה למלא אחר צרכי המשפחה להיטיב את תנאי הדיור שלה...".

 

  1. במהלך השנים האחרונות חל כרסום בקביעה כי זכותו האישית של מוכר הדירה הינה זכות מוחלטת והושמעו דעות שונות לפיהן בנסיבות מסוימות וחריגות יש מקום להכיר בזכות זו כזכות יחסית ועל כן לסייגה. כך, ניתן יהיה לאפשר לכונס נכסים לעשות שימוש בזכות לקבלת הפטור חלף החייב ובהעדר הסכמתו. נסיבות כאמור לעיל יחולו לדוג' כאשר חייב עושה שימוש לרעה בזכות ונוהג בחוסר תום לב.

 

דוגמא לכך ניתן לראות בפ"ד שניתן במסגרת ע"א 3553/00 אלוני נ' דוד טל, פ"ד נז(3), 577 במסגרתו הובאה דעת המיעוט של כב' השופט ברק אשר אבחן בין הפאן האישי של זכות אישית והפאן הכלכלי של זכות זו לצורכי גביית חוב. 

 

בהמשך הובעה ביקורת על הדין המצוי על ידי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 9025/03 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' עו"ד אלברט בן פורת, פ"ד נט(3) 919 כהאי לישנא (סעיף י):

 

"...מכל מקום, השאלה המשפטית אינה הפן ה"אישי" של הדירה – לכל דירת מגורים פן אישי - אך היא לא מנעה את משכון הדירה לעת צורך. ובאשר לפטור, סבור הייתי שיש לראותו ככל מכלול הזכויות הקשורות בדירה, אך ככל הנראה אין זה מצב הדין דהאידנא. מטבע הדברים, אם הדין אינו מאפשר מתן הפטור לבנק ומותירו לשיקול דעת החייב, ייצא החייב נשכר, ונותר סימן שאלה האם כך ראוי...".

 

בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ במסגרת תמ"ש 44750/08 עו"ד יחיאל וינברג כונס נכסים ואח' נ' ש.ה. (פורסם ב"נבו", 13.12.09) קבע בית המשפט לענייני משפחה כי בנסיבות של חייב אשר התנער מחובתו לזון את אשתו וילדיו וצבר חוב מזונות משמעותי יש מקום להכיר בזכות האישית כיחסית.

 

חיזוק לכך מצאתי בפסק הדין אשר ניתן במסגרת רע"א 6012/14, גבריאל כדורי נ' בנק המזרחי טפחות (פורסם ב"נבו", 30.4.15) במסגרתו קבע בית המשפט העליון (פסקה 3):

 

"אמנם, הזכות למימוש פטור ממס שבח היא זכות אישית-קניינית, ואולם במקרה דנא נראה כי זכות זו בפועל אינה אלא סוג של זכות תיאורטית בידי המבקש...הזכות הקניינית אמנם ראויה להגנה, אך זאת כל עוד אין נעשה בה שימוש שלא בתום לב".

 

  1. בנסיבות המקרה שלפני ומעיון בתיק עולה כי החייב הפגין אדישות להליכים, צבר חוב מזונות גבוה, לא שיתף פעולה עם ההליך ולא פעל לשם הקטנת הנזק שנגרם לזוכה וילדיה בהעדר תשלום המזונות. כל מאמציו של כונס הנכסים לשיתוף פעולה מצד החייב עלו בתוהו. לא למותר לציין אף בהקשר זה כי כנגד החייב מתנהל תיק מזונות על ידי המל"ל כנזכר לעיל.

 

בשים לב לכל האמור לעיל בדבר התנהלות החייב ולכך כי אי קבלת הפטור תפחית מהתמורה שתועבר לזוכה בתיק שלפני ולזוכה בתיק המזונות הנוסף סך של 169,259 ₪ ולאור העובדה כי בשלב זה לא הוכח כי לחייב תעמוד האפשרות לעשות שימוש בפטור זה בתקופה הקרובה הרי שבאיזון הראוי בין זכותו האישית של החייב לקבלת הפטור ממס שבח ובין זכות הזוכה לפירעון חוב המזונות סבורני כי יש לבכר את זכות הזוכה ולקבוע כי המקרה שלפני מצדיק קביעה כי זכותו של החייב לפטור ממס שבח הינה זכות יחסית אשר תיסוג בפני זכות הזוכה לפירעון חוב המזונות.

 

  1. זאת ואף יותר – נראה כי המחוקק גופא התווה בפני את הדרך לקביעה הנ"ל. מעיון בהוראות חוק ההוצאה לפועל עולה כי ניתן לשלול חירותו של חייב מזונות ככל שסבור הרשם כי עסקינן בסרבן ולהורות על צו מאסר. ברי, כי שלילת חירותו וחופש התנועה של החייב מהווה פגיעה קשה בזכותו האישית לחירות התנועה. היש זכות אישית יותר מחירותו וחופש התנועה של חייב? חרף האמור, המחוקק ביכר והעדיף את זכות הזוכה בתיק המזונות ואיפשר להורות על שלילת חירות החייב והגבלת תנועתו.

 

נראה כי המחוקק ערך איזון חוקתי בין כתלי הוראות חוק ההוצל"פ וקבע כי חירותו האישית של החייב  - אשר הינה זכות אישית ראשונה במעלה המתייחסת לגופו של אדם – תיסוג בפני חובו הכספי של החייב לזוכה ככל שעסקינן בגביית מזונות. מכאן נלמד מכוח קל וחומר כי הזכות לפטור ממס שבח אשר הינה זכות אישית כלכלית פיננסית של החייב ודאי וודאי תיסוג בפני זכות הזוכה למזונותיה.

 

  1. בנוסף, נראה כי מסקנתי לעיל מתחייבת אף נוכח הרציונל והתכלית של הזכות לפטור ממס שבח. ראינו לעיל כי מטרתו של הפטור הינו חיזוק התא המשפחתי, סיוע לו בשיפור תנאי מחייתו ועידוד צמיחתו והתפתחותו. סירובו של חייב מזונות לעשות שימוש בפטור יגרום להקטנת חוב המזונות הנפרע ויחטיא מיניה וביה את מטרת מתן הפטור לכתחילה שכן יגרום להכבדה וקושי בהתנהלות התא המשפחתי של הזוכה והילדים הזכאים למזונות בסכום המקסימלי.

 

ובמה דברים אמורים? -  מטרתו של כונס הנכסים בבקשתו לעשות שימוש בפטור הינה להגדיל את תמורת המכר המועברת לידי הזוכה ולפרוע חוב מזונות בסכום גבוה ככל שניתן. אם נמנע מהכונס את השימוש בפטור (בהעדר הסכמת החייב) הרי שנתח נכבד מהתמורה ישולם לרשויות מס השבח ויוותר פחות כסף לצורך פירעון חוב המזונות אשר הוא הוא דמי מחייתם וקיומם של הזוכה וילדיה והוא המאפשר לזוכה החזקת התא המשפחתי ברובד הבסיסי ביותר.

 

יוצא איפוא כי ככל שנאמץ גישה דווקנית ונדרוש את הסכמתו הפוזיטיבית של החייב הסרבן לשימוש בפטור ממס שבח הרי שנחטיא איפוא את מטרתו של המחוקק במתן הפטור לכתחילה ולתוצאה זו וודאי שאף המחוקק לא ייחל.

 

יש לזכור כי תכליתו של הליך כינוס הנכסים הינה להשיא את מירב התמורה לזוכה כדי להיפרע את החוב המקסימלי. התנהלותו של צד להליך המקשה על הגשמתה של תכלית זו הינה התנהלות חסרת תום לב שאין לקבלה ואין לתת לה יד ואף עובדה זו לא נעלמה מעיני עת פסקתי כאמור.

 

סוף דבר, אני מקבלת את בקשת הכונס.

 

 

 

 

 

 

ניתנה היום,  ______________.

_____________________

             מירב גולדנר,

        רשם ההוצאה-לפועל

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ