תיק ********

בהמשך להחלטה מיום 22.12.16  - במסגרתה נפסק שכ"ט הכונס בשיעור 7% מתמורת המכר,  בצירוף מע"מ , נוסף על שכר טרחה א' הפסוק בתיק - ולאחר החלטה מתקנת מיום 1.1.17 - בה  נקבע כי חישוב שכ"ט הכונס בשיעור 7% מתמורת המכר נטו מהווה בצירוף מע"מ סך 128,992.5 ₪ -  עתר הכונס לתשלום "הפרשי שכ"ט" שלטעמו הוא זכאי להם, בסך 40,845 ₪. הסך המבוקש ע"י הכונס כולל סך 21,928.72 ₪ שהם  7% מהמע"מ על התמורה (שלא נכלל בחישוב כפי החלטה קודמת), ו-18,916.38 ש"ח שהם  הפרש שכ"ט א' הפסוק בתיק, שליום 14.1.2004 עמד על 5,121.87 ₪ ובשערוך לערכו הריאלי,  18,916.38 ₪.

בתמצית טען הכונס כי שכר טרחת כונס יש לחשב במכפלת האחוזים בתמורת המכר לרבות רכיב המע"מ, קרי 1,842,750 ₪ ולא 1,575,000 ₪.

כללית סבור הכונס כי המע"מ הינו חלק אינטגרלי מתמורת המכר, ובעובדה ששימש לתשלום מס בדין קדימה אינו משנה זאת.

לטענת הכונס הוא האחראי לגביית מלוא תמורת המכר, ולשימוש בכספים לצורך תשלום המיסים וסילוק החובות לנושים כפי סדר הקדימויות הקבוע בדין.

ערך הנכס כולל את כל המיסים בגינו וכך גם נעשה לעניין חישוב מס שבח; כך גם נדרש הכונס להעביר לתיק ההוצל"פ את מלוא התמורה שקיבל עבור הנכס, הכוללת גם את הסכום ששימש לתשלום המע"מ.

לעומת זאת טוענת החייבת בין היתר כי  רכיב המע"מ אינו חלק מתמורת המכר שכן הוא מועבר ישירות לרשות המיסים ואין בו כדי להעשיר את קופת הכינוס, ואילו היו המגרשים נמכרים עצמאית על ידה , הייתה דורשת שהקונה יוציא חשבונית עצמית כך שרכיב המע"מ לא היה כלל משולם לה.

החייבת מפנה לרע"א (מחוזי ת"א) 33302-07-11, עו"ד ראובן יהושע נ' שרה חריש ואח' , במסגרתו נפסק כי רכיב המע"מ לא נכלל בשווי המקרקעין ממנו נגזר שכ"ט כונס הנכסים לפי תקנות ההוצאה לפועל, וזאת גם בהיקש מסעיף 9(א) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981.

החייבת גם מתנגדת לפסיקת שכ"ט א' לכונס וטוענת כי אין לאשרו עד לבירור תביעת החוב של הזוכה במסגרת תיק הפש"ר של החייבת בפני ביהמ"ש המחוזי הנכ' של פש"ר.

הכרעה והוראות

1. מצאתי שלא לזמן דיון לפני. אין מדובר במחלוקת עובדתית. לא רק שבמקרה דנא לא מצאתי צורך בכך ור' להלן, כידוע אף אין חובה כזו ואין זו "דרך המלך" הנוהגת בהוצאה לפועל. ראה: רע"צ [חי'] 6044-12-14 מסעוד דקה נ. בלו [10.3.15], רע"צ [ת"א] 11169-07-14 ליעד גורדון נ. עליזה בן יצחק ואח' [1.10.14] , רע"צ [מחוזי ת"א] 53342-12-13 לאה נגר ואח' נ. בנק הפועלים בע"מ – משכן [11.2.14] ועוד.
2. עיינתי בטיעוני כונס הנכסים והחייבת ולא מצאתי לשנות את ההחלטות הקודמות בתיק במסגרתן פסקתי את שכ"ט הכונס. בהחלטות לעיל נקבע כי תמורת המכר המשמשת לחישוב שכ"ט הכונס בשיעור 7% אינה כוללת את רכיב המע"מ, וכי שכ"ט הכונס יכלול בנוסף גם את שכ"ט א' הפסוק בתיק. ההחלטות לפסיקת שכ"ט הכונס ניתנו בהתחשב בכל השיקולים ובטיעונים שנטענו ע"י החייבת והכונס, כמפורט בהחלטה מיום 22.12.16.
3. ככלל איני מכהנת כערכאת ערעור על החלטותיי; דרך המלך, הדרך החוקית להשיג על החלטות רשם ההוצל"פ קבועה בדין (סעיף 80 לחוק ההוצל"פ ותקנות 119 ו-120 לתקנות ההוצל"פ) ויש ללכת בה. לא מצאתי שמתקיימת בבקשות הכונס והחייבת דנן עילה ל"עיון חוזר" לגבי ההחלטות הקודמות. אין המדובר בטעות טכנית גרידא ולא מצאתי קיומן של נסיבות חדשות. ודאי שלא מדובר במקרה "נדיר", שיש לאפשר עיון חוזר תחת דרך המלך של בקשת רשות ערעור/ערעור.

הצדדים מופנים לפסיקה בנושא זה כגון עש"א [חי"] 41602-12-11 אהוד שגיא נ.  עירית חיפה העוסק בעילות לקיום עיון חוזר, שייעשה במקרים נדירים, כשבהחלטה נפלה טעות טכנית או קיום נסיבות חדשות שנולדו לאחר ההחלטה הקודמת [ע"א [עליון] 3537/03 זאב בר בע"מ נ. מנהל מס ערך מוסף, ע"א [עליון] 3604/02 אוקו נ. שמי]. ר' גם מהעת האחרונה רע"צ [חי"] 13726-04-14 אריאל הראל נבון נ. בנק  הפועלים בע"מ, מיום 7.4.14.

3. למעלה מהצורך ולגוף העניין, לטעמי יש לגזור את שכר טרחת הכונס מהתמורה נטו ללא רכיב המע"מ. לטעמי אכן, כפי הרציונל שבבסיס תקנה 9 (א) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם, ובדרך היקש, אין ללמוד מהעדר הוראה ספציפית בנושא חסר אלא זו לאקונה בלבד ולכן ניתן להיעזר בתקנות אלו לעניין שכר טרחת כונס בהוצאה לפועל. רוצה לומר, שתיקת מחוקק המשנה במקרה של הוצאה לפועל אין משמעה כי התכוון ליצור הסדר שלילי או מנוגד. ללאקונה לעיל יש ליצוק דרך היקש את תוכן התקנות לעיל.

בפס"ד רע"א (מחוזי ת"א) 33302-07-11, עו"ד ראובן יהושע נ' שרה חריש ואח'   (פורסם בנבו, 27.10.11  )  , נקבע בין היתר כך: ..."בצדק ציין ב"כ משיבה 2, כי שכר הטרחה של כונסי הנכסים צריך להיגזר משווי המקרקעין ללא מע"מ, שכן כאמור, שכר הטרחה נגזר משווי המקרקעין שלשם פירוקם הוא מונה, ופשיטא כי רכיב המע"מ אינו בכלל שווים של המקרקעין. למסקנה זו גם ניתן להגיע על דרך ההיקש מהוראת תקנה 9 (א( לתקנות החברות, (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)  התשמ"א-1981 הקובעת כי "שכר הטרחה יחושב מהתקבול בלא מס ערך מוסף". אכן, הוראה דומה לא נמצאת במסגרת תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), תשס"ב-2002, אך תקנות אלו הותקנו בהתאם לסעיף 81ב1(ד) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 והן עוסקות בשכר טרחה בגין מכירת דירת מגורים, "מכירה שמעצם טבעה אינה מחויבת בתשלום מע"מ."

לטעמי אותו רציונל צריך לחול במכר כל נכס שהוא ע"י כונס נכסים, בהוצאה לפועל. מס ערך מוסף מגולגל מעוסק לעוסק, הכונס מקזז ממנו הוצאות שחויבו במע"מ לרבות שכר טרחתו או לפחות זכאי לכך לפי חוק מס ערך מוסף . לטעמי לצרכי שכר טרחה יש להתייחס לערך הנכס נטו בלי קשר לזהות החייב ותכונותיו [אדם פרטי או חברה וכל כיו"ב].