תורג'מן נ' ואש

פסק דין

1.בין התובעת לנתבעת התקיימו יחסי עבודה החל מיום 15.11.09. ביום 25.3.10 נתגלעה בין הצדדים מחלוקת, האם עזיבתה של התובעת את מקום העבודה באותו יום היא בגדר התפטרות או פיטורין, וכפועל יוצא מכך המועד הקובע לעניין סיום יחסי העבודה, והתשלומים הנגזרים ממועד זה.

פתח דבר

2.התובעת הועסקה במשרד עורכי הדין של הנתבעת בתפקיד מזכירה משפטית ומנהלת חשבונות.

3.התובעת אישה חרדית, אם לארבעה ילדים קטנים. התובעת אקדמאית מתחום מדעי המחשב, וכפי שמעידה הנתבעת בעלת כישורים רבים ויכולות ברוכות.

4.הנתבעת היא עורכת דין, בעלת משרד עורכי דין.

5.התובעת הגיעה לנתבעת באמצעות שירות התעסוקה. לאחר פרק זמן של כחודשיים וחצי החליטה הנתבעת כי ברצונה להעסיק את התובעת באופן קבוע. בין הצדדים נחתם הסכם העסקה ביום 9.2.10 (נספח ה2 לתצהיר הנתבעת) (להלן: "ההסכם").

נקדים ונציין כי במסגרת הסכם זה היטיבה הנתבעת לא רק את שכרה של התובעת, אלא את כלל תנאי העסקתה, ובכלל זאת הותר לתובעת ליטול ימי חופשה רבים במהלך השנה אשר מרביתם קשורים ונובעים מאמונתה. מדובר בעיקר בערבי חג, וימי חול המועד של החגים פסח וסוכות.

6.הארוע שהוביל לסיום יחסי העבודה החל בבקשה של התובעת ליום חופש ביום 25.3.10, סמוך לערב חג הפסח, לצורך ניקיונות לקראת החג.

למען הבהירות נציין כי בשנה שבנדון ערב חג הפסח חל בתאריך 29.3.10, יום שני בשבוע.

הנתבעת אישרה לתובעת להיעדר מהעבודה בערב החג ובכל ימי חול המועד. לבקשת התובעת אישרה הנתבעת לתובעת יום חופש נוסף ביום ראשון 28.3.10. למותר לציין, כי בסוף השבוע 26-27/3 לא עבדה התובעת. והמועד בו עסקינן הינו יום חמישי 25.3.10, טרם יציאתה של התובעת לחופשה רצופה בת 11 יום.

הנתבעת סרבה משיקוליה לאשר את יום החופשה הנוסף המבוקש. התובעת הגיעה למשרד בשעה 8:00 בבוקר יום 25.3.10, אולם הודיעה לנתבעת כי תוכל להישאר רק עד השעה 10:00, זאת בניגוד להוראות הנתבעת.

בשעה 10:00 עזבה התובעת את מקום העבודה.

בו ביום שלחה הנתבעת לתובעת הודעת דואר אלקטרוני לפיה התנהגותה משמעה התפטרות מעבודתה.

התובעת לא שבה למשרד עד לאחר חופשת הפסח, ביום 6.4.10. לדברי התובעת רק עם שובה למשרד גילתה כי הוחלפה בעובדת חדשה.

שורש המחלוקת נטוע כאמור בשאלה האם התנהלות התובעת ביום 25.3.10 היא בגדר התפטרות מעבודתה, והאם יש לראות במועד זה את סיום יחסי העבודה, או האם פוטרה למעשה על ידי הנתבעת, ובאיזה מועד.

טענות הצדדים

7.התובעת טוענת כי יש לראות במועד שובה לעבודה כמועד פיטוריה על ידי הנתבעת.

לדברי התובעת, תשובת הנתבעת לגבי יום החופש הנוסף שביקשה היתה כעוסה, אך לא חד משמעית. התובעת טוענת כי הנתבעת שבה ואמרה לה שהיא "תחשוב על זה", אולם לא החזירה לה תשובה לכאן או לכאן. התובעת טוענת כי בנסיבות שנוצרו, עקב היותה אישה חרדית, לא היתה לה כל ברירה אלא לשוב לביתה ,שכן לא הצליחה לסיים את הכשרת ביתה לחג. התובעת הבהירה כי מדובר במצווה חשובה, אשר אי קיומה היה מונע ממנה וממשפחתה לשהות בביתם במהלך החג.

התובעת הוסיפה וטענה כי כתובת הדואר האלקטרוני שלה משמשת אותה רק לצרכי עבודה, ובהיותה אישה חרדית אין בביתה חיבור לאינטרנט. על כן טוענת התובעת כי לא ראתה את הודעת הדואר האלקטרוני המתייחסת לסיום יחסי העבודה לפני תום חופשת החג, ולפני שובה למשרד בבוקר יום 6.4.10.