אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תובענה לפי סעיף 15 לחוק אמנת האג - דחייה במעמד צד אחד

תובענה לפי סעיף 15 לחוק אמנת האג - דחייה במעמד צד אחד

תאריך פרסום : 20/12/2015 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה אשדוד
47947-11-15
30/11/2015
בפני השופטת:
עפרה גיא

- נגד -
תובע:
ס.מ.
עו"ד גיל שחף
נתבעת:
ע.מ.
החלטה
 

 

  1. לפניי תובענה שהוגדרה בכותרתה, תובענה מכח סעיף 15 לאמנה הבין לאומית בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים (להלן: "אמנת האג") במעמד צד אחד.

 

  1. רקע וטענות התובע

            התובע יהודי אזרח מדינת ישראל והנתבעת, יהודיה, ילידת צרפת, אזרחית המדינה ואזרחית צרפת.

 

  1. הצדדים נשאו כדמו"י ביום 2/6/2008 ומנישואיהם נולדה הקטינה מ, ילידת 28/2/2009.

 

  1. לטענת התובע, הנתבעת התחנכה וגדלה בצרפת ועלתה ארצה בגפה, למדה באולפן ועבדה בעבודות מזדמנות.

 

  1. לאחר שנישואי הצדדים עלו על שרטון, הם נהלו מספר הליכים בבית משפט זה כאשר הנתבעת הגישה תביעות למזונות, מדור ומשמורת.

 

  1. בסופו של יום אושר ביום 5/1/2014 הסכם גירושין שנערך ונחתם בין הצדדים ביום 29/12/2013 במסגרתו נקבעה המשמורת על הקטינה לנתבעת והוסכם על קיומם של הסדרי ראייה בין הנתבע לקטינה.

 

 

  1. לטענת התובע , הנתבעת אינה אדם נורמטיבי, מעולם לא עסקה בעבודה רצינית, נסתה להקים מספר עסקים שכשלו, החליפה מקומות עבודה רבים בארץ. הפסיקה לתפקד לאחר הלידה, לא תפקדה כאשה וכאם ולמעשה התובע הוא זה שהקדיש כל זמנו ומרצו למען גידול הילדה ושימש כאב ואם לקטינה במשרה מלאה.

 

  1. בנוסף, טען תובע כי הנתבעת תארה בפניו שטרם היכרות הצדדים צרכה סמים. כך גם טען שהצדדים והקטינה נושאים את נגיף ה- H.I.V.

 

  1. לטענת התובע מדובר בבתו היחידה, בבת עינו, אשר הוא טיפל בה תקופה ארוכה כאשר הנתבעת לא יכלה לעשות כן.

 

  1. לטענתו, מעט לפני החופש הגדול הנתבעת רשמה הקטינה לבית ספר במקום מגוריהם והוא רכש ציוד לקטינה. לגרסתו, במהלך חודש יולי האחרון ניסה ליצור קשר עם הקטינה ולא הצליח לאתרה ובדיעבד, התברר לו כי בסמוך ליום 26/7/2015, חטפה הנתבעת את הקטינה לצרפת.

 

  1. משכך, נטען כי ניסה תחילה לשמור על קשר הקטינה באמצעות הנתבעת ולהבין מתי תשוב ארצה כאשר כל פעם קיבל תשובה אחרת.

 

  1. ביום 30/7/2015 הגיש תלונה במשטרת ישראל על חטיפת הקטינה.

 

  1. לשיטתו, במהלך כל התקופה עשה נסיונות לשכנע הנתבעת לשוב עם הקטינה ארצה ואף הציע שיכסה חובותיה הכספיים אך לא נענה וכעת כשהוא משוחח עם הקטינה אחת למספר שבועות ומתקשה לנהל עימה שיחה בעברית, שכן כל סביבתה דוברת צרפתית, הוא מצוי בחרדה מתמדת לגורלה.

 

  1. משכך, עתר כאמור למתן החלטה בבקשה להמצאת אישור לפי סעיף 15 לאמנה וביקש כי בית המשפט יתן חוות דעת אשר תשמש אותו בדיון במדינה אליה נחטפה הקטינה.

 

  1. התובע הוסיף וטען כי יש להכריע בבקשה במעמד צד אחד, שכן אינו יודע את כתובתה המדויקת של הנתבעת, מאחר והיא מסרבת להמציא לו פרטים אלו. כך גם טען שאין לעכב מתן ההחלטה עד לאיתורה הפיזי דבר שיביא להימשכות ההליך שלא לצורך.

 

  1. משכך עתר כי בית משפט יקבע שמקום מגוריה הטבעי של הקטינה הינו במדינת ישראל, הרחקתה מישראל נוגדת את זכויותיו על פי החוק הישראלי ונעשתה שלא כדין על פי סעיף 3 לאמנה וליתן היתר המצאה מחוץ לתחום.

 

  1. כהערה מקדימה אוסיף שטרם קיומו של דיון במעמד צד אחד התבקשה עמדת הרשות המרכזית בישראל בהתאם לאמנת האג.

 

            בתגובתה הבהירה הרשות כי אינה צד להליך, אלא מביעה עמדתה במקרים עקרוניים ויוצאים מן הכלל.

 

            כך ציינה שבדרך כלל לא נעשית פניה לבית משפט בישראל, אלא לרשות המרכזית שיכולה לנקוט בצעדים אופרטיביים מול הרשות המרכזית של המדינה בה נמצאים הילדים וצפויה להיות מוגשת תביעה לפי אמנת האג ובה יתנהל ההליך המקומי על פי האמנה.

 

  1. לגופו של הליך, מצאה הרשות להפנות בית משפט לבע"מ 1930/14 (פורסם ביום 6/5/2014) שם נדרש בית משפט עליון למצב בו בית המשפט נדרש ליתן החלטה לפי סעיף 15 לתוספת לחוק לאמנה (להלן סעיף 15).

 

            כן ציינה שביום 27/10/2015 התקבלה במשרדיה פנייה מטעם התובע לקבלת מידע על פי החוק בהתאם לאמנה, אשר נענתה בו ביום ונכון להיום טרם קבלה המסמכים הדרושים מהתובע לצורך הגשת בקשה מתאימה על פי הוראות האמנה.

 

            בנוסף, הוסיפה שלמיטב ידיעתה, טרם הוגשה תובענה כאמור.

 

  1. הבקשה הוגשה ביום 22/11/2015. דיון במעמד התובע ובא כוחו התקיים היום ולאחר שחזרו התובע ובא כוחו על טענותיו, להלן החלטתי:
  2. דיון

            התביעה הוגשה בהתאם להוראות סעיף 15 אשר מפאת חשיבותו יובא להלן:

"הרשויות השיפוטיות או המינהליות של מדינה מתקשרת רשאיות לפני הוצאת צו להחזרת הילד, לדרוש שהמבקש ישיג מרשויות המדינה שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל של הילד, החלטה או קביעה אחרת שהרחקתו או אי החזרתו נעשתה שלא כדין כמשמעותן בסעיף 3 לאמנה, במידה שניתן להשיג החלטה או קביעה כאמור באותה מדינה. הרשויות המרכזיות של המדינות המקשרות יסייעו עד כמה שאפשר למבקשים להשיג החלטה או קביעה כאמור".

 

הפרקטיקה שנקבעה בסעיף 15 נועדה למצב בו המדינה המתקשרת, בה מתנהל ההליך בעניינו של הילד, פונה לרשויות המדינה בה נמצא מקום מגוריו הרגיל של הילד וזאת על מנת להבהיר את הדין המקומי הרלוונטי לצורך הכרעה בתובענה.

 

לעניין זה נקבע בבע"מ1930/14 פלונית נ' פלוני מפי כבוד השופט הנדל כי:

"בראייה של סעיף 15 לאמנה, משמשות רשויות מדינת מקום המגורים הרגיל של הילד כבית משפט מסייע ונלווה לבית המשפט בו מתנהל ההליך העיקרי".

 

עם זאת, כבוד השופט הנדל הוסיף וציין כי ניתן לפרש את סעיף 15 לאורו של סעיף 29 לאמנה  ומשכך, ניתן להסיק כי מבחינה פורמלית יכול כל אדם להגיש בקשה לפי סעיף 15 לאמנה ולדרוש שמדינה נוספת תחווה דעתה באשר לשאלה באם בוצעה חטיפה.

 

על אף האמור לעיל, קבע כבוד השופט הנדל, כי מבחינה מעשית "הכרעתה של המדינה בפניה מתנהל התיק העיקרי תהא עדיפה".

 

  1. כך גם הוסיף וקבע מספר נימוקים המבססים המקנה שאין לדון לגופה של כל בקשה לפי סעיף 15 לאמנה ומדובר בהפעלה ראויה של שיקול דעת משפטי ולהלן נימוקיו:

            א.         קיים חשש שייפרץ סכר ובקשות מסוג זה תוגשנה באופן תדיר ואוטומטי.

            ב.         אין הצדקה להחלטה כזו על ידי מדינה נוספת והעניין עלול להתפרש כפגיעה בלתי     

                        הולמת בריבונות המדינה בה מתנהל ההליך העיקרי.

ג.          עצם קיומם של הליכים מקבילים עומד בניגוד לתכלית האמנה, שכן המדינה בה  מתנהל ההליך העיקרי היא הגורם שאמור לדון בסוגית מקום המגורים של הקטין.

ד.         המנגנון של סעיף 15 נועד למקרים בהם המדינה בפניה מתנהל ההליך לפי אמנת האג חפצה ביעוץ מהמדינה האחרת בדבר עמדתה המשפטית לפי סעיף 3 על פי הדין הפנימי שלה.

 

  1. משכך נקבע כי:

"על בית משפט להפעיל את  שיקול דעתו ולבחון האם הבקשה מסייעת להליך העיקרי

ומקדמת אותו, או שמא מהווה היא אך כלי בידי ההורה המבקש לנהל שני הליכים במקביל

בסוגיית מקום המגורים הרגיל של הילד. או אז אין בבקשה זו אלא כדי לגרום לסרבול מיותר

של ההליך באופן הפוגע בתכלית האמנה ככלל ובסעיף 15 לחוק האמנה בפרט. דיון אוטומטי

לגופו של עניין בכל בקשה, תוך הידרשות לבחינת מקום המגורים הרגיל של הילד ועמידה

על הדינים הרלוונטים לסוגייה, אינו מתיישב עם תכליות האמנה..." (עמודים 10-11).

 

הנה כי כן, מתברר  על בית המשפט לבחון היטב האם מהי מטרת הבקשה והאם נועדה לקדם

ההליך או שמא מדובר בסרבולו, נוכח קיומם של הליכים כפולים.

 

  1. בעניין הנדון הפנה בא כח המבקש לפסיקה ישנה של כבוד השופט וייצמן מיום 23/12/2009 בשבתו כבית משפט לענייני משפחה כאשר לא נדרש לפסק הדין לעיל, אליו הפנתה הרשות ומשכך, ספק באם יש בפסיקה זו בכדי לסייע לתובע.

 

  1. בנוסף, במעמד הדיון וכאשר נדרש לפסיקה לעיל, טען ב"כ התובע כי יש לאבחן המקרה הנדון מפסק דינו של כבוד השופט הנדל, שכן במקרה שלפניי טרם החלו הליכים במדינה המתקשרת ומשכך, אין חשש לפגיעה בריבונותה.

 

  1. לעניין זה קבע כבוד השופט דנציגר באותו בע"מ (1930/14) כי:

"סבורני שעל בית המשפט לענייני משפחה לבחון בזהירות רבה בקשות לפי סעיף 15 לחוק האמנה שמוגשות על ידי ההורה שטוען להרחקה או אי החזרה שלא כדין מבלי שהייתה דרישה של הרשות המרכזית במדינת החוץ אליה הורחק הילד (הדגשה שלי- ע.ג) אעיר בנקודה זו כי לטעמי לשונו של סעיף 15 לחוק האמנה כלל אינה מאפשרת הגשת בקשה שכזו...יש לטעמי מקום ללקביעת מעין- חזקה של שכל ישר שניתנת לסתירה, לפיה בקשה לפי סעיף 15 לחוק האמנה שהוגשה על ידי הורה מבלי שהיתה דרישה של הרשות המרכזית במדינת החוץ הינה בקשה שעל בתי המשפט לענייני משפחה להיזהר בה ולשקול היטב אם להיעתר לה". (שם עמודים 18-19).

 

  1. לאור האמור לעיל, עולה כי על בית המשפט לנקוט בזהירות רבה מקום בו לא מתקיים הליך בבית המשפט במדינה המתקשרת ובוודאי שאין בעובדה זו בכדי לסייע לתובע עת ביקש לאבחן המקרה שלפני מנסיבות פסק הדין שם התקיימו הליכים במדינה המתקשרת.

           

  1. בנוסף, נקבע בפסיקה כי בקשה שמוגשת לפי סעיף 15 הינה בקשה דחופה, הנדונה במעמד צד אחד ואין לבחון במסגרתה בחינה מעמיקה ומקיפה של מקום מגורי הקטין.

           

כך קבע כבוד השופט הנדל בפסק הדין לעיל עת קבע כי:

"אין המטרה בסעיף 15 לחוק האמנה שבית המשפט יבחן לעומק מהו מקום המגורים של הילדה. מלאכה זו הוענקה לבית המשפט העיקרי באנגליה. במצב בו ברור כי העניין ידון שם בהליך העיקרי וזו כאמור המטרה באמנה, אין צורך בקיום בירור מקיף זה בישראל...מוטב שלא לבצע במסגת בקשה לפי סעיף 15 לחוק האמנה בדיקה מקיפה ומעמיקה כפי שדרש בית המשפט לענייני משפחה. זאת גם לנוכח התקיימותו של ההליך ללא נוכחות הקטין, האפשרות שהדיון יתקיים במעמד צד אחד, ודחיפות ההליך שממילא יתקיים בפני הגורם השיפוטי המוסמך..." (שם,  עמודים 14-15).

 

  1. מן הכלל אל פרט

במקרה שלפניי המדובר בבקשה שהוגשה על ידי התובע ללא כל פנייה או דרישה של הרשות השיפוטית או המינהלית של צרפת, המדינה אליה נטען כי הורחקה הקטינה. 

 

התובע לא פעל ולא הגיש כל הליך לאו תביעה לרשויות בצרפת. עד כה וכעולה מהודעת הרשות המרכזית בישראל, פנה התובע לראשונה פעם אחת אליה  ביום 27/10/2015, פנייה שנענתה בו ביום אך טרם המציא המסמכים הנדרשים לצורך הגשת בקשה מתאימה להחזרת ילדים חטופים לפי אמנת האג.

 

כל שעשה התובע היה להגיש בקשה לפי סעיף 15, שמתבררת כבקשה דחופה ולפיה מתקיים דיון במעמד צד אחד ומבלי שהתקיים דיון מעמיק ומבלי שהתקיימו חקירות ונשמעה עמדת הצד שכנגד. נראה כי קיומו של הליך הוגן מחייב קיומו של דיון מעמיק במעמד שני הצדדים ולא מתן החלטה מהירה שיש בה בכדי להשליך על ההליך העיקרי במעמד צד אחד.

 

  1. בנוסף, לא ברורה התועלת ממתן החלטה שכזו ונראה כי בנסיבות העניין יהיה צורך בקיומו של הליך במדינת צרפת, אשר נטען כי אליה נחטפה הקטינה.

 

אומנם במעמד הדיון טען ב"כ התובע כי יש בהחלטה כזו בכדי לסייע לתובע לשכנע את הנתבעת להשיב את הקטינה ארצה, אלא שנוכח טענת התובע כנטען בבקשה, לפיה הנתבעת אינה אדם נורמטיבי, לא שוכנעתי, כי במתן החלטה כזו, יש בכדי לסייע בכך ובמיוחד כאשר ציין כי פניותיו עד כה לנתבעת להשבת הקטינה לא נענו ואינו מוצאת כל תועלת במתן סעד הצהרתי שכזה.

 

  1. משכך, נראה כי התובע יידרש לנהל הליך במדינת צרפת ואיני מוצאת כל הצדקה לנהל הליך כפול בשתי מדינות שונות והכרעה מקבילה, שכן המדינה שאמורה לדון בסוגיית מקום מגורי הקטינה היא בית המשפט בצרפת ולא בישראל ואף מטעמים של יעילות הדיון איני מוצאת מקום ליתן החלטה במעמד צד אחד.

 

  1. בנסיבות אלו, איני מוצאת כל צורך בהכרעה כעת בעניין וככל שבית המשפט בצרפת יגיע למסקנה כי יש צורך בסיוע בית משפט זה או אז אדרש לכך.

 

  1. למעלה מן הצורך אוסיף כי התרשמתי שמדובר בשיהוי רב בהגשת הבקשה ללא הסבר סביר. כעולה מהבקשה, התובע גילה כי התובעת הוציאה הקטינה מהארץ לכל המאוחר ביום 26/7/2015. ברם, לא אצה לתובע הדרך להגיש בקשה מתאימה, שכן בקשה כאמור, הוגשה בחלוף ארבעה חודשים לערך ללא הסבר מניח הדעת.

המדובר בהליך שיש להכריע בו בדחיפות ואף האמנה מגבילה פרק זמן הימשכו לשישה שבועות בלבד  ולאור השיהוי הרב, לא התרשמתי כי מדובר בבקשה דחופה ואף מטעם זה ראוי שהמדינה המתקשרת תכריע בבקשה לפי האמנה לגופה לאחר בחינת מכלול טענות הצדדים.

 

  1. בשולי הדברים יוער כי מטרת האמנה להבטיח בין היתר זכויות משמורת וביקור על פי הדין של המדינה המתקשרת. בעניינם של הצדדים נקבע כי המשמורת על הקטינה תהא לנתבעת. משכך, ומאחר ולא התקיים דיון הוכחות לגופו, ספק באם ניתן לקבוע כי הופרו זכויות המשמורת של התובע כאמור בסעיף 3 לאמנה ואף מטעם זה ראוי לברר הטענות במעמד שני הצדדים במדינה המתקשרת.

 

  1. אשר על כן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות וכך הינני מורה.

מורה על סגירת התיק שבכותרת.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לתובע.

נוכח החלטתי מתייתרת הבקשה להמצאה מחוץ לתחום.

 

 

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ו, 30 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ