תובענה ייצוגית בנושא הסכם הבראה קיבוצי

סגן הנשיא י' אליאסוף

1. לפנינו ערעור, לאחר מתן רשות )דב"ע 3-396/97(, על החלטת בית הדין האזורי בתל
אביב מיום 27.10.1997 )תב"ע נד12-3360/; תב"ע נג3-1614/; השופט נחתומי ונציגי
הציבור קנר ו-ברפמן(, בה נתקבלה בקשת המשיבים 6 - 1 )להלן - המשיבים( להפוך את
התביעה למתן סעד הצהרתי אותה הגישו בתיק תב"ע נג3-1614/, "לתביעה ייצוגית, שתתייחס
לכ500- מעוניינים מבין העובדים שפרשו מהתעשיה האוירית ואשר ההסכם הקיבוצי המכונה
'רותם 1' - חל עליהם".

הרקע העובדתי וההליכים בבית הדין האזורי

2. ביום 5.5.1993 הוגש לבית הדין האזורי כתב תביעה )תב"ע נג3-1614/(, על ידי קבוצה
של עובדי התעשיה האוירית לישראל בע"מ, אשר פרשו מעבודתם על-פי הסכם קיבוצי מיוחד -
הסכם ההבראה שנחתם בין המערערות לבין המשיבה 7 )להלן - ההסתדרות( ביום 29.12.1992
)להלן: "הסכם רותם 1"(. התובעים ציינו בכתב התביעה, כי הם "חלק מקופח בתוך עמותת
גמלאי התעשיה האוירית אשר התאגדו בשם 'תא פורשי התע"א 1993', וזאת במסגרת העמותה
הנ"ל". התביעה הוגשה כנגד המערערות )להלן - תע"א(, כנגד ההסתדרות וכנגד מדינת
ישראל.

תע"א הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, מטעמים שונים שפורטו בבקשתה )תב"ע
נג12-2857/(. כמו כן, הגישה המדינה בקשה לסילוק על הסף של התביעה נגדה, מחוסר עילה
)תב"ע נד12-381/; תב"ע נד12-963/(.