תביעה לתשלום דמי הבטחת הכנסה

1. ביום 9.11.99 הגיש התובע תביעה כנגד החלטת הנתבע מ28.10.99-, לפיה זכאי התובע
לגימלת הבטחת הכנסה החל מ1.10.99-, כל עוד מתקיימים בו התנאים המזכים, והכל עפ"י
סעיף 14 )א( לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א1980- )להלן : "החוק"(, משהגיש תביעתו רק ביום
10.10.99.

התובע טוען כי לא קיבל גימלה לחודשים יולי-ספטמבר, מששהה במעצר בית מלא עפ"י החלטת
ביהמ"ש המחוזי בת"א שניתנה בסוף יולי, ומשמדובר במעצר בית ראשון לא ידע מהן
זכויותיו.

בדיון הגיש התובע מכתב הסבר בצירוף מסמכים וטען כי היה עצור מ19.5.99- ועד 28.7.99,
ובמעצר בית מ28.7.99-, ורק ב10.10.99- הגיע לסניף הנתבע.

לדבריו, התנאים עפי"הם אושרה תביעתו מאוקטובר, נכונים גם לחודשים יוני-ספטמבר.

2. הנתבע טען בהגנתו כי התביעה אושרה עפ"י סעיף 14 לחוק ותקנה 6 לתקנות הבטחת הכנסה
)כללי הזכאות והוראות ביצוע(, התשמ"ב1982- )להלן : "התקנות"(, ומשכך, לא ניתן לאשר
לו גימלה למועד מוקדם יותר מחודש הגשתה, קרי : אוקטובר 99'.

3. סעיף 14 )א( לחוק קובע :

"גמלה תשולם רק בעד התקופה שתחילתה ב1- לחודש שבו הוגשה למוסד לביטוח לאומי התביעה
לגימלה, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגימלה ממועד מוקדם יותר
ולתקופה שקבע".

דהיינו, החוק קבע כתנאי מחוייב כי הגימלה תשתלם לתובע רק מחודש הגשתה, אלא אם נקבע