תא"מ 57885-11-15 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' סלע ואח'

עניינה של התביעה הוא נזקי רכב התובעת 2 (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 10.2.2015 בה מעורב רכב הנתבעת 1(להלן: "רכב הנתבעת"), ובגדרה נתבעים הכספים שהתובעת 1 שילמה בגין נזקי רכב התובעת התאונה וכן דמי השתתפות עצמית וכינון בהם נשאה התובעת 2.

אין מחלוקת כי ארעה תאונה. המחלוקת נוגעת לנסיבות התאונה ולאחריות להתרחשותה, כשלכל צד גרסה משלו לגבי אופן התרחשות התאונה.

לגרסת נהגת רכב התובעת, עת שרכב התובעת הוסע ישר בנתיבו, בדרך הראשית בכביש דו סטרי עם נתיב אחד לכל כיוון במתחם חנייה בו חונים כלי רכב בניצב לנתיב הנסיעה, רכב הנתבעות שהיה בעצירה בחנייה משמאל ובניצב לנתיב נסיעת רכב התובעת יצא מהחנייה באופן פתע לנתיב נסיעת רכב התובעת ושני כלי הרכב התנגשו, לאחר שרכב התובעת בלם. מנגד, לגרסת נהגת רכב הנתבעת, רכב הנתבעת יצא מתחום החנייה בגלישה לקבלת שדה ראייה, עת שרכב התובעת הגיע בנסיעה מהירה בנתיב הנגדי ופגע ברכב הנתבעת.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

שמעתי את עדויות הנהגות המעורבות ובחנתי את הראיות, ובכלל זה את טפסי ההודעה, תמונות הנזק בכלי הרכב ותמונת זירת התאונה ומיקום התאונה כפי שסומן על ידי הנהגות בעדותן, ועל יסוד כל החומר שבפניי הגעתי לכלל דעה לחלק את האחריות בין הנהגות המעורבות באופן הבא:

נהגת רכב הנתבעות - 80%. נהגת רכב התובעת - 20%.

ראיתי לקבל את גרסת נהגת רכב התובעת לאופן התרחשות התאונה, ולהעדיפה על גרסת נהגת רכב הנתבעת. עדותה של נהגת רכב התובעת לאופן התרחשות התאונה הייתה עקבית, סדורה ומשכנעת ממנה התרשמתי ובה נתתי אמון. גרסת נהגת רכב התובעת הייתה אחידה בעדותה ובטופס ההודעה האוטנטי שמועדו מיום 15.2.2015 (חמישה ימים לאחר התאונה) והיא נתמכת בתרשים אופן התרחשות התאונה שבטופס ההודעה ובדף שצורף אליו וכן במוקדי הנזק בכלי הרכב.

מנגד לא השתכנעתי מגרסת נהגת רכב הנתבעות, שאינה נתמכת במוקדי הנזק.

רכב התובעת, על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה ניזוק בחזית צד שמאל ובתמונות הנזק נראה רכב התובעת עם סימני פגיעה בפגוש הקדמי בצד שמאל מתחת לפנס שמאלי ראשי. רכב הנתבעת, על פי עדויות הנהגות נפגע בחלק הימני קדמי, ובתמונות שהוצגו נראים סימני פגיעה בכנף קדמית ימנית מעל הגלגל. מיקום וסוג הנזק בכלי הרכב תומך בגרסת נהגת רכב התובעת לכך שרכב התובעת הוסע בנתיבו והיות התאונה בנתיב נסיעת רכב התובעת, לאחר שרכב הנתבעות חצה את הנתיב הנגדי (ולא בנתיב הנגדי כגרסת נהגת רכב התובעת). אילו התאונה התרחשה במרכז הנתיב הנגדי לנתיב נסיעת רכב התובעת, כגרסת נהגת רכב הנתבעת ובהתאם למקום שסומן על ידה כמקום בו אירעה התאונה, רכב הנתבעת היה חוסם את נתיב נסיעת רכב התובעת וסביר יותר שרכב התובעת היה ניזוק במרכז הפגוש הקדמי ולא בחלק השמאלי שלו כפי שארע וברכב הנתבעת היו נראים סימני מעיכת הפח בדופן קדמי ימני, שלא נראו.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את גרסת נהגת התובעת לאופן התרחשות התאונה ומטילה את מירב האחריות לתאונה, בשיעור שקבעתי, על נהגת רכב הנתבעת.

עם זאת לנהגת רכב התובעת, אף היא, אחריות לתאונה, בשיעור שקבעתי. לאור המסקנה אליה הגעתי לפיה התאונה ארעה בנתיב נסיעת רכב התובעת, רכב הנתבעות במועד התאונה יצא מתחום החנייה בו היה בעצירה בניצב לנתיב הנסיעה הנגדי, חצה את נתיב הנסיעה הנגדי והיה עם חלקו הקדמי בנתיב נסיעת רכב התובעת, כך שהיה על התובעת להבחין במהלך נסיעתו של רכב הנתבעת קודם שהחל להשתלב בנתיב נסיעתה. לדברי נהגת רכב התובעת בחקירתה הנגדית היא ראתה את נהגת רכב הנתבעות ברכב הנתבעת בעודו בחנייה, ראתה את רכב הנתבעת מתפרץ לנתיבה כשהיא במרחק של 2-3 מטרים והחלה לבלום תוך כדי שרכב הנתבעות יוצאת מתא החניה (עמ' 2 שו' 26-27). עדות זו של נהגת רכב התובעת אינה מסתברת עם נסיעת רכב התובעת במהירות של 20 קמ"ש, כפי שהעידה נהגת רכב התובעת, ויותר מסתברת עם המסקנה כי רכב התובעת הוסע במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך, מתחם חנייה אשר בעטיה לא עלה בידי נהגת רכב התובעת לבלום ומכאן אחריותה של נהגת רכב התובעת, בשיעור שקבעתי.

אשר לנזק, התובעות סומכות את תביעתן על חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה ולא נסתרה ועל יתר מסמכי התביעה שלא נסתרו, וכפוף לחלוקת האחריות שקבעתי אני מקבלת את התביעה.

לאור על האמור, הנתבעות, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת 1 סך של 11,393 ₪ ולתובעת 2 סך של 3,084 ₪ (בגין השתתפות עצמית, השתתפות עצמית לירידת ערך וכינון) וכל זאת בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה, וכן את אגרת המשפט ששולמה, שכר העדה מטעם התובעות כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.55%.

הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.