תא"מ 37199-01-11 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' איכבום - תעשיות כלי כסף בע"מ ואח'

לפניי תביעה לתשלום פרמיית ביטוח בגין ביטוח עסק לתקופה שבין 1.11.2009 – 31.10.2010 בסך 16,334 ₪ בקירוב.

לטענת התובעת, היא הנפיקה פוליסת ביטוח מסוג "רימון עסקים" שמספרה 0608014273909 (להלן: "הפוליסה") לנתבעת 1 (להלן: "תעשיות") על פי בקשה ואישור של הנתבע 2 (להלן: "איכבאום"), אולם דמי הביטוח לא שולמו.

תעשיות טוענת, כי מעולם לא התקשרה עם התובעת לביטוח עסק בפוליסה לתקופה האמורה, וזאת, לטענתה, לאור העובדה כי התובעת הערימה קשיים במימוש פוליסת ביטוח לשנה קודמת, וטענה אף שביום 27.7.2009 הודיעה לתובעת בכתב על ביטול ההתקשרות – קרי, לשנת הביטוח שקדמה לשנת הפוליסה נושא הליך זה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ושבתי ועיינתי בחומר שבתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

השאלה הראשונה שיש לבדוק היא, האם נערכה התקשרות בין התובעת ובין הנתבעת. לעניין זה, הביאה התובעת לעדות את מר יורם זילברמן, סוכן הביטוח שפעל מטעם התובעת אל מול הנתבעת. עדותו של מר זילברמן הייתה סדורה, קוהרנטית ולא ניכרו בה ניסיונות להגזמה, ועל כן אינני רואה סיבה שלא לייחס לה משקל ניכר.

מר זילברמן טען, כי הפוליסה נערכה, כמו הפוליסות בשנים שקדמו לה, על יסוד הוראה טלפונית של איכבאום להאריך את תוקפה של פוליסה קיימת, וללא חתימה על מסמך כתוב. יוער, כי חיזוק לעדות זו של מר זילברמן ניתן למצוא בעובדה, שהנתבעת לא חלקה על כך שערכה פוליסות ביטוח בשנים שקדמו לשנה נושא ההליך, ולא טענה כלל כי בשנים קודמות נערך מסמך בכתב.

עוד יש לציין, כי ממסמכי הפוליסה (נספח ב' לתצהיר זילברמן) עולה, כי פוליסת הביטוח כללה סעיף שעבוד לטובת בנק מזרחי טפחות בע"מ, כך שביטולה של הפוליסה לא היה רק עניין שבין התובעת ובין הנתבעת, והיה על הנתבעת ליידע או לקבל את אישורו של הבנק – דבר שלא הוכח לפניי.

הטענה היסודית שבפי הנתבעת היא, כי משקיבלה דרישות מיגון חדשות ב-22.7.2009, הודיעה ביום 27.7.2009 על ביטול הפוליסה, ועל כן אין זה סביר כי בחודש נובמבר 2009 ביקשה לשוב ולחדש פוליסה שבוטלה.

אלא שחרף העובדה שמכתב ביטול צורף לתצהירו של איכבאום כנספח ד', אין בידי הנתבעת כל אסמכתא לכך שמכתב כאמור התקבל אצל התובעת או אצל מי מטעמה – לרבות סוכן הביטוח. למעשה, מר זילברמן הכחיש הכחשה נחרצת ומלאה את קבלתה של הודעה כאמור – והנתבעת לא הביאה כל ראיה שיש בה כדי לתמוך בטענה כי המכתב נספח ד' נשלח בכלל אל התובעת.