תא"מ 36028-08-14 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' בארי ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 11,637 ₪, ותביעה שכנגד כספית ע"ס 6,866 ₪, בסדר דין מהיר, שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 27.03.2014, בין כלי רכב, מ"ר 84-085-57 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 36-516-65 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעים טוענים כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב הנתבעים, אשר בעוד רכב התובעים נוסע בכביש חד סטרי, הגיח לפתע רכב הנתבעים מצד ימין ממצב של עמידה ללא איתות ומבלי להבחין ברכב התובעים, ובכך גרם לתאונה.

3.מנגד, טוענים הנתבעים כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב התובעים אשר בעוד רכב הנתבעים עומד במרכז הכביש החד סטרי, כשהוא ממתין להתפנותה של חניה מצד שמאל, תוך איתות שמאלה, הגיח רכב התובעים מאחור ניסה לעקוף את רכב הנתבעים העומד ועל ידי כך גרם להתנגשות כלי הרכב.

4.למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

5.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

בגמר חקירת העדים, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה ולאחריהם וביקשו מבית המשפט ליתן פסק דין על פי החומר המונח לפניו.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

6.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להתקבל חלקית.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים:

6.1.גרסתו של נהג רכב הנתבעים, הייתה קוהרנטית, סדורה, התיישבה עם מוקדי הנזק בכלי הרכב, ועם תמונות מיקום הרכבים מיד לאחר התאונה, והותירה בי רושם מהימן. זאת לעומת גרסתו של נהג רכב התובעים שלא הותירה בי רושם דומה וגם הייתה מהוססת.