תא"מ 35996-06-13 בקרי נ' קונטאר

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

בבקשתו טוען המבקש כי אישורי המסירה המורים על סירובו של לחתום, הינם שקריים. המבקש לא קיבל את כתב התביעה ונודע לו אודות ההליך דנן המתנהל כנגדו רק ביום 11.05.14 מבדיקה שערך במקרה בלשכת ההוצאה לפועל. לגופו של עניין, המבקש מעלה טענה של היעדר יריבות, שכן אין לו כל קשר לרכב ו/או לתאונה בגינה הוגש כתב תביעה זה. כמו גם, המבקש אינו מחזיקו ו/או בעליו של הרכב.

בתגובתו מעלה המשיב כי גם לשיטתו של המבקש, הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 13.07.14 כ-חודש ימים לאחר המועד האחרון לכל הדעות. הבקשה הוגשה מבלי שהועלו "טעמים מיוחדים" למתן אורכה כנדרש. לעניין המסירה, כתב התביעה נשלח אל המבקש וחזר מהטעם "לא נדרש" ועל כן נמסר בשנית למבקש במסירה אישית אולם זה סרב לחתום וכך גם היה במסירת פסק הדין. לגופו של עניין, טענת המבקש כי לא יודע כיצד נרשם בתעודת הביטוח ואינו קשור כלל לרכב ו/או לתאונה הינה שקרית שכן המבקש בעצמו מסר לידי המשיב העתק של פוליסת הביטוח.

בתשובה לתגובת המשיב חוזר המבקש על טענותיו בבקשתו המקורית. ומוסיף כי יש לראות בספק ההמצאה טעם מיוחד.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מאפשרת מתן אורכה רק מ"טעמים מיוחדים שיירשמו".

במקרה דנן, המבקש הגיש בקשתו באיחור מבלי שהעלה כל טעם המצדיק איחור. המבקש טוען כי ספק המצאה כדין מהווה טעם מיוחד. יוטעם כי אין כל קשר בין המצאת כתב התביעה ו/או פסק הדין לאיחור שבהגשת הבקשה שכן המבקש איחר בהגשתה אף ביחס למועד בו נודע לו על ההליך דנן, לפי שיטתו.

אשר על כן, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, והואיל והמבקש לא העלה כל טענה לעניין האיחור אשר אינו שנוי במחלוקת, והואיל ותצהיר המבקש כתמיכה לבקשתו הינו על דרך ההפניה בלבד, אני מורה על דחיית הבקשה.

פסק הדין מיום 05.01.14 יוותר על כנו.