תא"מ 35865-05-14 אבו מוך נ' ביאדסי

1.ההכרעה בתיק זה ניתנת עתה על פי הסכמה דיונית שאליה הגיעו הצדדים. בהסכמה דיונית זו, שעליה הודיעו הצדדים לבית המשפט, סוכם כי הצדדים יטענו בכתב, הן לשאלה אם יש למחוק את התביעה, כבקשת התובעים, או לדחותה, כבקשת הנתבע, והן בשאלת ההוצאות. 

הצדדים הגישו טיעונים כתובים ואלה מונחים עתה בפני.  

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה כפי שהוגשה, להידחות.

2.התובע טען בכתב התביעה כי הוא המחזיק הבלעדי במחסנים ובשטח מרוצף, שאותם השכיר לנתבע.

הנתבע הכחיש בכתב ההגנה כי לתובע זכויות במקרקעין או כי התובע בעלים במקרקעין, וטען כי דין התביעה להידחות מחמת העדר יריבות.

הנתבע אף הגיש בקשה, לדחיית התביעה על הסף מחמת חוסר יריבות. בין היתר טען הנתבע כי התובע אינו הבעלים במקרקעין, וכי אימו של התובע היא הבעלים. עוד טען הנתבע, כי אף אם תשמע טענת התובע כי הוא בעל זכויות במקרקעין מכח היותו יורש של אביו, שעל שמו רשומים המקרקעין, הרי שלפי צו הירושה התובע הוא רק אחד היורשים וגם מהטעם הזה לא היה רשאי להגיש את התביעה לבדו, כפי שהוגשה.

3.התובע לא הגיב לבקשה. במקום תגובה הגיש התובע בקשה, לאפשר לו לתקן את התביעה ולשנות את זהות התובע לעזבון המנוח פתחי אבו מוך (אביו המנוח של התובע).

בקשה זו של התובע נדחתה (החלטה מיום 24/3/15).

4.גם לאחר דחיית בקשתו לתיקון התביעה, התובע לא הגיב לבקשת הנתבע לדחות את התביעה. במקום זאת פנה לבית המשפט בהודעה, שבה ציין כי הוא מבקש למחוק את התביעה ולטעון לעניין ההוצאות. בעקבות הודעה זו של התובע, וההחלטה שניתנה בה ביום 15.4.15, הגיעו הצדדים להסכם הדיוני שתואר לעיל.