תא"מ 35833-02-14 אבו עומר נ' בטאש ואח'

זוהי תביעה כספית בסדר דין מהיר, לפיצוי בגין נזקי רכוש, שאירעו לרכבו של התובע כתוצאה מתאונת דרכים. המחלוקת היחידה בין הצדדים נוגעת לשאלת הכיסוי הביטוחי, נוכח טענת המבטחת/הנתבעת 3, כי אין כיסוי ביטוחי בשל התליית רישיון הנהיגה של הנהג בזמן התאונה.

1. ביום 21.04.13 ארעה תאונת דרכים שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבעת 1 אשר היה נהוג בידי הנתבע 2. לנתבעת 1 הייתה פוליסת ביטוח אצל הנתבעת מס' 3 (להלן: "המבטחת"), המכסה את אחריותה כלפי צדדים שלישיים.

    

2. אין מחלוקת בין הצדדים, כי האחריות לאירוע התאונה רובצת על הנתבעים 1 ו-2. כן, אין מחלוקת, כי כתוצאה מהתאונה, נגרם לרכב התובע נזק ישיר בשיעור של 12,575 ₪.

    

3. המבטחת טענה כי אין לחייבה לשלם לתובע סכום כשלהו, שכן הכיסוי הביטוחי נשלל בשל התליית רישיון הנהיגה של הנתבע 2, על פי "שיטת הניקוד". הנתבעים טענו כי לנתבע 2 לא הודע על התליית הרישיון, ולכן הכיסוי הביטוחי תקף.

    

   דיון והכרעה

    

4. על המבטחת, המבקשת לשלול את הכיסוי הביטוחי על פי הפוליסה שהנפיקה לנתבעת 1, מוטל הנטל להוכיח כי בעת התאונה, נשלל הכיסוי הביטוחי בשל שלילת רישיון הנהיגה.

    

5. על פי הפסיקה, על מנת שיישלל הכיסוי הביטוחי מנהג אשר רישיונו נשלל שלא בפניו, יש צורך בהבאת הפסילה למודעתו של הנהג (ע"א 7602/06 עזבון חאדג'ג' ז"ל נ' מלכה (פורסם בנבו) (להלן: "עניין חאדג'ג' "), וכן ע"א 11924/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון ממו ז"ל) (להלן: "עניין ממו"), ולא די בעצם ההחלטה על פסילת הרישיון. גם המצאה כדין של הודעה כתובה בדבר פסילת הרישיון יוצרת הנחה לכאורה בדבר ידיעה על תוכנו של המסמך (עניין ממו, עמ' 4).