תא"מ 35752-12-13 ש. שלמה רכב בע"מ ואח' נ' דביר ואח'

במסגרת דיון הוכחות מהיום, הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכבים המעורבים ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, אני מורה על דחיית התביעה העיקרית וקבלת התביעה שכנגד, וזאת לנוכח מסקנתי כי התאונה אירעה כגרסת הנתבע 1.

עדותו של נהג התובעת העיקרית לפיה הוא נסע בנתיב השמאלי טרם ביצוע פניית הפרסה לא רק שאינה הגיונית, (שכן בעדותו הוא סיפר שבעת ביצוע הפרסה מהנתיב השמאלי, רכבו לא סטה כלל למסלול הימני ועל כן לא ברור הכיצד שני רכבים, עליהם נמנה רכב הנתבעים שהינו רחב דיו, יכלו להימצא בו זמנית בנתיב זה מבלי לגלוש לנתיב הימני) היא גם אינה מוזכרת כהוא זה בטופס ההודעה מטעמו עליו הוא חתום. גם גרסתו לפיה הוא ביצע פניית פרסה רחבה כפי שתיאר בפתח עדותו היום, אינה מצוינת בהודעתו הכתובה.

לשני נתונים אלו- היינו המצאות שני הרכבים במסלול השמאלי וביצוע פניית פרסה רחבה טרם התאונה, חשיבות רבה להוכחת תביעת התובעת מאחר ובלעדיהם לא ניתן ליישב המצאות רכב התובעת במסלול השמאלי ורכב התובעת שכנגד באותה מסלול בו זמנית. אי אזכורם כאמור על ידי נהג התובעת פועלת לרעתו זאת בנוסף למסקנתי כי אף באם היו מוזכרים לא ניתן היה ליישבם עם המצאות שני הרכבים בו זמנית בנתיב השמאלי בלבד (כעדות נהג התובעת) ולא גם בימני.

זאת ועוד, בעדותו היום סיפר נהג התובעת כי הוא ראה את הנתבע 1 אך ורק ברגע הפגיעה בציינו כי זה הגיע במהירות. לא ברור הכיצד ביצוע פניית פרסה שכזו לא חייבה התבוננות במראות השמאלית והעילית שברכב התובעת ובוודאי מלמד הדבר כי נהג התובעת אינו יכול להעיד אודות המצאות רכב התובעת שכנגד במסלול השמאלי שבו נטען כי נסע. בהקשר לכך אציין כי עיון בתמונת זירת האירוע התאונתי בתוכנת גוגל מלמד כי מבט במראה העלית או הצדית היה מאפשר ראייה חדה של רכב התובעת שכנגד עובר לתאונה ואף מרחוק אלא שכאמור, עדותו של נהג התובעת מלמדת כי הוא לא בחן את נתיב התנועה שמאחוריו או מצדיו לכל אורך הדרך ופרט לאיתות (שמאוזכר בלבד בהודעתו) הוא לא עשה דבר. בכך יש תימוכין לעמדת התובעת שכנגד בדבר עמדת נהגה בנוגע להמצאות רכבה של התובעת העיקרית קודם לתאונה בנתיב הימני ולא השמאלי.

מעברו השני של המתרס, עדותו של נהג התובעת שכנגד מתיישבת עם הודעתו הכתובה וזו לא נסתרה במסגרת חקירתו הנגדית. העד ציין וסיפר באותה נשימה על המצאות רכב התובעת במסלול הימני עובר לתאונה כששני הרכבים נוסעים במקביל זה לזה, וביצוע פניית פרסה של רכב התובעת העיקרית מהנתיב הימני לנתיב השמאלי שבו הוא נהג קודם לכן. יש בעדותו זו היגיון התואם את רוחבם של הרכבים המעורבים וחובת הימצאותם במסלולים נפרדים קודם לתאונה.

גם הנזקים ברכבים המעורבים תומכים בגרסה זו של נהג התובעת שכנגד. ברכב התובעת העיקרית התגלו נזקים באזור הדלת הקדמית – שמאלית, ואילו ברכב התובעת שכנגד התגלו נזקים באזור הכנף והטמבון הימניים. הדבר מלמד על סטיית פתע של רכב התובעת מהמסלול הימני לשמאלי שבו נהג רכב התובעת שכנגד. אף מבט קרוב בתמונות הנזקים ברכב התובעת שכנגד, המצביע על סמני שפשוף באזור הפגוש הימני–קדמי שמתחת לפנס של רכבה, תומך בעמדת נהגה בדבר סטיית רכב התובעת העיקרית למסלול נסיעתו מימין לשמאל וביצועה של סטייה זו בצורה מעגלית שאפשר את סמני השפשוף שמתחת לפנס הימני- קדמי של רכבה. המצאות שני הרכבים בנתיב השמאלי בלבד לפני ותוך כדי התאונה, כגרסת נהג התובעת העיקרית, היתה מצרה את טווח התנועה המעגלית של רכב התובעת העיקרית ובה בעת יש בה על כן להטיל ספק רב בגרסת נהגה בנוגע להמצאות רכב זה בנתיב השמאלי ורכב התובעת שכנגד, בימני.

בנסיבות אלו, אני מורה על דחיית התביעה העיקרית ועל קבלת התביעה שכנגד באופן שבו הנתבעת שכנגד תשלם לתובעים שכנגד את סך הנזק הישיר בגין התאונה שנתבע על ידם בסך 9,529 ₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 11.11.13 (מועד הוראת התשלום), שכ"ט עו"ד ע"ס 1,250 ₪ או 11.8%- הגובה מבניהם, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר התייצבות התובע 2 למתן עדות בסך 500 ₪. הסך של 1,697 ₪ שנתבע על ידי התובע 2 בעבור הפסד הנחת העדר תביעות, ישולם לו על ידי הנתבעת שכנגד בפרק הזמן שנועד לתשלום פסק דין זה, כפוף להצגת פוליסת הביטוח שלאחר התאונה המלמדת על ייקור הפרמיה לתשלום בסכום זה. אי המצאת אסמכתא זו תזכה את הנתבעת שכנגד בהפחתת הסכום לפיצוי לכדי סכום זה.