תא"מ 34898-11-16 בראון ואח' נ' גטהון ואח'

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעות בתאונת דרכים שאירעה ביום 13.6.16 בכביש 444.

לטענת התובעות: "... נהג הרכב הניזוק נסע כדין בנתיב השמאלי בכביש 444 והתקרב לרמזור על מנת לפנות שמאלה. הנתבעת מס' 1 נסעה בנתיב שמימין לנתיב נסיעת הרכב הניזוק, אשר אינו מאפשר פניה שמאלה. הנתבעת מס' 1, אשר ביקשה לפנות שמאלה ברמזור מהנתיב בו נסעה ואשר, כאמור, אינו מאפשר זאת, 'חתכה' בפראות ובפתאומיות שמאלה לנתיב נסיעת הרכב הניזוק ופגעה בו בחלקו הקדמי ימני".

עוד יש לציין כי על פי כתב התביעה: "לאחר התאונה הנתבעת מס' 1 הודתה באחריותה ואף חתמה על הודאה בחבות".

לטענת הנתבעות: "ביום 13.6.16 בשעה 04:45 או בסמוך לכך, עת סיים הרכב הנתבע מעבר לנתיב השמאלי עובר לפניה שמאלה והחל להאט בפני צומת מרומזר, לפתע הגיח מאחור הרכב התובע במהירות ובחוסר זהירות, לא שמר מרחק, פגע ברכב הנתבע בצדו האחורי וגרם באחריותו ובאשמתו הבלעדית לתאונה". הנתבעות ביקשו להדגיש כי "הנזק לרכב הנתבע הינו מזערי".

באשר למסמך אשר צורף לכתב התביעה ובו, לכאורה, הודיה בחבותה של הנתבעת מס' 1 לתאונה, טענו הנתבעות, בין היתר: "המסמך נכתב באופן מגמתי, לא קריא ומידת האובייקטיביות שלו מוטלת בספק רב ולכן יש לייחס לו משקל נוצה, אם בכלל. כמו כן, המסמך הינו לקוני, אינו ממצה, אינו מפרט את נסיבות האירוע ו/או מצביע על חבות הנתבעים".

מטעם התובעות העיד נהג הרכב בעת התאונה ומטעם הנתבעות העידה הנתבעת מס' 1.

טענות מקדמיות

בסיומו של הדיון ביקש ב"כ התובעות לתקן את כתב התביעה, שכן תאריך התאונה המופיע בו אינו נכון.