תא"מ 34732-06-14 פרי-טורס בע"מ נ' גמלים ג.ג. בע"מ

בפני בקשת הנתבעת להעברת התובענה אל בית המשפט במחוז דרום, מחמת חוסר סמכות מקומית לבית משפט זה לדון בתביעה.

הנתבעת הגישה ביום 24.8.14 את תגובתה לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבלה ולהעביר את הדיון בתובענה אל בית משפט השלום במחוז דרום, לו הסמכות המקומית לדון בתביעה.

תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת:    (א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.

(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט.

(ב) היו נתבעים אחדים, יכול שתוגש התובענה לכל בית משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים.

בענייננו מקום עסקה של הנתבעת הוא באילת המשתייכת למחוז דרום. עובדה זו עולה בברור מכתבי הטענות ולא נסתרה על יד התובעת בתגובתה. התובעת טוענת כי בנסיבות בהן דובר על עסקה אשר נרקמה באמצעות שיחות טלפון, התכתבויות בדואר אלקטרוני ופקסים ובהתחשב בכך כי התשלום עבור העסקה אמור היה להתקבל במשרדי התובעת בחיפה יש לקבוע כי מקום ההתקשרות, המקום שנועד לקיום ההתחייבות והמקום בו נוצרה התחייבות, הוא משותף דהיינו הן בחיפה והן באילת. התובעת לא צירפה לתביעתה כל הסכם בכתב לביסוסה טענותיה בדבר התקשרות בינה לבין הנתבעת, אלא אך צירפה חלופת תכתובות דואר אלקטרוני בין הצדדים. מכאן שבענייננו לב ליבה של המחלוקת בין הצדדים הינה השאלה האם אכן נקשרה התחייבות בין הצדדים, כך שבשלב זה לא תוכל להתבסס התובעת על הטענות הללו על מנת לקנות סמכות מקומית לבית המשפט בחיפה, וודאי לא בטרם הוכחו בפני בית המשפט העובדות לאשורן ובשים לב לעובדה כי אכן מקום עסקה של הנתבעת הינו העיר אילת.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום במחוז דרום.