תא"מ 3471-07-15 מיניס ואח' נ' ברקל ואח'

בפני בקשה להורות על מחיקת סעיפים מכתב ההגנה שכנגד.

הנתבע 2 והתובע שכנגד 2 (להלן, למען הנוחות, "הנתבע") טוען כי משפטים בסעיפים 10, 14, 16 לכתב ההגנה שכנגד ובסעיף 33 לכתב התביעה הינם מיותרים ומבישים ורומזים על היותו ועל היות אחיו גזעניים. נוסח המשפטים השנויים במחלוקת צוטט בבקשה.

התובע והנתבע שכנגד (להלן, למען הנוחות, "התובע") הגיב וטען כי אין בכתבי הטענות אלא את העובדות כהוויתן, ואין להורות על מחיקה של חלק זה או אחר מכתבי הטענות.

תקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי מתירה לבית המשפט להורות בכל עת על מחיקה או על תיקון של כל עניין בכתב טענות "שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו". בהקשר זה כבר נפסק כי לבית המשפט הדן בתובענה שיקול דעת רחב בתיקון כתבי טענות אולם עליו לעשות שימוש זהיר בסמכות למחוק חלקים מכתבי הטענות שכן אין זה מתפקידו לערוך את כתבי הטענות ומשום שמשמעותה המעשית של מחיקת סעיפים היא סילוק על הסף של חלק מן ההליך.

אשר לאופיין של הטענות המבישות נקבע כי טענה עשויה להחשב מבישה עד כי יש להורות על מחיקתה מכתב טענות מקום שבו הטענה פוגעת בכבודו של אדם שיש לו זיקה להתדיינות אך היא אינה רלבנטית להקשר בו הועלתה, וכי על בית המשפט לבחון באופן פרטני את ההקשר הספציפי בו הועלו הטענות.

ר' לעניין זה – רע"א 6060/14 תשובה נ' יוניון מוטורס בע"מ (החלטת כב' הש' חיות מיום 2.11.14) (פורסמה במאגרים) וההפניות בהחלטה זו.

הבקשה למחיקת הסעיפים מכתב ההגנה שכנגד מתייחסת לשלושה סעיפים:

1. בס' 10 נטען כי התובע הכיר את משפחת הנתבעים וכי היתה לו היכרות מעמיקה "עם כל בני המשפחה למעט התובע 2 [הנתבע] בשל אופיו המסתייג, יהירותו ושחצנותו" (ההדגשה לא במקור).

לא מצאתי כי המילים המודגשות רלבנטיות לבירור המחלוקת ושוכנעתי כי הנוסח עשוי להחשב כמביש, ומשכך מצאתי להורות על מחיקתן של מלים אלו.

2. בס' 14 נטען כי התובע ייעץ לאחיו של הנתבע לא לשכן את השוכר בנכס ללא הסכם שייערך אצל עו"ד ושהשוכר יעמיד בטוחות כנגד כניסתו לנכס, אך האח "התעלם מדבריו של [התובע] ושיכן בן מיעוטים זה".

לא מצאתי כי בנוסחו של סעיף זה יש משום שימוש בביטוי מביש, ולא מצאתי להורות על תיקונו של הסעיף.

3. בס' 16 נכתב כי התובע שוחח עם אחיו של הנתבע "אשר חש כשבר כלי בשל העובדה שהכניס דייר מהמגזר הערבי לנכס אשר היה שייך לאביו ז"ל שהיה איש צבא ובתחושותיו חש 'כבוגד' ".

לא מצאתי כי בנוסחו של סעיף זה יש משום שימוש בביטוי מביש, ולא מצאתי להורות על תיקונו של הסעיף. המדובר בתיאור תחושתו של הנתבע, להבנת התובע, ותו לא.

הבקשה התייחסה עוד לסעיף בכתב התביעה: