תא"מ 34587-12-15 ש. שלמה רכב בע"מ נ' בוחבוט ואח'

לפניי בקשת התובעת למתן פסק דין חלקי לפי מעשה בי דין, עקב הדיון שהתקיים בין הצדדים בת"ק 24603-10-15 שם ניתן פסק דין (להלן: ההליך המקביל).

הרקע והטענות

• ענייננו בתביעה כספית לתשלום עבור נזקי רכוש שנגרמו בתאונה שהתרחשה בין רכב התובעת לרכב שהיה נהוג בידי הנתבעת 1, ומצוי בבעלות הנתבעת 2. על פי כתב התביעה, התאונה נגרמה כתוצאה מפתיחת דלת רכב הנתבעות בעת שחלף במקום רכב התובעת.

• בכתב ההגנה שהוגש ביום 3.4.16 חלקו הנתבעות על האחריות, תוך שטענו כי התובעת פעלה להסתרת ראיות בדמות סרטון שצולם בעת התאונה מתוך רכב התובעת. נטען כי אותו סרטון, וכן סרטון נוסף, הוצגו בהליך המקביל שנוהל בין הצדדים בגין התאונה. בהמשך, פורטו טענות רבות נגד אופן התנהלות התובעת בהליך המקביל, ונגד הכרעת בית המשפט שם, אשר טיעוני התובעת הצליחו "לסמא את עיניו". לנוכח כל אלה, טענו הנתבעות כי יש מקום לכך שבית המשפט יורה על גילוי הסרטונים וידחה את התביעה.

• מסתבר כי בהליך המקביל הוגשה תביעת הנתבעות דנן, נגד התובעת דנן והנהג מטעמה. ביום 23.3.16, התקיים דיון בו נשמעו הוכחות, וביום 27.3.16 ניתן פסק דין מנומק, בו דחה בית המשפט את התביעה. בפסק הדין נכתב כי בית המשפט שמע את עדויות הנהגים והגיע למסקנה לפיה האחריות לתאונה מוטלת על נהגת רכב התובעות (הנתבעות דנן), וכי הנהגת לא נקטה בזהירות הנדרשת טרם פתיחת דלת הרכב (סעיף 6 שם). עוד נכתב כי הוצג סרטון שצולם במצלמת רכב הנתבעים (התובעת דנן), בית המשפט צפה בו מספר פעמים, ומצא כי עולה ממנו שדלת הנתבעות (דנן) נפתחה באופן פתאומי כשרכב התובעת בסמוך אליה. בנוסף, צוין כי הוצג סרטון מהטלפון הנייד של הנתבעת ונטענו טענות שונות בעניין ההבדלים שבינו לבין הסרטון הראשון, אך בית המשפט הכריע כי אין שוני בין הסרטונים (סעיף 8 שם).

• בתגובה לבקשה דנן, חזר ב"כ הנתבעות על טענותיו בעניין הסרטונים ואף צירף תצהיר מטעם מומחה עריכת סרטים, לעניין עריכת הסרטונים, בניגוד להתרשמות כב' הרשמת בהליך המקביל. נטען כי פסק הדין בהליך המקביל אינו מגבש מעשה בי דין, היות שידוע כי בבית המשפט לתביעות קטנות חלים כללי סדרי דין מקלים, והערכאה אינה בעלת המומחיות לקבוע האם הסרטונים אותנטיים, בייחוד לנוכח הסתרתם. לפיכך עתרו הנתבעות לדחיית הבקשה.