תא"מ 33949-12-11 א.ח. חאלד לבנייה בע"מ נ' עראבי

1.לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בשני התיקים המקושרים דלעיל, בהעדר התייצבות הנתבעים, ביום 21.9.14.

2.המבקשים טוענים כי נודע להם על מועד הדיון רק עם קבלת עו"ד אחמד אוב ליל העתק מפסק הדין.

לטענת המבקשים מי שמייצג אותם הינו עו"ד רסאם אבו ליל, אשר רשם ביומנו את מועד הדיון בהיסח דעת ליום 29.9.14.

3.לטענת המבקשים יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת, שכן המחדל נבע מהיסח הדעת בלבד, ולנוכח סיכויי ההגנה, שיש למבקשים כנגד התביעה כפי שפורטה בסעיף 5 לבקשה זו.

4.המשיבים הגישו תגובה, ובהגינותם השאירו את נושא הביטול לשיקול דעת בית משפט.

לטענתם אין סיכויי הצלחה למבקשים באם פסק הדין יבוטל.

5.פסק הדין שביטולו מבוקש ניתן כדין מכיוון שבנתוני המסירה קיים אישור מסירה השאלה מדוע לעו"ד אחמד אבו ליל ולא לעו"ד רסאם אבו ליל הרי יש לייחס מחדל זה דווקא למשיבים שהיה עלייהם לדאוג לעדכון הייצוג. יתרה מזו, עד עצם היום הזה טרם עודכן הייצוג בתיק והדבר אומר דרשני!

על כן, לא ניתן לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

ועתה יש לבדוק אם ניתן לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת.

ביטול זה מותנה בשני תנאים מצטברים:

הראשון, המבקש נדרש להצביע על סיבת המחדל שבעטיה ניתן פסק הדין בהעדר, והשני, על המבקש להראות כי קיימים לו סיכויים לזכות בהגנתו. ככלל, שאלת סיכויי ההצלחה בהליך נושאת משקל רב יותר מן הצדק למחדלו של המבקש, ואולם, במקרים בהם מחדלו של בעל דין עולה כדי התעלמות מההליך השיפוטי או זלזול בו, לא יבוטל פסק הדין, אף אם הצביע המבקש על סיכוי לכאורה לכך, שטענותיו היו מתקבלות, לו הוגשו במועד.

ראה- רע"א 6905/11 גולדברג נ' רובנר פסקה 16 ( פורסם בנבו )- 31.12.12.

כן ראה- אורי גורן, " סוגיות בסדר דין אזרחי " ( מהדורה עשירית 2009 ), עמ' 373 .

המגמה הרווחת בפסיקה היא, להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר, לאור מעמדה של זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות בעלת מעמד חוקתי, על מנת לתת לבעל הדין את יומו בבית המשפט.