תא"מ 33613-05-14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' גלזקסקי ואח'

אכן, אין חולק בדבר הזכות להגיש כתב תשובה בהליך בסדר דין מהיר; ונכון הוא שלבית המשפט שיקול דעת להעביר תובענה לפסים של סדר דין רגיל אם הוא סבור כי אין היא מתאימה להידון בסדר דין מהיר. יחד עם זאת, לא אורך כתבי הטענות הוא שמגדיר אימתי תועבר תביעה לבירור בסדר דין רגיל, כפי שהתובעת מנסה לטעון. לבית המשפט שיקול דעת להורות לבעל דין לקצר כתב טענותיו ולהגיש כתב טענות תמציתי וענייני וזאת במטרה להקל על עבודת בית המשפט, ללא קשר לסוג ההליך. אף תקנה 71(א) מורה כי כתב טענות ינוסח בתמציתיות.

ייאמר כבר עתה כי הפירוט שנעשה חורג ולו גם מפרופורציה ראויה ונראה כי תוכנו ואופן עריכתו של כתב התשובה מלמדים על מגמה לכלול בכתב זה מעין סיכומים.

בית המשפט העליון מוצא הכרח במיגור תופעה זו של הפרזה וסטיה ממהותם של כתבי הטענות באופן שיש בו בכדי להכביד על ניהולו של ההליך המשפטי ועל עבודתו של המותב היושב בדין. אין סביר הדבר כי בעל דין ינסח כתב טענותיו ללא הגבלה ובמנותק מהוראות התקנות וממידתיות מתבקשת.

דברים נוקבים ומפורשים נכתבו בענין זה ע"י כב' הנשיא א. גרוניס ברע"א 615/11 סופר מדיק (מדיק לייט) נ'ANTON HUBNER GMBH &CO. KG .(27.3.11) שם הושתו הוצאות נכבדות לטובת אוצר המדינה בשל אורך כתבי הטענות ותוך שעולה למעשה כי ניתן להשית הוצאות כאמור על צד שהאריך יתר על המידה בהיקף כתבי הטענות גם במקרים בהם בית המשפט לא קצב מראש את היקף כתבי הטענות ומציין בית המשפט שם:

"כל המצוי בנעשה בבתי המשפט מודע לכך שבצד גידול במשקל הסגולי של הליכים (ובלא קשר למספרם של ההליכים המוגשים) קיימת תופעה של כתבי טענות, תצהירים, נספחים וכיו"ב המשתרעים על פני עוד ועוד עמודים. נתקלים אנו במסמכים בעלי היקף גדל והולך.... אין ספק שהתופעה קיימת ומתגברת ומכבידה היא על תפקודם של בתי המשפט. אין להלין על כך באופן כללי אלא באותם מקרים, והם אינם מעטים, בהם אין מִתאם בין המשקל הסגולי של העניין לבין היקפם של המסמכים המוגשים. היינו, כאשר אורכם של המסמכים (שלא לומר משקלם) חורג מכל פרופורציה..... בעבר הבעתי דעתי כי בית המשפט רשאי לחייב בעל דין לשאת בהוצאות לטובת אוצר המדינה מקום שההליך שהגיש גורם לבזבוז זמן שיפוטי"

וכך גם בע"א 2043/12- א' עו"ד משה טייטלבאם נ' סקאליום בע"מ (18.6.12):

"זכות הטיעון של בעלי-הדין אינה בלתי-מוגבלת, ויש לאזנה אל-מול אינטרסים חשובים אחרים ובהם: זכותו של בעל-הדין שכנגד להבין את גדר המחלוקת ואת הטיעונים שמפניהם עליו להתגונן; האינטרס בקיום שוויון דיוני ומהותי בין בעלי-הדין; והאינטרס בדבר ניהולו היעיל של ההליך המשפטי."

במקרה זה, יש בכתב התשובה טענות רבות שהן טענות שבעובדה וכאלו שהן בבחינת ראיות של ממש, שמקומן לא בכתב תשובה אלא בתצהירים או בסיכומים.

עוד יצוין כי אזכורה של תקנה 368 אינו לעניין, באשר אין המדובר בהחלטה בעניין סעד זמני ולא ניתן לראות בתקנה זו מכשיר "עוקף" כל אימת שמבקש בעל דין לשנות החלטה של בית המשפט שאינה לרוחו במסווה של עיון מחדש.