תא"מ 32733-02-13 ברוך נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

לפניי שתי בקשות מקדמיות – האחת, בקשת הנתבעת להתיר לה משלוח הודעת צד ג' כנגד בנו של התובע (ולהלן: הבן). השנייה, בקשת התובע להורות על מחיקת סעיפים מכתב ההגנה.

לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות, אני מוצאת להיעתר לבקשה למשלוח הודעת צד ג' ולדחות את הבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה, אנמק החלטתי.

רקע להליכים:

מדובר בתובענה שהוגשה במקורה בסדר דין מקוצר והנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן. בהחלטה מיום 13.6.2013 נתן בית המשפט תוקף להסכמת הצדדים כי תינתן רשות להתגונן, וכי הבקשה והתצהיר שצורפו לה ישמשו כתב הגנה.

עניינה של התביעה בנזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע, לטענתו, לאחר שנגנב ו/או נלקח ללא רשותו ובלי ידיעתו ועבר תאונת דרכים. הרכב נבדק ע"י שמאי מטעם הנתבעת, אשר קבע כי לרכב נגרם נזק שהוגדר כאובדן להלכה ("טוטאל לוס") וקבע את גובה הנזק. לטענת התובע, אירוע זה מהווה "מקרה ביטוח" ע"פ הוראות פוליסת הביטוח, אשר מזכה אותו בתשלום תגמולי ביטוח ע"י הנתבעת.

מנגד טוענת הנתבעת כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב ותוך העלמת העובדה כי מי ש"גנב" את הרכב הוא בנו של התובע המתגורר בביתו. בנו של התובע נהג ברכב בעת האירוע ללא רישיון נהיגה בתוקף, ומשכך, בהתאם לפוליסת הביטוח התובע איננו זכאי לכיסוי ביטוחי .

זאת ועוד, בשים לב לזהות הנהג, אין המדובר ב"גניבה" בהתאם להגדרתה של זו בחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), אשר דורש כי לנוטל הרכב תהא כוונה שלא להשיבו לבעליו.

במקרה דנן, הודה בנו של התובע כי התכוון להשיב את הרכב הביתה לאחר הנסיעה, ואף התובע עצמו בתלונה שהגיש למשטרת ישראל אך טען כי מדובר בשימוש ברכב בלא רשות ובנהיגה ללא רישיון ולא בגניבה. בהתחשב באמור, המקרה איננו מכוסה ע"י הפוליסה.

אדרש להלן לטענות לפי סדרן.

אשר למשלוח ההודעה לצד ג'

טענות הצדדים

כאמור לעיל, הנתבעת טוענת כי הבן אשר עשה שימוש ברכב עשה כן ללא רשותו של התובע וללא רישיון נהיגה. אין המדובר בגניבה בהתאם להגדרתה בחוק העונשין, אלא לכל היותר מדובר בשימוש ללא רשות, שכן הבן התכוון להחזיר את הרכב לתובע כפי שעולה מדבריו בדו"ח החקירה של הנתבעת. משכך לא קמה הזכות לקבלת פיצוי בהתאם לתנאי הפוליסה.

יחד עם זאת ככל שהטענה והתביעה יתקבלו, אזי יש להשית את האחריות לנזקים על הבן. מכאן הצורך בצירופו כצד ג' להליך.