תא"מ 32533-08-14 און ליין ליס קאר בע"מ נ' קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ

לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותה בגין נזקי תאונת דרכים.

בכתב התביעה טענה התובעת כי ביום 8.7.13, בעת שרכבה עמד, הגיח רכב הנתבעת מאחור ופגע בחלק האחורי ימני (להלן: "התאונה").

לשיטת התובעת, הגם כי נזקיה הוערכו בהיקף של 18,686 ₪, בחרה הנתבעת, על דעת עצמה, לשלם לידיה סך של 7,313 ₪ בלבד, עד כי נדרשה להגשת התביעה לצורך קבלת היתרה בסך של 11,373 ₪.

במסגרת כתב ההגנה הכחישה הנתבעת חבותה אך הוסיפה וטענה כי התובעת נמנעה בכוונת מכוון מלצרף ראיות מהותיות לרבות קבלות אשר יכול והיה בהם כדי ללמד על היקף הנזק בפועל, ומאידך בחרה להגיש תביעה אשר היקפה הכספי אינו סביר.

לשיטת הנתבעת, לא היה כלל מקום לפתיחתו של הליך זה וכל שהיה על התובעת לעשות הוא להציג ראיות אשר ממילא הנתבעת זכאית לקבלן.

בפתח הדיון בעניינם של הצדדים התברר כי הרכב אשר נפגע באירוע התאונה, נמכר על ידי התובעת לצד שלישי, כשנה קודם להגשת התביעה, וזאת מבלי שעובדה זו תצוין בכתב התביעה ומבלי שיצורפו המסמכים המלמדים על מכירת הרכב.

לפנים משורת הדין ועל מנת שתוצג בפני התמונה העובדתית המלאה, מצאתי לאפשר לתובעת להגיש את ההסכם למכירתו של הרכב.

מהסכם זה עלה כי הרכב נמכר ביום 5.8.13, מבלי שתוקנו נזקי התאונה (להלן: "הסכם המכר").

במסגרת תגובה אשר הוגשה על יד הנתבעת לתיק בית המשפט הלינה הנתבעת על אי גילוי הסכם המכר, כמו גם על העובדה כי לשיטתה, גם לאחר שנתנה לתובעת האפשרות להוסיף ולהגיש מסמכים הנוגעים לאותו הסכם מכר, נפקדו ממנו פרטים ונתונים רבים וחשובים לרבות אלו המלמדים על הפסדיה בפועל.

בהמשך הגיעו הצדדים לכלל הסכמה דיונית במסגרתה נתבקשה הכרעה במחלוקות, ללא צורך בדיון נוסף.

לאחר שחזרתי ועיינתי בכתבי הטענות, בטענות הצדדים ובמסמכים הנוספים אשר הוגשו לתיק בית המשפט, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. טעמיי להלן.