זוהי תביעה לתשלום חוב שלטענת התובעת חבה לה הנתבעת עבור מכשירי טלפון סלולרי ועבור שימוש שנעשה בהם.
התביעה הוגשה כתביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצל"פ. התנגדות שהגישה הנתבעת התקבלה.
בחודש אפריל 2010 התקשרה הנתבעת עם התובעת בהסכם לאספקת שירותי רדיו טלפון סלולריים וציוד סלולרי. במהלך השנים בוצעו שדרוגים של המכשירים. במשך כארבע שנים שילמה הנתבעת את החשבונות שהוציאה התובעת, שכללו חיובים תקופתיים בגין שימוש ובגין ציוד, עד שניידה את המנויים לחברה אחרת. לטענת התובעת, שלוש חשבוניות בסכום כולל של 2,736.46 ₪ לא שולמו על ידי הנתבעת. בנוסף, לנתבעת יתרת חוב בגין ציוד שרכשה, בסכום כולל של 26,274.81 ₪.
בתצהירה שצורף להתנגדות טענה הנתבעת כי נציגי המכירות של התובעת הציגו מצגים והתחייבויות ששדרוג המכשירים הינה הטבה הניתנת בחינם, דבר שאף נלמד מהעובדה שהיא אינה חתומה על הסכמי השדרוג. בהעדר חתימתה, לא ניתן לחייבה בתשלום עבור שדרוג המכשירים.
התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית של נציג במחלקת הטיפול המשפטי – שי פאר (להלן: "פאר"). בסעיף 6.1 לתצהירו פרט פאר את יתרת חובה של הנתבעת בגין שלוש החשבוניות שלא שולמו, ואילו בסעיף 6.2 לתצהירו פרט את יתרת החוב בגין ציוד. בחקירתו הנגדית מסר פאר כי על שלושת הסכמי השדרוג מיום 1.3.13 חתומה דורית יעיש, בתה של התובעת. יתרת החוב בגין המכשירים הללו מפורטת בשורות 7-9 בטבלה שבסעיף 6.2 לתצהירו (להלן: "טבלת הציוד"). ואילו על הסכמי השדרוג מיום 12.2.14 חתומה יפה, אף היא בתה של התובעת. יתרת החוב בגין המכשירים הללו מפורטת בשורות 12-15 לטבלת הציוד. פאר ציין כי אין ברשות התובעת הרשאה של הנתבעת כי בנותיה, דורית ויפה, רשאיות לחתום ולחייב אותה בתשלום (עמ' 2 שו' 22-24).
פרט לתצהיר שצורף להתנגדותה, לא הגישה הנתבעת תצהיר נוסף כתצהיר עדות ראשית, וזאת אף לאחר שלתצהיר מטעם התובעת צורפו ההסכמים נשוא התביעה, וניתן לראות כי בניגוד לטענתה בתצהיר שצורף להתנגדות, הנתבעת חתומה על חלק מההסכמים.
בחקירתה הנגדית של הנתבעת הסתבר כי חתמה על תצהירה מבלי שהבינה חלקים משמעותיים מהנאמר בו. עוד הסתבר כי טענתה ששדרוג המכשירים ניתן על ידי התובעת כהטבה ללא תשלום אינה בידיעתה האישית, אלא מדובר בדברים ששמעה מילדיה. יצוין כי לא הוגשו תצהירים של הילדים. לפיכך דין הטענה להידחות, מה גם שהיא עומדת בניגוד לנאמר בהסכמים הכתובים.
באשר להסכמים שעליהם חתומים ילדיה מסרה הנתבעת בחקירתה הנגדית, כי הרשתה לבנה מימון לרכוש מכשירים סלולריים ולשלם בכרטיס האשראי שלה, אך לא נתנה הרשאה כזו לבנותיה יפה ודורית. ואילו התובעת מבקשת ללמוד על קיומה של הרשאה מן העובדה שמדובר בבנותיה של הנתבעת, ומן העובדה שבמשך ארבע שנים שילמה הנתבעת עבור המכשירים ועבור השימוש בהם, מבלי שהעלתה טענות כי היא מחויבת בגין מכשירים שנרכשו ללא הרשאה שלה.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.