תא"מ 31739-04-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ברזה ואח' - פסקדין

 1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 18.02.2013, בין כלי רכב, מ"ר 53-343-74 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 93-058-16 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").  2.התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהגת רכב הנתבעות, כאשר רכב התובעת נסע כדין, יצא לפתע רכב הנתבעות מחניה ופגע ברכב התובעת.  מנגד, טוענת הנתבעת 2 בכתב הגנה שהוגש מטעמה בלבד, כי דין התביעה נגדה להידחות על הסף מאחר ולנתבעת 1, בתור נהגת רכב הנתבעות בעת קרות התאונה, לא היה רישיון נהיגה בר תוקף מחמת פסילתו, מכאן שהיא לא הייתה מורשית לנהוג ברכב הנתבעות על פי תנאי הפוליסה ולכן אין הנתבעת 2 חייבת בתשלום תגמולי הביטוח בגין נזקי רכוש לרכב התובעת. דהיינו, הנתבעת 2 טוענת להיעדר כיסוי ביטוחי מצדה.  לא הוגש כתב הגנה מטעמה של הנתבעת 1.  למעשה, המחלוקת בין הצדדים היא לעניין הכיסוי הביטוחי של הנתבעת 2.  3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית עוד ביום 15.12.2014 שבסופה על יסוד הסכמת ב"כ הצדדים ניתן צו המופנה למשרד הרישוי אשר יבחן אם הנתבעת 1 החזיקה במועד התאונה רישיון בר תוקף, ואם לא מדוע לא, האם הודע לנתבעת 1 על סיבת שלילת הרישיון ובאיזה אופן הדבר הודע לה.  4.מאז הישיבה מיום 15.12.2014 ניתנו 8 אורכות לקבלת תגובת משרד הרישוי בעניין רישיון הנהיגה של הנתבעת 1. חרף כמות גדולה וחריגה זו של אורכות, לא התקבלה כל תגובה ממשרד הרישוי, ולמעשה מאז יום 10.06.2015 בו ביקש לדחות את מועד התז"פ לא טרח ב"כ הנתבעות לעדכן את בית המשפט בעניין.  5.בית המשפט רואה בחומרה רבה ניסיון "למשוך את הזמן" ולגרור את התיק ואת בית המשפט חודשים ארוכים לשווא.  אציין כי עוד בישיבה מיום 15.12.2014 ציינתי כי אם עד למועד אליו התבקשו ב"כ הצדדים ליתן הודעה בעניין תגובת משרד הרישוי, לא תתקבל הודעה שכזו, בית המשפט ייתן החלטה שתסיים התיק, אלא שמאז ניתנו כאמור 8 אורכות שהעלו חרס.  6.לאור זאת, ומאחר ניתנו לצדדים מירב הזדמנויות לאסוף ממצאים עובדתיים שייסעו בידי בית המשפט להגיע להכרעה, הגיע העת להכריע סופית בתובענה המתנהלת בסדר דין מהיר.  7.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה כנגד הנתבעות 1 ו-2.  מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים:  7.1.לא עלה בידי הנתבעת 2 להציג כל אסמכתא המעידה על כך שהנתבעת 1 לא החזיקה ברישיון נהיגה בר תוקף בשעת קרות התאונה.  7.2.הנתבעת 2 לא טרחה לצרף לכתב ההגנה או במועד מאוחר יותר את טופס ההודעה על התאונה מטעם הנתבעת 1, הגם שמהישיבה מיום 15.12.2014 עולה אינדיקציה שהנתבעת 1 כן מסרה לנתבעת 2 הודעה כאמור (עמ' 1, שורות 14-12 לפרוטוקול).  7.3.במצב דברים זה, לא הוכח כי בעת קרות התאונה נהגת רכב הנתבעות לא החזיקה ברישיון נהיגה בר תוקף, ואם הייתה פסילה של הרישיון, כי הנתבעת 1 ידעה על הפסילה לפני התאונה. ומאחר והנתבעת 2 אינה טוענת טענות לעניין האחריות לקרות התאונה, הגם שיש בידה טופס ההודעה על התאונה מטעם נהגת רכב הנתבעות, הרי שברור כי האחריות לקרות התאונה חלה במלואה על נהגת רכב הנתבעות.  לפיכך, דין התביעה להתקבל במלואה.  8.הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, תשלמנה לתובעת את הסכומים הבאים:  8.1.סכום התביעה, בסך של 22,151 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט ששולמה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. 8.2.שכ"ט עו"ד בשיעור 11.8% מהסכום המוצמד שנפסק.  הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.  9.המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.      

ניתן היום, א' אב תשע"ה, 17 יולי 2015, בהעדר הצדדים. 

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: