תא"מ 30976-07-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מוחמד ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 05.08.2013, בין כלי רכב, מ"ר 29-493-73 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 32-933-60 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ושלוח ההודעה לצד שלישי, מבוטח על ידי הנתבעת 2 ובבעלות הנתבע 3 וצד ג' שהינו מעסיקו של הנתבע 1 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

כבר עתה יצוין כי הנתבעת 2 שהינה מבטחת המשאית טענה כי דין התביעה נגדה להידחות לאור היעדר כיסוי ביטוחי לתאונה מאחר שהנתבע 1 שנהג במשאית היה מתחת לגיל הנהיגה שנקבע בפוליסה. לאור זאת, במעמד ישיבת ההוכחות מיום 21.04.2016 הסכימו הצדדים למחיקת התביעה נגד הנתבעת 2, ולנוכח הסכמה זו הורתי על מחיקת התביעה נגד הנתבעת 2.

3.נערכה לפניי, כאמור, ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועד ראייה נוסף שהוזמן על ידי נהג רכב התובעת.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית כנגד הנתבעים 1 ו-3, באופן שהאחריות לקרות התאונה תחולק בין נהגי הצדדים באופן שנהג המשאית ( הנתבעים 1 ו-3 ) יישא באחריות בשיעור של 65% לקרות התאונה , ונהג התובעת יישא באחריות בשיעור של 35% בלבד . יודגש, כי הודעת צד ג' כנגד מר פדיל אבו סביה ( שהוא גם הנתבע 3 ) נתקבלה במלואה באמצעות פסק דין שניתן כנגדו בהעדר הגנה ביום 23.12.2015.

הגם שהצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

5.1.שוכנעתי כי התאונה ארעה בנסיבות שהמשאית נסעה במהירות ומבלי שנהג המשאית נותן דעתו לרכב התובעת, שנסע לפניו שסטה באופן פתאומי שמאלה לעבר המשאית.