תא"מ 30685-08-14 קרדן רכב בע"מ נ' רוזנבאום ואח'

1.עסקינן בתאונת דרכים מיום 26.4.09 כאשר רכב התובעת נפגע בעודו עומד בחנייה (להלן: "התאונה").

המחלוקת בין הצדדים שמצריכה הכרעה הינה בשאלה - האם התובעת עמדה בנטל המוטל לפתחה להוכיח שלנתבעים זיקה לתאונה ורכב הנתבעת 2 הוא זה אשר פגע ברכב התובעת.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 26.4.15 הגיע רכב הנתבעים מאחור ופגע ברכב התובעת.

בתמונות הנזק של רכב התובעת ניתן להבחין בפגיעה בצדו הימני הקדמי של הרכב (ר' ת' 3).

3.בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים כל קשר לתאונה וכן טענו לכך שהנתבע 1 היה בתקופת שלילה בתקופה הרלוונטית, כך שלא יכול היה לנהוג ברכב.

4.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להידחות וזאת מהטעמים הבאים:

א.הלכה היא שהמוציא מחברו עליו הראיה. נטל השכנוע רובץ על בעל הדין אשר טוען טענה המהווה מעילתו, בין אם זו טענה בעלת אופי חיובי ובין אם זו טענה בעלת אופי שלילי. מי שנושא בנטל השכנוע הוא זה שנושא בנטל המשני של הבאת ראיות (ר' ע"א 296/82 ד"ר ישעיה נבנצל נ' ג'רסי נוקליאר (פורסם בנבו)).

ב.אין מחלוקת על כך שהעד מטעם התובעת לא ראה את התאונה ולא ראה את הרכב שפגע ברכב התובעת.

ג.התובעת סומכת את תביעתה על כך שלדברי העד מצא פתק על רכבו עם מספר טלפון של הנתבע 1. אין ברשותו של העד או ברשותה של התובעת הפתק הנטען.