תא"מ 30395-05-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' גורדון ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 23.5.16 ע"ס 12,908 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 6.2.15.

נערך ביום 7.9.17 בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים וכן עדות נוסעת רכב התובעת (אשת נהג רכב התובעת).

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

התובעת זכאית לפיצוי בשיעור 30% מהתגמולים ששילמה למבוטחה. בקביעה זו שקללתי גם את העמימות העובדתית המסוימת שנותרה בתום שמיעת הראיות, עמימות שמקורה, בין היתר, בעובדה שלא הוצגה בעת הדיון תמונה של זירת התאונה, שבעזרתה ניתן היה להבין טוב ומדויק יותר את שפתם של העדים, שדיברו על נסיעה "ישר" ו"שמאלה" בכיכר התנועה שבה התרחשה התאונה. נתתי כמובן משקל ראייתי מסוים גם לעובדה שלא הוגשה תביעה נגדית בגין הנזק שנגרם לרכב הנתבעים בתאונה, ואף לא הוצג תיעוד של נזק זה.

הנתבעים ישלמו לתובעים את הסכומים הבאים:

• סך של 3,872 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 23.5.16 ועד יום התשלום המלא בפועל.

• סך של 375 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.

• סך של 900 ₪, בגין שכר שני העדים בו חויבה התובעת.