מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אבו ראס ואח'

בהחלטתי מיום 2.12.2017 הוריתי לבא-כוח התובעת, ליתן טעם מדוע לא יוטלו הוצאות והוצאות לאוצר המדינה, בגין הגשת התביעה תחילה לבית המשפט שנעדר סמכות מקומית לדון בה, וכאשר ניכר כי התנהלות דיונית פסולה זו הפכה בידי משרדו של בא-כוח התובעת, בהגישו תביעות בשמה, לשיטה.

בתגובה מטעם התובעת, נטען כי בהתאם להחלטותיי ניתנה הנחייה להקפיד ולהגיש את התביעות בהן נתונה הסמכות המקומית לבתי המשפט במחוז צפון באותו מחוז, תוך שבא-כוח התובעת מציין כי התביעה דנן הוגשה עובר למתן ההחלטה וכי יתכן שבאופן דומה הוגשו תביעות נוספות לבתי משפט במחוז מרכז, חרף היעדר סמכות מקומית מתאימה.

חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה מעוגן הן בתקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 והן בסמכותו הטבועה של בית המשפט, כפי שנקבע, לדוגמה, מפי כבוד הנשיאה אסתר חיות בע"א 4170/14 כהן נ' כהן (14.1.2016). באופן דומה פסק כבוד הנשיא (בדימוס) אשר גרוניס ברע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שהי שאול (24.4.2006), כי:

"תקנה זו [תקנה 514 – ד.פ.] מאפשרת לבית המשפט לפסוק הוצאות מקום ש'בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת'. כאמור בתקנה, פסיקת ההוצאות אפשרית הן לטובת בעל הדין שכנגד והן לטובת אוצר המדינה. האמצעי האמור נותן בידי בית המשפט כלי ניהולי, שיש לו אף פן שניתן לכנותו משמעתי. הארכת הדיון שלא לצורך מביאה לכך שבית המשפט מקדיש זמן להליך מסוים בלא הצדקה. המשמעות מבחינת בעלי הדין האחרים שתיקיהם תלויים בבית המשפט הינה ברורה: ממשאב הזמן העומד לרשות בית המשפט נגרעות יחידות שניתן היה להקדישן לטיפול בתיקים אחרים. במילים אחרות, אובדן זמן שיפוטי בשל הארכת דיון שלא לצורך פוגע בכלל בעלי הדין ולאו דווקא באלה שבתיק המסוים... כלומר, נפגעת היכולת לנצל באופן מיטבי את הזמן השיפוטי".

בהתאמה לענייננו וכפי שכבר ציינתי בפני בא-כוח התובעת בעבר, הצורך בטיפול בעשרות התיקים המועברים – הן בידי הערכאה המעבירה והן בידי הערכאה המקבלת – יוצר עומס מיותר על גורמים רבים במערכת וכרוך בבזבוז זמן שיפוטי יקר. כן הדגשתי בפניו, כי במידה והתנהלות זו תישנה, אשקול להטיל, בהתאם לסמכות הנתונה לי, הוצאות והוצאות לטובת אוצר המדינה.

להגשה שיטתית של תביעות בפני ערכאה לא מתאימה נודעת חומרה יתרה מקום בו היא נעשית בידי בעל דין מנוסה כדוגמת התובעת כאן או בא-כוח שמייצג אותה ותובעים מסוגה בתיקים רבים וכללי הסמכות המקומית בוודאי שאינם זרים לו.