תא"מ 29320-03-12 ח'טיב נ' ירון ואח'

1.במועד שאינו ידוע, התקשרו הצדדים בהסכם לביצוע עבודות בנייה ושיפוץ בביתם של הנתבעים. לפי ההסכם, כללו העבודות: התקנת ספי חלונות, הרכבת שיש במטבח ובאמבטיות ועבודות ריצוף וחיפוי (ההסכם – נספח נ/1 לתצהיר הנתבע 2 בהתנגדות).

2.התמורה בעד העבודות נקבעה לפי סוג העבודה:

עבור עבודות התקנת שיש במטבח, באמבטיית הילדים ובאמבטיית ההורים, וכן עבור הכנת והתקנת ספי שיש – סה"כ 19,100 ₪.

עבור עבודות הריצוף והחיפוי נקבעו סכומים של 120 ₪ למ"ר לריצוף ו-150 ₪ למ"ר להדבקת לבנים סינטטיות ("בריקים").

3.א.אין מחלוקת כי במסגרת תשלום התמורה עבור העבודות, מסרו

הנתבעים לתובע המחאה מחשבונם מס' 5000800 ע"ס 19,700 ₪ לזמן פירעון 20.05.2011 (להלן: "ההמחאה").

ב.אין מחלוקת שההמחאה לא נפרעה והיא עילת התביעה דנא.

4.א.לשיטת הנתבעים, התובע לא סיים את העבודות, ואינו זכאי לתשלום

תמורה נוספת לזו ששילמו לו. הנתבעים מסתמכים, בין היתר, על חוות דעתו של המהנדס פנחס פיכמן (להלן: "חווה"ד וה"מומחה" – בהתאמה), שערך ביקור בביתם ביום 05.10.2011. המומחה קבע בחווה"ד את היקף העבודה שלא בוצעה, או לא הושלמה כראוי.

ב.הנתבעים טוענים, שסוכם כי ההמחאה לא תוצג לפירעון לפני שהעבודות יבוצעו במלואן כהלכה.

ג.הנתבעים טענו שהתובע הפר את ההסכם וגרם לנזקים משמעותיים. הם מבקשים לקזזם מסכום ההמחאה, ולמצער את שיעור הנזקים שקבע המומחה, בסך 116,520.41 ₪.