תא"מ 28762-09-14 אינווסטנט בע"מ נ' דמיטרייב

1. התובעת הגישה לביצוע שני שקים, כל אחד מהם על סך של 6,733 ₪ זמן פירעון 15.2.14 ו- 30.2.14 משוכים מחשבונו של הנתבע לפקודת רמי ציון (להלן: "הנפרע") ואשר הוסב לטובת התובעת (להלן: "השקים").

שני השקים חוללו באין כיסוי מספיק.

2. הנתבע התגונן וטען כי אינו חב את סכום השקים משום שהעסקה בינו לבין הנפרע נכשלה כליל והשקים הוסבו לתובעת בניגוד מוחלט להוראותיו.

לטענת הנתבע מסר שלושה שקים לנפרע באמצעותם רכש מחשבים משומשים בתמורה ל 20,000 ₪. שנים משקים אלו הם השקים הנתבעים.

המחשבים סופקו לו בארגזים סגורים ובדיעבד הסתבר לו כי חלקם פגום ושרוט. לפיכך, הושבו לנפרע מחשבים בשווי כולל של כ 9,000 ₪.

הנתבע והנפרע סיכמו כי השקים לא יופקדו והנתבע ישלם לנפרע את תמורתם "על דרך מכירתם" כאמור בסעיף 10 לתצהיר התומך בהתנגדות.

ממשיך הנתבע וטוען כי, והנני לצטט: "החייב 2 (הנפרע – ו.ש.) ידע היטב כי אסור לו להפקיד השקים ו/או להסב לגורם אחר..".

כשבקש הנתבע את השקים ביום 15.2.14 (מועד פירעון השיק הראשון), טען הנפרע שאדם אחר מטעמו הפקיד השקים בטעות בבנק ולא סיפר לו שסיחר את השקים לתובעת.

מוסיף הנתבע ומספר כי הנפרע יצר עימו קשר והתחייב להחזיר את השקים ולכן נתן בו אמון ושילם לו 6,000 ₪ בסוף המחצית השניה של פברואר.

העסקה בוטלה, טוען הנתבע ולכן אירע כישלון תמורה כמעט מלא, כך כלשונו של הנתבע, ורק מפאת רצונו הטוב הסכים להחזיק מספר מצומצם של מחשבים עליהם שילם 6,000 ₪.

התובעת ידעה היטב, ממשיך הנתבע וטוען, שהנפרע שקוע בחובות ולכן ידעה שמנוע מלהסב השקים.

3. מוסיף הנתבע וטוען כי התובעת רוכשת בדרך קבע שקים פגומים ואשר הוגשו לביצוע בשיהוי רב. התובעת התרשלה ברשלנות חמורה בכך שידעה שהשיק מוגבל לטובת הנפרע ולא טרחה לברר עם הנתבע.

לטענת הנתבע חלה על התובעת לידע את הנתבע על העסקה עם הנפרע, על כך שהשיק הראשון חזר ומאחר ונמנעה מכך, מנעה מהנתבע את האפשרות לפנות למשטרה וישנה על זכויותיה על מנת לסבך אותו בתיק הוצאה לפועל כדי לזכות בשכר טרחה מלאכותי.

4. התובעת הגישה כתב תשובה וטענה כי הנפרע ניכה את השקים ביום 17.12.13 ושילמה לו את תמורתם. התובעת לא ידעה כי הנפרע מסובך בחובות מאחר ולפני חילולם של שקים אלו, נפרעו השקים שניכה אצלה במהלך שנת 2013 ובסכום כולל מעל 300,000 ₪.