תא"מ 2856-04-15 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' בן יוסף

1.התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבע בטענה כי ביום 25/9/14 בשעה 19:00 או בסמוך לכך, עת נסע רכב התובעים ישר בנתיב במחלף שפירים למופע אור ירוק ברמזור, פנה הנתבע עם רכבו שמאלה בצומת למופע אור אדום ופגע ברכב התובעים. וכך גרם הנתבע לתובעים את הנזקים הנתבעים על ידם ובסך של 44,032 ₪.

2.בכתב הגנתו, טוען הנתבע, כי ביום התאונה נסע יחד עם אשתו על כביש 1 ועלה למחלף שפירים, תוך עמידה ברמזור אדום בפנייה שמאלה לכיוון ראשון לציון. כשהתחלף האור ברמזור לירוק, החל הנתבע לנסוע וכשהגיע למרכז הצומת, הגיח לפתע רכב התובע 2 מכיוון צומת בית דגן ופגע בעוצמה בחלקו האחורי שמאלי של רכב הנתבע. כתוצאה מכך, רכבו הסתחרר בכ- 180 מעלות וכריות האוויר ברכבו נפתחו. בצאתו מהרכב פגש בתובע 2 שהיה המום ומבולבל וסרב לענות לשאלות הנתבע ובהם לשאלתו מדוע עבר זה באור אדום. כמו כן, הנתבע מכחיש אחריות לנזקי התובעים וטוען כנגד נזקיהם הנטענים כמנופחים וככאלה אשר אינם תואמים לנזקים בפועל שנגרמו לרכב התובעים.

3.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שהוצגו בפניי, מצאתי להורות על דחיית התביעה, תוך אימוץ גרסתו של הנתבע ודחיית גרסת התובעים. עיקר נימוקי החלטתי נוגעים למהימנות העדים שהעידו בפניי, תוך שאני מעדיף את מהימנות גרסת הנתבע ואשתו על פני זו של הנהג ברכב התובעים.

4.הנהג ברכב התובעים העיד כי נכנס לצומת בנסיעה רציפה ובמהירות של 60-70 קמ"ש ללא שזה מאט את רכבו בטרם הכניסה לצומת. זאת בניגוד לדין. לא זו בלבד, אלא שזה העיד כי ראה את האור הירוק ברמזור שבכיוון נסיעתו ממרחק של 100 מטרים לפניו. לעומתו, הנתבע ואשתו העידו כי יצאו לפנייה שמאלה ברמזור לאחר עמידה למופע אור אדום ברמזור ורק לאחר שזה התחלף לירוק תוך שרכב שעמד לפניהם ברמזור יוצא וחותך את הצומת לפניהם. עניין זה מחזק את אמינות ומהימנות גרסת הנתבע ונראה כי נהג התובעים לא ידע לומר בוודאות כי הבחין או וידא בטרם הכניסה לצומת כי מופע הרמזור בכיוונו הינו ירוק. יתר על כן, בעדותו של עד התובעים עלתה עדות תמוהה למדי לפיה ציין, כי מיד לאחר התאונה יצא הוא את הרכב והביט לעבר הרמזור בכיוון הנגדי וראהו בצבע ירוק, כאות לחיזוק גרסתו שזה אכן חצה את הצומת בירוק. בחקירתו הנגדית עומת הוא עם עדותו זו ואזי ציין, כי למרות שנפתחו כריות האויר ועשן אפשרי היה ברכב, הסתכל הוא דרך החלון לכיוון הנגדי וראה את הרמזור. לעומת זאת, הנתבע ואשתו ציינו כי הנהג יצא את רכבו מבולבל והמום וסרב לדבר עמם כלל וכל שעשה היה לשוחח בטלפון עם אביו. אכן, תמוהה היא ביותר טענת נהג התובעים לפיה הדבר הראשון שעשה לאחר התאונה היתה לבדוק בקור רוח כי הרמזור בכיוון הנגדי הינו ירוק ואין לי אלא להטיל ספק רב בעדות מגמתית זו שכל מטרתה לחזק את גרסת התובעים ולשוות לה אמינות מירבית, ולא היא. גם טענתו, לפיה בלם הוא את רכבו והסיטו לימין לא נתמכה בכל ראיה שהיא ונראה כי ההיפך הוא הנכון, שכן כפי שציין הנתבע בעצמו לא נמצאו סימני בלימה על הכביש ואילו רכבו של התובע המשיך ונעצר היישר במרחק של 20-30 מטר לפנים, ואילו זה היה מסיט את רכבו לימין סביר היה להניח כי היה נעצר בצד ימין של הכביש או אף במעקה הבטיחות שבצד הדרך.

5.מכל האמור לעיל יוצא, כי הנני דוחה את התביעה בשל אי עמידה בנטל ההוכחה המוטל על כתפי התובעים להוכיח את תביעתם. התובעים ישאו בהוצאות הנתבע בסך של 500 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך של 2500 ₪.

ניתן היום, כ' טבת תשע"ז, 18 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.